זרקור על תרבות יהודית-ישראלית
חלופות לשיח במליאת הכיתה ולפעילויות על פי קבוצות גיל
מצורף נספח 1
חז"ל ומשוררי השירה העברית לאורך הדורות העלו על נס את ערך השלום בכל המישורים. ערך השלום בא לידי ביטוי בשירה ובספרות העברית מהתקופה המקראית עד ימינו. אחד הפסוקים המפורסמים במקרא הוא : "בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, 15). בתלמוד ובמדרש דנו רבות ברעיון שעל האדם לעשות כל שביכולתו כדי לחיות בשלום עם סביבתו, שכן במחלוקת, סכסוכים ומריבות, הנפוצים בין בני אדם, יש פוטנציאל הרסני.
שיר זה מציג תפיסה שלפיה יש לפנות לגורם שלישי, חיצוני לעולם האנושי, במטרה לעשות שלום בין בני האדם. בתרבות יהודית-ישראלית נשאל מה ערכו של צעד זה? מה אחריותנו שלנו לתהליך של עשיית שלום? מה מידת המעורבות הנדרשת מכל אחד מאיתנו כדי שישרור שלום בינינו? והאם כשאנו שרים על כמיהה לשלום אנו תורמים, הלכה למעשה, לעשיית שלום.
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א-ב
מהו שלום?
הורו לתלמידים לשים לב בזמן השירה, אילו מילים חוזרות שוב ושוב.
אוריינות:
1. כמה פעמים חוזרת המילה "שלום" בשיר המולחן? מנו באצבעות הידיים בזמן השירה בציבור.
2. מה אומרת לכם המילה "שלום"? הציעו מילים נוספות ש"עושות שלום".
3. אילו מילים דומות למילה שלום אתם מכירים ?חברו משפטים עם המילים השונות האלה.
4. מתי אנחנו נוהגים להגיד 'שלום' במשך היום? למה אנו עושים זאת?
5. הסבירו במילים שלכם – מה אנחנו מבקשים כשאנחנו שרים שיר זה?
ערך במבחן:
קיימו בכיתה דיון בשאלות: אילו התנהגויות בכיתה שלנו מעוררות ריב? אילו התנהגויות משכינות שלום? מדוע חשוב שיהיה שלום בין הילדים בכיתה שלנו?
כיתות ג-ד
השלום בינינו
הורו לתלמידים להתמקד בביטוי: "יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל".
אוריינות:
1. הסבירו מהי התפילה המובעת בשורה זו?
2. "יעשה שלנו עלינו"- למי הכוונה "עלינו"? הציגו כמה וכמה אפשרויות. מיינו אותן ל"עולמות" שונים (משפחה, כיתה, שכונה, מדינה, טבע וכד').
3.מדוע לדעתכם מודגש הפירוט בהיגד "יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל"? מדוע לא הסתפק מחבר הטקסט בציפייה ש[הוא] יעשה שלום על ישראל?
חשוב לברר עם התלמידים את הקשר בין עשיית שלום בין אדם לאדם, בין קבוצות, בין קהילות ובין מדינות.
מפגש עם טקסט אחר
לקראת שנת השלושים לעצמאות ישראל, התקיימה תחרות לעיצוב כרזה וסמל. הכרזה של דוד טרטקובר (מעצב גרפי,אמן ישראלי) זכתה והופקה ככרזת שנת השלושים. תמציתה החזותית הייתה המילה 'שלום', כשהיא פרושה על רקע שמים כחולים ומובלטת בה האות למ"ד לציון שנת העצמאות) מתוך הספר "שלום על ישראל"). התבוננו בכרזה :
- הבהירו את המושג גימטרייה והופעותיו בתרבות היהודית-ישראלית, והנחו את התלמידים לחשוב על יותר מאפשרות אחת. מדוע לדעתכם בחר המעצב להגדיל את האות למ"ד'? (גימטרייה, מצביעה אל השמים, אולי בהשראת השיר).
- תרגיל בעיצוב ובגימטרייה: אילו אותיות הייתם בוחרים להגדיל מתוך מילות השיר אילו הכרזה הייתה מוצגת השנה? נמקו.
- עצבו כרזה המביעה את יחסכם לערך השלום בהקשר אישי או לאומי. שלבו בכרזה רעיונות מן השיר שלמדנו וכן מן הכרזה שהכרתם.
ערך במבחן:
קיימו דיון בסוגיות האלה:
1."הוא יעשה שלום" – כשאנו במצב של סכסוך ביננו לבין עצמנו, או בינינו לבין סביבתנו, האם רצוי לחכות לגורם שלישי שיתווך ו"יעשה שלום עלינו"? הסבירו עמדתכם.
2. הציעו דרכים לחזק ולעודד שלום ביניכם ובין חבריכם לכיתה, עם או בלי גורם שלישי, חיצוני.
3. מהו ההיגד שעמו אתם הכי מזדהים? נמקו בחירתכם:
- קודם אנחנו עצמנו חייבים להשכין שלום בתוך תוכנו, בתוך משפחתנו, בין חברינו, בקהילה שלנו, ורק אז יהיה אפשר להשכין שלום בעם ישראל כולו.
- עד שלא יהיה שלום בין כל חלקי עם ישראל וייושבו המחלוקות המפלגות אותו – לא יהיה סיכוי לכרות שלום עם עמים אחרים.
- אפשר להגיע לשלום בינינו ובין עמים אחרים רק באמצעות סיוע של גורם שלישי (מתווך) כי אין באפשרותנו להשכין עלינו שלום.
כיתות ה-ו
שיחה יהודית-ישראלית על שלום בשמים ובארץ
הורו לתלמידים להתמקד בהיגד "עושה שלום במרומיו".
אוריינות:
1. "עושה שלום במרומיו"– למי מכוונת הפנייה של האדם המאמין, בפסוק זה? הבהירו לתלמידים את ההבדל בין עובדה לבין השקפה מסורתית-אמונית, ודונו במושג "מרומים" בהקשר זה. הרחיבו את משמעות המושג בעזרת חיפוש מילים אחרות בעברית הקשורות במושג "מרומים" (שמים, מרום, רם, רם ונישא, גבעה רמה, פסגה, שיא, מתנשא למרומים) – חברו משפט לכל מילה שמצאתם.
2. עודדו את התלמידים לחשוב על ההיגד הזה גם ברמה הקונקרטית וגם ברמה המטאפורית: מדוע לדעת המחבר יש צורך בעשיית שלום במרומים, מי מסוכסך עם מי בשמים ומדוע? מה דעתכם על תפיסה זו?
3. חשבו: כיצד המצב בשמים יכול לתאר באופן סמלי מצב דומה על פני האדמה? נמקו תשובתכם.
4. ציירו ציור שימחיש את ההקבלה הסמלית בין העולמות.
ערך במבחן: מפגש עם טקסט אחר
1. קיימים שני נוסחים לסיום תפילת העמידה:
על פי הנוסח המסורתי: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל ואמרו אָמֵן".
על-פי נוסח מסורתי אחר: "עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל ואמרו אָמֵן".
- מהי התוספת בנוסח זה? מהי משמעותה?
- אילו הייתם יכולים להשפיע על נוסח סידור התפילה, באיזה נוסח מבין השניים הייתם בוחרים כדי לבטא את שאיפתכם לשלום? נמקו תשובתכם.
2. בתפילות מסורתיות בתרבות היהודית, שחלק מהן נלמד במקצוע תרבות יהודית-ישראלית, כמו "קדיש" , תפילת "שמונה עשרה" ו"ברכת המזון", מסתיימת התפילה בהיגד הכלול בשיר זה:" עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל ואמרו אָמֵן".
- מה ניתן להסיק מכך על הדרך להשיג את השלום בעיני מחבר התפילה?
- מה יעיל בדרך כזאת לדעתכם? מה פחות יעיל בה?
- אילו דרכים אחרות קיימות לדעתכם בחברה שלנו כדי להשכין שלום?
לסיכום
- למדנו על משמעות הערך "שלום", וחשיבות השלום בין בני אדם ובקהילה.
- עמדנו על חשיבות השלום בחיי היום-יום של התלמידים והדרכים להבאת שלום בתוכנו.
- התייחסנו לסמליות המושג "שלום במרומים" לעומת השכנת שלום בארץ.
