שיר של יום - שירים מחייכים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

בטרם קריאת השיר, כתבו על הלוח את המשפט " בוקר של זהב". 

בקשו מהתלמידים לכתוב לעצמם חמש דוגמאות למחשבות, מילים, משפטים או רגשות המתעוררים בהם בקריאת משפט זה. 

במה לדעתם יעסוק שיר אשר נקרא "בוקר של זהב"? אספו והציגו במליאה את מה שכתבו התלמידים.

לאחר האזנה לשיר המולחן, שאלו את התלמידים במליאה אילו תחושות או רגשות עוררו בהם מילות השיר ומנגינתו? כתבו על הלוח מילות רגש  שהתלמידים מציעים (לדוגמא: שמחה, התרגשות, עליזות, התלהבות.)

 

שיח בזוגות

קראו יחד עם התלמידים את השיר במליאה. 

פעילות 'ריאיון זוגי': בקשו מכל זוג לענות יחד על עשרים השאלות המפורטות להלן, הראשון מבני הזוג יענה על עשר השאלות הראשונות והאחר על עשר השאלות הנותרות.

(למורה: הנחו את הזוגות כך שכל משתתף שואל את חברו שאלה, כמו בריאיון, וכותב לעצמו את התשובה שענה בן זוגו לשיח. כדאי לפנות בשאלה זה לזה בלשון את/ה, יחיד/ה.

הדגימו לתלמידים ושאלו: "כיצד נראה בעיניך בוקר של זהב? כיצד היית מתאר/ת או מצייר/ת בוקר שכזה?" 

הזכירו לתלמידים כיצד יש לנהל דו-שיח / דיאלוג: הפניית הכיסא זה לעומת לזה, ישיבה במרחק מותאם זה מזה, יצירת קשר עין, הקשבה, יחס מכבד, המתנה ודיבור לפי התור.) 

השאלות:

1. כיצד נראה בעיניכם בוקר של זהב? כיצד הייתם מתארים או מציירים בוקר כזה?

2. מה מרגישים בבוקר כזה? אילו תחושות הוא מעורר?

3. מה אומר האנקור שמנקר בחלון? מה הייתם רוצים שיבשר לכם?

4. לו יכולתם לפרוש כנף, לאן הייתם עפים? 

5. את מי הייתם רוצים לפגוש? 

6. עם מי הייתם בוחרים לעוף יחד?

7. איזה שיר הייתם בוחרים עבור להקת הציפורים שמתאספת בגנים? 

8. מהי עונת השנה האהובה עליכם? מדוע דווקא עונה זו?

9. מה אתם אוהבים בעונת הקיץ? שתפו בדבר אחד שאתם אוהבים במיוחד בעונה זו. 

10. איזה זיכרון טוב יש לכם מהקיץ האחרון? ספרו על חוויה שאתם זוכרים במיוחד.

11. האם יש לכם זיכרונות שונים מעונות שונות?

12. איזה זיכרון הייתם רוצים למחוק?

13. מה הייתם מציעים לחבר לעשות בחורף? הציעו  שלוש פעילויות מהנות לחורף.

14. האם לדעתכם מזג האוויר החיצוני או עונת השנה משפיעים על מצב הרוח שלנו? מדוע אנשים מרגישים שמחה או דכדוך בהשפעת מזג האוויר? 

15. מה הייתם מציעים למי שמצב רוחו משתנה לרעה בגלל מזג האוויר, לעשות, כדי שירגיש טוב יותר?

16. מה דעתכם על הרעיון של המשורר כשהוא מציע "למחוק את הספרות מכל השעונים"? האם הרגשתם כך פעם?

17. מה טוב בחיים שיש בהם שעון ומה פחות טוב? מה הייתם נהנים לעשות בעולם שאין בו זמן ושעונים? 

18. איזו שעה של היום אתם אוהבים במיוחד? מה אתם אוהבים לעשות בשעה זו?

19. איזו שעה של היום אתם לא אוהבים? מדוע?

20. "ולמשוך אחורנית את גלגל כל השנים"- לאיזה גיל אתם מתגעגעים? מה אהבתם לעשות בגיל זה?

21. ציירו יחד ציור משותף שיסכם את השיר "בוקר של זהב".

 

פעילות מסכמת במליאה

שאלו את התלמידים:

• כיצד חוויתם את הריאיון עם בן הזוג?
• מה אהבתם בפעילות הזוגית ומה פחות אהבתם?
• כיצד התמודדתם עם חוויית ההקשבה? 
• מתי היה קל להקשיב ומתי היה קשה יותר להקשיב?
• מתי הרגשתם שמקשיבים לכם? איך ידעתם שבן הזוג הקשיב לכם? 

בקשו מכל זוג שעבד יחד לשתף במליאה בשלוש שאלות שאהבו במיוחד לענות עליהן יחד. איך זה מסתדר? למה לדעתכם שני בני הזוג אהבו אותן שאלות? ואולי אהבו לשאול ולא לענות?

הציעו שכל  בן זוג ישתף את התלמידים בתשובה שענה חברו לשיח.

בקשו מכל זוג להציג ציור , המתאר "בוקר של זהב" המתאים לשניהם. 

הציגו את תערוכת ה"בוקר של זהב" הכיתתית.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מעגל החיים היהודי כרוך בטבע ובשינויים החלים בו. לוח השנה העברי הוא ירחי והחקלאות עומדת במרכזם של חגים שונים (כמו שבועות וסוכות). צמיחתה של הציונות העלתה את הצורך לחבר את היהודי-הגלותי, שנותק מהטבע בכלל ומהטבע הארץ-ישראלי בפרט, בחזרה לאדמה. כיצד הטבע וחילופי-העונות משפיעים על היחיד והחברה? ומה אנו יכולים ללמוד על עצמנו, נוכח התנועה המחזורית של הטבע? 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳ 

בין האדם והטבע

אוריינות: 

1. אתרו את בעלי-הכנף המופיעים בבתיו הראשונים של השיר (אנקור ובשמו המוכר 'דרור הבית', יונה) ומצאו תמונה שלהם במרשתת (אפשר להדפיס ולתלות בכיתה). 

2. חשבו על ביטויים בעברית שנכללת בהם המילה "ציפור" (כמו: חופשי כציפור, אוכל כציפור, ממעוף הציפור, מוח של ציפור, ציפור קטנה לחשה לי). על אילו תכונות של הציפור מעידים ביטויים אלו? 

ערך במבחן:

1. האנקור מוכר לנו יותר בשמו האחר, "דרור הבית". זוהי הציפור הנפוצה ביותר בישראל, היא חיה בקרבת בני-האדם ואינה חוששת מהם, ובדרך כלל עפה בלהקות גדולות וקולניות. האם לאנקור בשיר "בוקר של זהב" יש תכונות דומות? מדוע בחר המחבר דווקא בציפור זו? (היא מגיעה לחלונו, היא מובילה אותו ללהקת נוספת של ציפורי שיר).

2. ספרו לתלמידים כי ליונה מקום מרכזי בתרבות היהודית-ישראלית, מאז שובה לתיבת נוח עם ענף הזית בפיה: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ. " (בראשית ח', יא'). האזינו לשיר "יונה עם עלה של זית", שהתפרסם בשנת 1987. הנחו את התלמידים להתרכז בפזמון. מה הקשר בין שורות הפזמון לתפקיד היונה בסיפור המבול?
(בהזדמנות זו יש מקום להסביר כי יצירות רבות בימינו ובכלל, מתכתבות עם מקורות קדומים יותר ולבקש מהתלמידים לחשוב על דוגמאות לכך).

 

כיתות ג׳-ד׳

ערבות הדדית כתנאי להצלחת החברה 

אוריינות:

1. בשיר חוזרת מילת הבקשה "לו". חשבו על שלוש מילות בקשה נוספות (אנא, בי, בבקשה, הלוואי).

2. חברו שני משפטים המתארים בקשות אישיות שלכם. השתמשו באחת המילים מהסעיף הקודם.

ערך במבחן: 

1. חשבו מה מסמלות הציפורים המופיעות בשני הבתים הראשונים של השיר (אחרי הפזמון הראשון)? מדוע הדובר בשיר רוצה לאסוף את כל הציפורים ולשיר עמן? מדוע אין הוא מסתפק בשירת יחיד? מה היתרון של שירה ביחד?

2. הציגו לילדים את דמותו של הבעש"ט (הבעל שם טוב, ר' ישראל בן אליעזר, אבי תורת החסידות, בן המאה ה-18) וספרו את משל "קַן ציפור הזהב" שלו. שאלו: לפי הסיפור, במה תלויה יכולתו של הבעש"ט להגיע אל הציפור? מהו הערך המרכזי הנלמד ממשל זה? 

3. חשבו על תופעות שונות בחברה הישראלית בעבר ובהווה שערך הערבות ההדדית עומד במרכזן (מקליטת העליות הראשונות, הקמת מושבים וקיבוצים של ההתיישבות העובדת, ייבוש ביצות, סלילת כבישים, הקמת המדינה, קליטת העליות הגדולות, גיוס לצה"ל ולחימה במלחמות ישראל ועד לתרומות לנזקקים, גמ"חים שונים ועוד). לאחר מכן, חשבו על תופעות שליליות בחברה הישראלית המבטאות היעדר של ערבות הדדית (היקף הילדים העניים במדינה, השתמטות מגיוס לצה"ל, העלמת מיסים, אלימות ברחובות ובכבישים ועוד).

 

כיתות ה׳-ו׳

מסורת וחידוש - השבת, רגע בתוך הנצח

אוריינות:

1. היבט מרכזי בשיר שלפנינו הוא היחס לזמן. מצאו את כל הביטויים בשיר שמתייחסים למימד הזמן. 

2. באיזה זמן (עבר, הווה, עתיד) מתרחש הפזמון של השיר?

3. לאיזה מהזמנים מתייחסת השאיפה למחיקה בשני הבתים האחרונים?

ערך במבחן: 

1. מה מעניק אותו "בוקר של זהב" לשגרת חייו של הדובר בשיר? מדוע הוא נפעם כל-כך מבוקר זה? 

2. קראו את דבריו של יהושע מנוח, בן העלייה השנייה וחבר קבוצת דגניה, על השבת. מדוע הוא מגדיר את השבת כחלק שנעקר מגוש הזמן האפרורי? 

3. בשיר "מי אוהב את השבת" של אהוד מנור מתוארת השבת כניגוד לשגרת השבוע. מה מיוחד בשבת לפי שיר זה? השוו בין היחס של הדובר לשבת בשיר "מי אוהב את השבת", לבין היחס של הדובר לבוקר בשיר "בוקר של זהב". 

ציינו את מנהגי השבת המוכרים לכם וחשבו האם וכיצד הם מסוגלים לרומם את מצב-רוחו של היחיד ששגרת ימיו קשה או אפרורית (למורה: זו הזדמנות לברר את אופייה של השבת בחיינו. קשר למסורת: האם הולכים לבית-הכנסת? מדליקים נרות שבת? אוכלים ארוחה משותפת? חידושים בימינו: האם יש לנו מנהגים משפחתיים מיוחדים ליום זה? איך הם התהוו? ואז לשאול איזו אווירה יש ברגעים אלו, האם ההתמדה בהם נתפסת כ'עול' או כ'הנאה'? מה קורה בתקופות פחות טובות שלי או של המשפחה, האם מקפידים להמשיך לקיים את המנהגים הללו?)

 

לסיכום:

• למדנו שיש דימויים רבים מעולם החי בתרבות היהודית ובתוכם לבעלי-הכנף מקום מיוחד;
• הכרנו את התפיסה הגורסת כי יכולתו של היחיד לצמוח מתוך קושי תלויה במידת הערבות ההדדית בחברתו;
• זיהינו את מקומה הייחודי של השבת כרגע בתוך הנצח, שמחזוריות לוח השנה היהודי מעניק לה מקום מרכזי של מנוחה ומשפחתיות שיש בהם כדי לרומם את רוח האדם גם בשעות-משבר;
• ראינו כי התבוננות האדם בטבע מעוררת שאלות אישיות ומשותפות הבאות לידי ביטוי במקורות רבים.