שיר של יום - שירים מחייכים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיח בקבוצות

1. מה שהיה תשכח מזה,
    מה שיהיה לא משנה,
    מה שאבקש בעולם כזה - 
    תן לי את היום הזה! 

• שתפו בקבוצה. ספרו על אירועים אשר קרו לכם בעבר והייתם רוצים לשכוח (למורה: יש לשים לב לתלמידים אשר חוו בעבר קושי או אובדן אשר דורשים התייחסות מיוחדת ורגישה.)
• האם לדעתכם אפשר באמת לשכוח חוויות מן העבר? 
  מדוע כדאי לזכור? מדוע כדאי לשכוח? מה תמליצו לחבר לשכוח ומתי, מה תמליצו לחבר לזכור ומתי? 
• מה הייתם מבקשים שיהיה? הביעו משאלה לדבר מה שהייתם רוצים שיקרה לכם השנה בכיתה, בתור קבוצה.
• היום הזה- מה הייתם רוצים שיקרה לכם היום בכיתה? בדרככם הביתה? אחר הצוהריים? (למורה, בקשי מהתלמידים, כל אחד בתורו, לציין דבר אחד שהיה רוצה שיקרה לו במהלך היום).

 

2. תן לי שמש על הבוקר 
    ויונה מעל הגג 
    תן לי תכלת ברקיע 
    תן לי יום אחד של חג.

• דמיינו את הבית השני אשר קראתם זה עתה יחדיו בקבוצה. ציירו אותו על גבי דף, בצורה וצבע, או תארו אותו במילים. כיצד אתם מרגישים ביום כזה? מה אתם אוהבים לעשות בו ועם מי? היכן אתם ממוקמים בציור?
• מה הייתם מבקשים מהיונה שעל לגג למסור? ציידו את היונה במכתב ובו משאלת ליבכם. לאיזה יעד תשלחו את היונה? למי תבקשו מהיונה למסור את המכתב? (למורה: בקשי מהתלמידים לנסח מכתב בן פסקה אחד בלבד).
• מה אתם אוהבים בחגים? מה אתם אוהבים לעשות בחופשות חג?  
• חישבו על חג האהוב עליכם במיוחד. כיצד נהוג במשפחתכם לחגוג חג זה? שתפו.
• איזה חג אתם אוהבים במיוחד לחגוג בכיתה? כיצד נהוג בכיתתכם לחגוג חג זה? 

 

3. תן לי אהבה חולפת 
    תן לי אהבת עולם 
    תן לי יד שמלטפת 
    רק אותי מבין כולם.

• מה ההבדל בין אהבה חולפת לאהבת עולם? מה טוב בכל אחת מהן? 
• האם קרה לכם שאהבתם משהו במשך תקופה מסוימת (פעילות מסוימת או חוג, טעם או ריח, תוכנית טלוויזיה או משחק) והאהבה חלפה? תנו דוגמה.
• אילו דברים בחייכם, שהם קבועים ויציבים,  אתם אוהבים ? 
• מהי "יד מלטפת" עבורכם? מתי אתם זקוקים לליטוף או חיבוק? ממי אתם אוהבים לקבל חיבוק כזה?
• ספרו על שני אנשים בחייכם, מבוגרים או ילדים, בני משפחה או מכרים,  משמעותיים וחשובים לכם במיוחד. שתפו בקבוצה מיהם שני האנשים, ומה הם גורמים לכם להרגיש כאשר אתם במחיצתם.

 

פעילות מסכמת בקבוצה או מליאה

(למורה: מומלץ לכתוב על הלוח את עשר השאלות הבאות, ולבקש מהתלמידים התייחסות במליאה לשאלה או שתיים, על פי רצונם. אפשרות אחרת היא להכין כרטיסיות שאלה לכל קבוצה, להנחות את התלמידים לפזר את הכרטיסיות בגבן לתלמידים, וכל תלמיד בתורו יענה על השאלה הרשומה בקלף שבחר. אפשר גם לפזר את השאלות חשופות ולבקש התייחסות בסבב, לפי רצונם).

• כיצד הרגשת במהלך השיח בקבוצה?
• מה היה הרגע בפעילות המשותפת, שאהבת במיוחד?
• במה היה לך קל לשתף בקבוצה ובמה פחות?
• מה אהבת בשיר?
• מה לא אהבת בשיר?
• איזו שורה אהבת במיוחד בשיר?
• מה היית מוסיף לשיר?
• למי היית מגיש את השיר במתנה ומדוע?
• מה את/ה אוהב/ת ביום הזה?
• מה את/ה רוצה שיקרה עוד ביום הזה?
• כל בית בשיר מציג ארבעה רכיבים של היום המושלם – מהם ארבעת הרכיבים ביום המושלם שלכם? 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

השיר שלפנינו מדגיש את הבחירה לחיות בהווה, כאן ועכשיו, מבלי לתת לעבר להשפיע עלינו, ולחששות מפני העתיד לעצור אותנו. אילו תכונות נדרשות לאדם כדי לחיות כך? והאם זה בהכרח טוב ונכון? 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

תחושת ערך עצמי

אוריינות:

1. בשיר בקשה לתשומת לב אישית. שאלו: מה מקור המילה "תשומת"? (הפעולה 'לשים')

2. חשבו על מילים נרדפות ל"תשומת לב" (התעניינות מיוחדת, התייחסות, טיפוח), ועל מילים מנוגדות (אדישות, ניכור, התעלמות).

ערך במבחן:

1. הנחו: ציירו את שורות השיר "תן לי יד שמלטפת / רק אותי מבין כולם". מדוע מבקש הדובר שהיד תלטף רק אותו? איזה צורך מבוטא בבקשה זו? (ייחודיות, תשומת לב אישית). 

2. השמיעו את השיר אתה פלא, של הזמרת חווה אלברשטיין. שאלו: מה הכי חשוב שילמדו ילדים? מדוע? (שכל אחד יחיד ומיוחד, כדי שיממשו את הפוטנציאל האישי ויתייחסו כך גם לזולת).

3. השמיעו את השיר "הילד הזה הוא אני". שאלו: מה רוצה הילד בשיר? מדוע לדעתכם? האם הילד חושב שהוא "פלא"? האם גם אתם רוצים שיכירו אתכם? מדוע?

 

כיתות ג׳-ד׳

בחירה, לחיות את הרגע

אוריינות:

1. בפזמון מופיעים שלושת הזמנים: עבר, הווה ועתיד. כיצד מתייחס הדובר לכל אחד מהם? (לשכוח מהעבר, להיות אדיש לעתיד ולהתרכז בהווה).

2. בקהלת (ג, 1) נאמר: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם".  איזה יחס לחיים מציעה קביעה זו? האם אתם מתחברים לאמירה זו? 

ערך במבחן: 

1. הדובר בשיר מבקש "תן לי את היום הזה". כיצד אתם מבינים בקשה זו? 

2. הציגו אמרות המתייחסות להעדפת ההווה:

• "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיהו, כב, 13) (בהקשרו  המקראי הפסוק מבטא  ביקורת על בני-ישראל שחוסר אמונתם הופך את חייהם  לחסרי תכלית);
• "קרפה ד'ים" (carpe diem), ביטוי לועזי משירו של הורטיוס, שפירושו: "נצל את הרגע", מבלי להסתמך על העתיד;
• "ואם לא עכשיו אימתי" (משנה, מסכת אבות, א, יד), אמרתו של הלל הזקן, שקובע כי אין לדחות למחר עבודה שאפשר לעשות היום. 

שאלו: לאיזו מהאמרות אתם מתחברים? איזו  אמרה מעוררת בכם התנגדות? מדוע?

3. הכירו לתלמידים את המשוררת לאה גולדברג. הקריאו את הבית האחרון בשירה "שירי סוף הדרך". שאלו: כיצד אתם מבינים את הבקשה שהיום-יום לא יהיה "הרגל"? איך נחיה כל יום כיום מיוחד? מה נדרש לדובר בשיר שלנו כדי לחיות כך? 

 

כיתות ה׳-ו׳

אושר, במה הוא תלוי? 

אוריינות:

1. הקריאו: "מה שהיה תשכח מזה / מה שיהיה לא משנה". שאלו: כיצד מתייחס הדובר לחיים? האם זו תפיסה חיובית או שלילית? נמקו מדוע?

2. הכירו לתלמידים את הפסוק מקהלת (א' 9': "מַה-שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל-חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". מה ההבדל בין גישה זו לגישה בשיר? 

ערך במבחן:

1. בשיר מציג הדובר כמה בקשות. מהן? (שמש ותכלת – טבע, יונה מעל הגג – בית ושלום, חג – תרבות, רק אותי - אהבה וייחודיות). האם לדעתכם זה מספיק כדי להפוך אדם למאושר? איזו בקשה הייתם מוסיפים לשיר? 

2. הקריאו את המשל על הדייג ודג הזהב, מאת המשורר הרוסי אלכסנדר פושקין. שאלו: מה מבקשת האישה? (עוד ועוד בקשות חומריות). במה תלוי אושרה? (כסף, מעמד, יוקרה) מה דעתכם על כך? מה קורה בסיום? (היא שבה לעוניה). מדוע הדג עושה זאת? (כדי לרפאה מחמדנותה). מה הנמשל? (עושר אינו ערובה לאושר). מה ההבדל בין בקשות האישה במשל, לבקשות הדובר בשיר שלנו?

3. הכירו לתלמידים את דמות המופת ר' שלמה אבן גבירול, שאמר: 

"בקש מה שאתה צריך לו,
ועזוב מה שאינך צריך לו,
כי בעזיבת מה שאינך צריך לו – 
השגת מה שאתה צריך לו". 

• מהי הדרך לאושר לפיכך? (לזהות את מה שצריך ולהשתחרר מהרדיפה אחר דברים שאין בהם צורך) 

4. לאיזו משלוש תפיסות האושר שהכרנו הכי התחברת? מדוע? 

 

לסיכום:

• ראינו כי הבקשה לתשומת לב אישית חוזרת ביצירות שונות ושאלנו האם אנו מזדהים עמה;
• הכרנו מניעים שונים לבחירה 'לחיות את הרגע';
• למדנו תשובות שונות לשאלה הגדולה "מהו אושר?", מתקופות שונות ביצירה היהודית: התנ"ך, המשנה, ההגות היהודית בימה"ב  )אבן גבירול) והשירה המודרנית בישראל (לאה גולדברג). השווינו ביניהן וביררנו איזו תשובה קרובה לעמדתנו.