שיר של יום - בדרכי החיים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיח בקבוצה

בשיר 5 בתים. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצה:

• אילו תחושות ומחשבות עולות בכם כאשר אתם חושבים על המילה סתיו?
• מה אתם אוהבים בסתיו?

מה אתם אוהבים פחות בעונה זו? 

• האם במשפחתכם נוהגים לעשות משהו מיוחד בסתיו? מהי הפעילות המשפחתית האהובה עליכם בעונה זו?
• אילו הייתם מציירים סתיו, באילו צבעים הייתם משתמשים? 

 

1. בית ראשון:

כבר נושרים העלים בשדרות וגנים 
כבר רוכבות במרום שיירות עננים, 
וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו - 
סתיו...סתיו...סתיו... 

• העלים נפרדים מהעץ ונושרים... ממה הייתם מבקשים אתם להיפרד? (למורה – הנחו את התלמידים להתייחס בתשובתם לתכונות ולהתנהגויות, ולא לבני אדם, חברים, דברים ממשיים וחומריים שמהם היו רוצים להיפרד).
• ציירו שיירת עננים כמספר חברי הקבוצה. נסחו בקבוצה וכתבו בכל ענן מחמאה משותפת לכל משתתף.

 

2. בית שני:

כבר יצאו לדרכן אחרוני ציפורים, 
ונשאו הן איתן אחרוני השירים, 
ופורט רק הרוח באלפי מיתריו - 
סתיו...סתיו...סתיו... 

• חישבו על שירים ישראליים שאתם אוהבים. הציגו את השירים בקבוצה, ובחרו יחד כקבוצה שיר אחד  שהציפורים יישאו איתן בנדידתן לארץ רחוקה והוא יגיע שם אל קבוצת ילדים בני גילכם. 
• מהו השיר שבחרתם? באיזו ארץ בחרתם? מדוע דווקא שיר זה ומדוע דווקא לילדים בארץ זו? מה הייתם שואלים את הילדים אשר שירכם נדד אליהם?  מה הייתם מאחלים להם?

   ( למורה: כדאי להנחות את התלמידים לתהליך בחירה וקבלת החלטות בקבוצה).

 

3. בית שלישי: 

מפליגות אניות בימים רחוקים, 
מפליגות, מפליגות אל האין אופקים, 
נאבק, לא יכול עוד הים לגליו - 
סתיו...סתיו...סתיו...  

• לאן הייתם רוצים להפליג? 
• גלי הים סוערים במעבר בין עונות הקיץ והסתיו. שתפו במקרה שבו התמודדתם אתם עם קושי או אתגר, והתגברתם עליו. כיצד התגברתם? מי היה לכם לעזר? מה למדתם מהמצב או מהאתגר?

 

4. בית רביעי:

כבר שוקעת העיר בשתיקה עמוקה,
עוד נושא בליבו מן תפילה עתיקה, 
עוד נושא בליבו, אך לשוא, אך לשוא - 
סתיו...סתיו...סתיו... 

• מתי אתם אוהבים לדבר ומתי אתם מעדיפים שלא להשתמש במילים ולהיות שקטים?
• שתפו בתפילה או משאלה אשר יש בליבכם.
• האם קרה גם לכם שביקשתם ורציתם, אך לשווא (לא התגשם רצונכם)? כיצד הרגשתם? כיצד בחרתם להגיב?

 

5. בית חמישי:

עייפים ולאים בגנים הצללים, 
והכל כה דומם, נעתקו המילים, 
כבר איננו אוהב, האחד שאהב - 
סתיו...סתיו...סתיו...

• מה אתם עושים כאשר אתם עייפים ולאים? מה עוזר לכם לחדש כוחות?
• בצירוף " נעתקו המילים" משתמשים גם לתיאור השתתקות מרוב תדהמה. ספרו על מקרה שבו התפעלתם או נדהמתם מדבר מה. מה היה הדבר שגרם לכם לתדהמה? מי היה איתכם ברגע הזה?
• מה אתם אוהבים במיוחד?
• מה אהבתם פעם והיום אתם כבר לא אוהבים? 

 

פעילות מסכמת בקבוצה ובמליאה

(למורה: פעילות זו נכון שתתפרש על מספר מפגשי בוקר במהלך השבוע, כשבכל יום  מוגדרת מטרה אחרת, לדוגמא החלטה על אודות המיצג, הכנת החומרים והתנאים הנדרשים, יצירת המיצג, הצגתו בפני הכיתה וכד')

• בחרו בית אחד מתוך חמשת בתי השיר  שתרצו להציג  בתור קבוצה.
• קראו אותו יחד בקול רם.
• החליטו כיצד תרצו להציג בית זה: בציור, בשירה, בהמחזה, במשחק/ פנטומימה, במצגת, או בכל דרך יצירתית אחרת  שתחפצו בה.
• הציגו את הבית במליאה.
• שתפו במליאה כיצד הייתה עבורכם החוויה לעבוד יחד, להחליט, לתכנן וכו'
• מה היה התפקיד של כל אחד מכם בקבוצה? 
• מה היה קשה בתהליך העבודה בקבוצה?
• מתי הרגשתם בנוח בקבוצה ומתי פחות?
• מה הייתם עושים אחרת?

 

הצעה אחרת לפעילות חד-פעמית:

חברו יחד כקבוצה בית נוסף ואחרון לשיר והציגו אותו במליאת הכיתה.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

פתיח: 'סתיו' היא מילה יחידאית בתנ"ך: "כִּי הִנֵּה הסתו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב', י"א-י"ב); מה המקום של הסתיו בתרבות היהודית-ישראלית בימינו? 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

חיבור לטבע

אוריינות: 

1. אמרו לתלמידים: בשיר יש כמה חרוזים למילה 'סתיו'. מצאו וחלקו אותם לשתי קבוצות (חרוזים המתבססים על שייכות, 'שלו' - כליו/סתיו, חרוזים המתבססים על מצלול זהה בלבד - לשווא/סתיו).

2. הנחו: מצאו שני חרוזים נוספים למילה 'סתיו', אחד מכל קבוצה (לדוגמא: ספריו/סתיו, רעב/סתיו).

ערך במבחן: 

1. בשיר מתוארים מאפיינים שונים של הסתיו. מצאו לפחות שלושה מאפיינים והגדירו אותם בשפתכם (שלכת, עננים, נדידת ציפורים, רוחות). 

2. שאלו: איזה פרח מסמל את הסתיו? (חצב) איזו ציפור? (נחליאלי). ספרו על מנדלי מוכר הספרים, שלום יעקב אברמוביץ', מחשובי הסופרים בעת היהודית החדשה. ספרו כי הוא שקרא לנחליאלי בשמו העברי. שאלו: איזו מילה מסתתרת בשם הציפור? (נחל, הציפור מקננת על גדות נחלים). 

3. כתבו את הפסוק: "כִּי הִנֵּה הסתו עָבָר הַגֶּשֶׁם חָלַף הָלַךְ לוֹ. הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב', י"א-י"ב) וציינו כי זה המקום היחיד בתנ"ך שבו מופיעה המילה 'סתיו'. שאלו: לדעתכם, האם מי שכתב את הפסוק הזה אוהב את הסתיו? מדוע? איך אתם יודעים זאת מהפסוק? איזו עונה אהובה עליכם ומדוע?

 

כיתות ג׳-ד׳

חיבור לטבע

אוריינות:

1. שאלו: מהן המשמעויות השונות של המילה 'כוכב'? (צורה גאומטרית, גרם-שמים, אדם מוכשר, סימן לאיכות).

2. חלקו לזוגות והנחו: חברו שני משפטים, שבכל אחד מהם שימוש שונה במילה 'כוכב' (הכוכב עזב את הסדרה, בדגל ארה"ב חמישים כוכבים, היינו במלון חמישה כוכבים).

ערך במבחן:

1. הקריאו את השורה: "וכוכב אחרון שם נחבא אל כליו". שאלו: מה קורה ביממה עם המעבר מקיץ לחורף? (מתקצרת, הזזה לשעון חורף באוקטובר) כיצד אתם מרגישים כשהשמש מקדימה לשקוע? 

2. כתבו על הלוח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים" (בראשית א', י"ח). שאלו: מהם המאורות? (שמש, ירח וכוכבים), מה תפקידם? (הבחנה בין היום והלילה, סימן לחגים ולזמן) מה הקשר בין חגי-ישראל לגרמי השמים? (לוח השנה העברי הוא לוח ירחי, ערב סוכות וערב פסח חלים באמצע החודש כשהירח מלא) מתי היה קשר חזק יותר בין האדם לגרמי-השמים? (לפני המצאת החשמל/האש).

3. השמיעו את שירו של נתן זך, "איך זה שכוכב", בביצוע מתי כספי. שאלו: מה המשמעות בימינו של "כוכב"? (סלבריטי, כוכב-קולנוע) על איזה "כוכב" מדבר השיר? (כוכב ראשון במרום / אדם שעושה מעשה חלוצי) באיזו תכונה של ה"כוכב" מקנא הדובר? (תעוזה). 

 

כיתות ה׳-ו׳

מסורת וחידוש  

אוריינות: 

1. הסבירו לתלמידים מהי מטאפורה. בקשו שיציירו את המטאפורות: "לב אבן", "אם הדרך".

2. בשיר שלפנינו מטאפורות רבות: "כוכב אחרון שם נחבא אל כליו", "פורט רק הרוח באלפי מיתריו" ועוד. הנחו: בחרו אחת, ציירו והציגו בכיתה. 

ערך במבחן:

1. שאלו: מה היחס של האדם לתפילתו, לפי הבית הרביעי בשיר? ("עוד נושא בלבו / אך לשווא", יודע שהיא עקרה). שאלו: לפי הבית האחרון, מהי תפילת השווא של הדובר? 

2. הקריאו את המשנה: "הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד? הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. הָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי, הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא" (משנה, ברכות, ט', ג'). שאלו: מהן הדוגמאות לתפילת שווא? (בקשה שהעובר יהיה זכר אחרי שנקבע מינו, בקשה שהצעקה תהיה מבית זר אחרי שנשמעה) האם נשאתם תפילה כזו? מתי? מדוע? (אינסטינקט, אין היגיון בשעת קושי).

3. התפילה של הדובר בשיר מתוארת כ"תפילה עתיקה". הקרינו את הסרטון "תפילה אתיופית", העוסק בניסיון לשמר את מסורת התפילה האתיופית בישראל. שאלו: מה הקושי בשימור התפילה? (הדור הצעיר אינו מכיר את שפת הקודש "געז" וגם אינו דובר אמהרית). מדוע זו משימה חשובה בעיניהם? 

 

לסיכום: 

• זיהינו את מאפייני הסתיו בשיר ולמדנו היכן מופיעה המילה 'סתיו' בתנ"ך;
• הכרנו את המשמעויות השונות של המילה 'כוכב' בעברית ואת הקשר בין גרמי-השמים ללוח השנה העברי;
• למדנו מהי תפילת-שווא והתוודענו לניסיון הקהילה האתיופית לשמר את תפילותיה.