הטכנולוגיות הדיגיטליות חדרו לחיינו ושינו את אורח החיים שלנו כאזרחים, כלקוחות וכאנשים פרטיים. הן שינו את האופן שבו אנו עושים עסקים, צורכים תכנים (ספרים, מוסיקה, סרטים וכד'), לומדים, רוכשים ידע ועובדים בתוך ארגונים. הטכנולוגיות הדיגיטליות שינו את האופן שבו אנו יוצרים קשרים עם בני-אדם ועם ארגונים

הטכנולוגיות הדיגיטליות שינו את האופן שבו אנו יוצרים קשרים עם בני-אדם ועם ארגונים. אנו מחוברים כל הזמן למכשירים הדיגיטליים, אנו זמינים - ללא קשר למקום או לזמן - ומחוברים לרשתות חברתיות, המשמשות אותנו לניהול קשרים והעברת מידע.
מאגר עצום של מידע מכל העולם נמצא במרחק נגיעת מסך בלבד. הצפיפות הדיגיטלית (Digital Density), המוגדרת כמספר המכשירים החכמים המחוברים לאינטרנט, גדלה בקצב הולך וגובר. יש גידול בלתי פוסק במספר המחשבים, הטלפונים החכמים (סמארטפונים), השעונים, הצמידים, המכוניות, הטלוויזיות, הרובוטים, המצלמות והחיישנים המחוברים לרשת – כל אלה מחוברים לרשת ענקית של חפצים, אנשים ותהליכים. זהו האינטרנט של הכול (Internet of Everything) - בכל פעילות שאנו מבצעים קיים מימד דיגיטלי. חוקרים הגדירו את התפתחות הטכנולוגיות הדיגיטליות והשפעתן כמהפכה בעלת עוצמה משמעותית יותר מהמהפכה התעשייתית וקראו לתופעה זו העידן השני של המכונה (The Second Machine Age).

הטכנולוגיות הדיגיטליות נמצאות כיום בשימוש בכל המדינות; ממשלות וארגונים עוברים תהליך בלתי פוסק של אימוץ טכנולוגיות דיגיטליות מתוך מטרה לשפר את ביצועיהם העסקיים - תהליך הנקרא טרנספורמציה דיגיטלית (Digital Transformation). מסעם של מדינות וארגונים בדרך להפיכתם לדיגיטליים הוא מסע מתמשך, הכרחי ומאתגר. הטרנספורמציה הדיגיטלית משפיעה על כל ארגון ועל כל מרכיביו - על המודל העסקי, על האסטרטגיה, על כלל בעלי העניין (לקוחות או אזרחים, עובדים, שותפים עסקיים) ועל המבנה הארגוני. הובלת תהליך שינוי זה מחייב כישורים ניהוליים וטכנולוגיים ברמה גבוהה, שמקובל לכנותם מנהיגות דיגיטלית (Digital Leadership).

למרות הדיון הרחב בטרנספורמציה הדיגיטלית ובמשמעויותיה, עדיין קיימת אי בהירות ניכרת באשר למשמעויות המלאות של תהליך זה, שהן רחבות בהרבה מפריסה של סיבים אופטיים והגדלת רוחב הפס העומד לרשות האזרחים והעסקים. ככל שמדובר במגזר הממשלתי, טרנספורמציה אמתית של כל פעילויות הממשלה משמעה שינוי בכל התהליכים העסקיים שהיא מבצעת ובאופן שבו פועלות יחידותיה; באימוץ דפוסי מחשבה חדשים, בשינוי במיקוד ובסדרי עדיפויות ובשימוש בחדשנות תמידית כדי לשפר את התהליכים העסקיים בממשלה. הטרנספורמציה הדיגיטלית מהווה הזדמנות להגדיר מחדש את התארגנות הממשלה לקראת קידומה של תפיסת "ממשלה אחת" (One Government), המספקת שירות איכותי, ידידותי ומתקדם לאזרחים ולעסקים. 

הקמת רשות התקשוב הממשלתי
העידן הדיגיטלי הביא את ממשלת ישראל לשימוש הולך וגובר בטכנולוגיות דיגיטליות. יחידות הממשלה (משרדים ממשלתיים, יחידות סמך, רשויות ותאגידים ממשלתיים) עוברות תהליך מתמשך ומתמיד של טרנספורמציה דיגיטלית מזה עשרות שנים. מספר רב של תהליכים עסקיים פנים-ממשלתיים ונתח הולך וגובר של קשרי הממשלה עם אזרחים מתבצעים כיום באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות. במהלך השנים הורחב השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ביחידות הממשלה - פותחו מערכות מידע רבות ומורכבות והוקמו תשתיות טכנולוגיות רבות, המעסיקות אלפי בעלי מקצוע בתחומי המחשוב. פעילותן של יחידות הממשלה בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות במהלך שנים אלו בוצעה תוך מיקוד בצורכי המשרד או היחידה הארגונית, וללא ראייה עסקית רוחבית, חוצת-משרדים. החל מהמחצית השנייה של שנות ה-90 של המאה הקודמת פעלה הממשלה, באמצעות אגף החשב הכללי במשרד האוצר, לקידום מערכות ותשתיות רוחביות כלל-ממשלתיות. במסגרת זו פותחה מערכת ERP לניהול משאבי הממשלה (מרכב"ה) ופלטפורמה להנגשת שירותי הממשלה באמצעות האינטרנט (פרויקט תהיל"ה, שהפך בהמשך למערך ממשל זמין). כמו כן פעלה "ועדה מרכזית לענייני תקשוב" כוועדת מכרזים של החשב הכללי במשרד האוצר לאישור פרויקטים בתחום המחשוב בממשלה, בשים לב לשיקולים רוחביים חוצי-משרדים, מעבר לשיקולים המקומיים של יחידות הממשלה.

עם התגברות ההכרה בדבר חשיבות הטכנולוגיות הדיגיטליות בפעילות הממשלה, הוקמה "ועדה לבחינת הקמת מערך תקשוב ממשלתי ומינוי מנהל מערכות מידע ממשלתי (CIO - Chief Information Officer)". לאחר בחינת צורכי הממשלה בתחום טכנולוגיות המידע ובחינת המבנה הארגוני של מערך המחשוב בממשלה, המליצה הוועדה על הקמת גוף חדש, "מטה התקשוב הממשלתי" (להלן - "התקשוב הממשלתי") במשרד האוצר. היחידה הוקמה במטרה לשפר ולחזק את יכולות הממשלה בתחום טכנולוגיות המידע, בהובלת גורם ממשלתי מרכזי, שיתווה אסטרטגיה ויקדם כלים רוחביים בתחום זה, ובמטרה לקדם ולייעל את מערך התקשוב הממשלתי ואת שיתוף הפעולה בין המגזר הממשלתי ובין גופים ציבוריים נוספים (החלטת הממשלה מס' 3058 מיום 27.03.2011). באותה החלטה ניתנה לתקשוב הממשלתי האחריות לפיתוח המערכות והתשתיות הרוחביות (מרכב"ה וממשל זמין) ותחזוקתן. בשנת 2014 החליטה הממשלה על הרחבת תחומי הפעילות של התקשוב הממשלתי (החלטת הממשלה מס' 2097 מיום 10.10.2014) ועל העברת שטח הפעולה של התקשוב הממשלתי ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה, למעט מערך מרכב"ה, ועל שינוי שם היחידה לרשות התקשוב הממשלתי (החלטת הממשלה מס' 2099 מיום 10.10.2014). ייעודה ותפקידיה של הרשות הוגדרו מחדש ונקבע, כי התקשוב הממשלתי ישמש "מרכז ידע ויועץ מקצועי בתחום התקשוב לממשלה, יפעל לייעול מערך התקשוב ולקידום חדשנות טכנולוגית  במשרדי הממשלה ויחידותיהם, ויעמיד טכנולוגיות מתקדמות לשיפור השירות הממשלתי לציבור, הפחתת הנטל הביורוקרטי וקידום מדיניות ממשל פתוח". במהלך שנת 2015, אושר מנוי יאיר פראנק כראש רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה (החלטת הממשלה מס' 2495 מיום 28.4.2015).

שותפים עיקריים
רשות התקשוב הממשלתי פועלת בשיתוף עם יחידות מטה ממשלתיות. להלן העיקריות שבהן: אגפי מערכות המידע במשרדים, מטה ורשות הסייבר, מטה התיאום של המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", היחידה הממונה על היישומים הביומטריים, משרד האוצר (אג"ת, חשכ"ל), משרד המשפטים (רמו"ט, ייעוץ וחקיקה), נציבות שירות המדינה.