דילוג לתוכן

שיר של יום - בדרכי החיים

זרקור מוזיקלי

מילות השיר הן פתגם המיוחס לרבי נחמן מברסלב. הלחן ידוע כל כך עד כי רבים סוברים שהוא עממי, אך למעשה המלחין הוא הרב ברוך חייט, אשר הלחין שירים מוכרים נוספים למילים מן המקורות, כגון: מי האיש, אל ההודאות, רחם בחסדך. ביצוע מוכר לשיר הוא זה של רבי שלמה קרליבך. לשיר שני חלקים השונים זה מזה באופים המוזיקלי

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. חימום: פתחו באלתור מנגינות בעלות מאפיינים שונים (מפעם משתנה, הרמוניה מז'ורית ומינורית, כיוון עולה ויורד...) ובקשו מהתלמידים לנוע במרחב על פי הקצב והאופי של המוזיקה.

2. ספרו לתלמידים שכעת ננגן להם מנגינה עם שני חלקים. תוך השמעת המנגינה ובזמן שהם יושבים במקומם בקשו מהם להחליט לאיזה חלק מתאימה הליכה איטית של עקב בצד אגודל ולאיזה מתאימות קפיצות.

3. נגנו את המנגינה פעם נוספת והזמינו מספר תלמידים לנוע במרחב על פי התנועות שהוצעו לחלקים השונים.

4. שירו לתלמידים את מילות השיר ושאלו:

  • מדוע לדעתכם משתנה האופי של המנגינה? האם הוא מתאים למילות השיר?

5. שירו את השיר פעם נוספת ובקשו מהתלמידים להמציא תנועות הממחישות הן את המילים והן את האופי המוזיקלי של השיר. ניתן לעשות זאת בישיבה או להזמין את התלמידים להמציא ריקוד של ממש במרחב.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. חלקו לתלמידים מטפחות או סרטי קרפ. השמיעו את היצירה "ערב בכפר" מאת ברטוק ובקשו מהתלמידים לנוע במרחב ו"לצייר" את המוזיקה באמצעות האביזר שקיבלו.

2. לאחר הפעילות שאלו:

  • האם ביצירה חלו שינויים אשר גרמו לכם לנוע ו"לצייר" בצורות שונות? 

3. הזמינו שני תלמידים, ובקשו מכל אחד מהם לתאר את המוזיקה על הלוח באמצעות רישום גרפי בזמן ההאזנה ליצירה, כאשר אחד אחראי לתאר את החלק האיטי והרגוע, והשני יתאר את החלק הקופצני והמהיר. נתחו עם התלמידים את השינויים במוזיקה, כפי שהם באים לידי ביטוי  ברישומים הגרפיים. 

4. האזינו לשיר "גשר צר מאד" בביצוע עפרה חזה. לפני ההאזנה בקשו מהתלמידים למצוא את הקשר בין השיר ליצירה "ערב בכפר" ששמענו קודם.

5. בקשו מהתלמידים לחזור על מילות השיר בשירה משותפת, ושאלו:

  • באילו מן המילים הלחן איטי ובאילו מהן הלחן מהיר? 
  • נסו להוסיף מילות תואר משלכם לאפיון המנגינות ( למורה: רציני, כבד, יורד, נוגה, מודאג, קליל, קופצני, קצבי, שמח, עליז, עולה...).
  • מדוע לדעתכם הלחן שונה כל כך בין שני חלקי השיר? התייחסו לקשר שבין הלחן למילים.

6. פרסו בפני התלמידים מגוון כלי הקשה ובקשו מהם לבחור כלי אחד לליווי כל חלק בשיר. חלקו את הכלים למספר תלמידים, שירו את השיר ולוו אותו.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. כתבו על הלוח את מילות השיר ושאלו מהו הניגוד הקיים במשפט.

2. בקשו מהתלמידים להקריא את המשפט באופן שימחיש את הניגוד שבו.

3. האזינו לשיר "גשר צר מאד" בביצוע עפרה חזה, ושאלו האם קיימים בשיר ניגודים מוזיקליים?

4. הציגו לתלמידים את תווי השיר, עיינו בהם ואתרו את הניגודים הבאים: מנגינה בכיוון עולה לעומת מנגינה בכיוון יורד, צלילים נמוכים לעומת צלילים גבוהים, מקצב המורכב משמיניות וחלקי שש עשרה לעומת מקצב המורכב בעיקר מרבעים. שאלו:

  • כיצד הניגודים שגילינו בלחן תואמים את המשפט ומתארים את הרגשות שבו?

5. התכוננו לביצוע משותף של השיר ובקשו התלמידים:

  • לבצע את השיר, כך שיורגש השוני בין הרגשות הקיימים בו? (למורה: הציעו לתלמידים מספר אפשרויות: דינמיקה בשירה, הדגשה של מילים מסוימות, הוספת תנועות, הוספת כלי נגינה.)

6. העשרה: האזינו לשירים המבוססים על הפתגם "כל העולם כולו גשר צר מאד":

דונו במשותף ובשונה ביניהם לבין השיר שלמדנו מבחינה מילולית, רגשית ומוזיקלית.

 

מה למדנו?

  • זיהוי מבנה מוזיקלי (א-ב) בשיר וביצירה תזמורתית.
  • הבעת ניגודים במוזיקה באמצעות תנועה ורישום גרפי.
  • התנסות בהתאמת ליווי מוזיקלי לשיר.
  • השוואה בין ביצועים שונים.

כל העולם כולו - תווים

תווים

תווים

סימנייה