דוח בקרה מסכם - קידום שוויון מגדרי 2015

סימנייה

prev page next page

פתח דבר

אגף הבקרה לניהול ההון האנושי בשירות המדינה הנו גורם המטה המוביל תהליכי בקרה, מדידה והערכת ביצועים בנושאים שנציבות שירות המדינה מופקדת עליהם, מכוח חוקים, תקנות, החלטות ממשלה, הסכמי שכר, תקשי"ר, נהלים והנחיות, ובכלל תחומי ניהול ההון האנושי אשר הסמכויות בעניינם מואצלות למשרדים וליחידות הסמך.

 

לאור זאת, במסגרת דוח זה בוצע הליך של מדידה והערכת ביצועים באמצעות "מדד שוויון מגדרי", המשקף את יישום המלצות דוח שטאובר לקידום נשים בשירות המדינה על ידי נציבות שירות המדינה. 

מערך הבקרה מספק את התשובה לשאלות ניהול בסיסיות – מה השגנו? מהו הפער? באיזו מידה אנו מקיימים את הנורמות הנדרשות? באיזו מידה אנו עומדים בתכנית שעליה התחייבנו? בדרך פעולתו, מערך הבקרה בוחן את המציאות לאור אמות המידה שקיימות בחוק או שהוגדרו על ידי הנציבות (מדיניות הנציב, תורות מרובות, הנחיות לתכנון ותכניות העבודה המאושרות, אופן יישומן ומידת הצלחתן). באופן זה, מאתגר מערך הבקרה את המערכת שבתוכה הוא פועל ומתקף את אמות המידה עצמן. תהליכים אלה הם בבחינת מחוללי שינוי, המזינים את התורה ותורמים לתהליכי קבלת החלטות, שינויי מדיניות ועדכון התכנון.

בדוח זה מוצגים סוגיות הליבה, ההצלחות, הפערים והאתגרים העומדים בפני נציבות שירות המדינה, משרדי הממשלה ומערכת הבריאות ביישום המדיניות לקידום נשים בשירות המדינה וכן המלצות יישומיות לקובעי המדיניות.

הדוח משקף בקרת עומק שביצע מערך הבקרה על מכלול ההיבטים הקשורים לתחום השוויון המגדרי. נתוני הדוח לא התמקדו רק בממוצע הכולל של שירות המדינה, מאחר שנתון זה מטעה ומאפשר למשרדים שנמצאים הרבה מתחת לממוצע ליהנות מן הספק ולהיות מתחת למצופה מהמחויבות והיעדים שנקבעו בהחלטות הממשלה בתמהיל הנושאים שנבדקו.
לאור כך, מן הדוח עולה שיש 28 משרדים שעמדו במרבית תנאי הסף המצטברים ונמצאו ראויים לציון לחיוב, 34 משרדים שעמדו באופן חלקי בלבד בתנאי הסף המצטברים 
ו-18 משרדים שלא עמדו בתנאי הסף המצטברים. נתון זה מחייב את  נציבות שירות המדינה והמשרדים למקד את תשומת הלב בדרכים מעשיות ובלוחות זמנים סבירים לצמצום הפערים בתחום השוויון המגדרי.

ברצוני להודות לצוות אגף הבקרה לניהול ההון האנושי שהיה שותף לכתיבת דוח זה: גב' אפרת לוי-רוזנברג, ד"ר ליאב שדה-בק, גב' טליה מנשה, מר שחר בית הלחמי ומר אילן רובין (יועץ חיצוני). נוסף לכך, ברצוני להודות לצוות האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה: גב' טלילה רוזנפלד-שחל, עו"ד דנה מיטב וגב' ענבר סבג-שפיזמן, על שיתוף הפעולה.

בברכה,
מוטי אהרוני
סגן נציב שירות המדינה

תקציר מנהלים

רקע
בהמשך להחלטת הממשלה ליישום דו"ח שטאובר בנושא קידום נשים בשירות המדינה, פורסמו הנחיות נציב שירות המדינה הכוללות תוכנית חומש ליישום באחריות האגף לשוויון מגדרי והאגף הבכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות.

יעדי התוכנית
1. יצירת הזדמנויות שוות  לנשים
2. קידום לדרגי ניהול וכהונה בסגל בכיר
3. הטמעת מודעות (איזון בין חיים לעבודה)
4. יצירת סביבת עבודה תומכת

מטרת הדוח
בחינת אפקטיביות יישום המדיניות ומימוש היעדים בתחום השוויון המגדרי לשנת 2015

פיתוח מדד שוויון מגדרי ראשי
אגף הבקרה פיתח מדד אגרגטיבי בעל מספר רמות היררכיה להערכת רמת השוויון המגדרי בשירות המדינה. המדד מורכב משני מדדי משנה- מדד נשים במשרות בכירות ומדד סביבת עבודה, שלכל אחד מהם פותח עץ מדדים היררכי בהתאמה.
מדד נשים במשרות בכירות אומד את ההבדלים בין גברים ונשים בהתייחס למועמדויות למכרזים בשירות המדינה,  לזכיות במכרזים וקליטה בשירות המדינה , לאחוז הנשים המכהנות בסגל בכיר ובסגל המוביל, ולאחוז הנשים בשירות המדינה הנמצאות בעתודה ניהולית במסגרת הסגל התיכון.
מדד סביבת עבודה תומכת מודד את הפערים בהקצאות רכיבי שכר בשירות המדינה על פי פילוח מגרדי ומטחי דרגות, זמינות העבודה בפועל, קיום פעולות יזומות והדרכות בנושא שוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות במשרדים.
 

ממצאים ומגמות עיקריות  

  1.  58% מסך המועמדים לכלל סוגי המכרזים הנם נשים
  2. היקף המועמדויות והזכיות של הגברים ביחס לאוכלוסיית הנשים גבוה ומתעצם ככל שעולים במדרג שירות המדינה (למעט מסד). מגמה זו בולטת במיוחד בדירוג המח"ר והמנהלי
  3. אחוז הנשים בסגל הבכיר נמוך משמעותית מהגברים, בניגוד לתמהיל המגדרי בשירות המדינה
  4. 22 משרדים עומדים ביעד- יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות הבכירות וב- 18 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד.
  5. אחוז גבוה (72%) של המשרדים לא עמדו באופן מלא ביעדים הדיפרנציאליים לשנת 2015
  6. 63 משרדים אינם עומדים ביעד- יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות הבכירות
  7. 43 משרדים עומדים ביעד של- יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל התיכון. ב-40 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד.
  8. 49 משרדים אינם עומדים ביעד- יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל תיכון
  9. ככל שעולים בהיררכיית רמות תקן הרכב, הולך וקטן אחוז הנשים ביחס לגברים.
  10. קיים פער משמעותי בהקצאת מכסות שמעל 30 שעות נוספות במשרדי הממשלה לטובת הגברים
  11. אחוז הגברים והנשים שמנצלים את מכסות הכוננויות במשרדי הממשלה הינו זהה
  12. מרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מאפשרים גמישות בשעות העבודה התקניות
  13. במרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מתקיימות פעולות יזומות כגון הסברה על הטרדה מינית, על אלימות נגד נשים וכדומה.
  14. במרבית משרדי הממשלה ובתי החולים לא קיימו הדרכות וקורסים בנושא מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה והורות שוויונית.

 

המלצות מרכזיות  

  1. קביעת יעדים ריאליים לייצוג נשים בסגל הבכיר והתיכון- הגדרת טווח יעדים הנותן ביטוי למאפייני המשרדים השונים, למערכות ייחודיות ולתמהיל העובדים והתפקידים.
  2.  נקיטת פעולות יזומות לצמצום הפערים בדירוגים שבהם אין ייצוג הולם לנשים בסגל הבכיר או בעתודה ניהולית
  3. נקיטת פעולות יזומות בדבר צמצום פערי השכר המגדריים

1.1 מבוא

ביוני 2013 אישרה הממשלה את הרפורמה המתוכננת לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, במסגרת החלטת ממשלה מס' 418. במסגרת אותה החלטה נקבע כי מעמדן של נשים בשירות המדינה, קידומן, תנאי עבודתן ושכרן ייבחנו על ידי צוות ממשלתי.

בהמשך  להחלטה זו, מונתה הגב' דלית שטאובר על ידי מר משה דיין, נציב שירות המדינה, לעמוד בראש הוועדה לקידום נשים בשירות המדינה. 

ב-1 ביוני 2014 הוגש דוח הוועדה[1] לממשלה ה-33 וזו אישרה את המלצותיו בהחלטת ממשלה מס' 1697.

ב-15 ביוני 2014 פורסמה הנחיית נציב שירות המדינה מס' 5/2014[2] בנושא "דוח הוועדה לקידום נשים בשירות המדינה". במסגרת ההנחיה הגדירה נציבות שירות המדינה תכנית חומש ליישום המלצות הדוח באחריות האגף לשוויון מגדרי והאגף הבכיר לתכנון אסטרטגי ומדיניות.

בעקבות זאת פרסם האגף לשוויון מגדרי שני דוחות: הראשון, אשר פורסם בפברואר 2016, הוא דוח "מובילות שינוי"[3], המסכם את פעילות האגף בשנים 2014/15, והשני, אשר פורסם ב-4 באפריל 2016, הוא דוח "שוויון לא רק במילים"[4], המציג הצלחות ואתגרים בקידום נשים בשירות המדינה.

כצעד משלים ובהמשך לדוחות אלה גיבש האגף לבקרת ניהול ההון האנושי "חליפת בקרה" לשוויון מגדרי שמטרתה לשקף את מידת יישום המדיניות באמצעות הצגת מדד לשוויון מגדרי.

 

[1] http://www.csc.gov.il/DataBases/Reports/Documents/ReportWomenCommittee2014.pdf

[2] http://www.csc.gov.il/DataBases/Hozrim/Pages/naziv5-2014.aspx

[3] http://www.csc.gov.il/DataBases/Reports/Documents/LeadingChangeReport2014-5.pdf

[4] http://www.csc.gov.il/Units/Woman/Documents/CSC_Womens_Day_Brochure.pdf

1.2 מטרת המדיניות

הבטחת הזדמנויות שוות לנשים, בדגש על קידום לדרגי הניהול הבכיר, אגב הטמעת המודעות לנושא והכרה ביכולתן ובפוטנציאל הגלום בהן, כחלק מרכזי בהון האנושי שבשירות המדינה.

1.3 יעדים

  1. יצירת הזדמנויות שוות לנשים
  2. קידום לדרגי ניהול ולכהונה בסגל בכיר
  3. הטמעת מודעות
  4. יצירת סביבת עבודה תומכת

1.4 עיקרי המדיניות

  1. ייצוג הולם של נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה – התקדמות הדרגתית ליעד הממשלתי של 50 אחוז ייצוג לנשים בתפקידים בכירים ובעתודות הניהוליות לסגל הבכיר. 

  1. צמצום פערי שכר – בהתייחס להקצאת רכיבי שכר משתנים, כגון כוננויות, שעות נוספות, תקני רכב ועוד.
  2. פעילות אקטיבית להשגת שוויון בסגל הבכיר בשירות המדינה – דרכי האיתור של בכירים לוועדות איתור וועדות מכרזים וכן הפעולות היזומות הננקטות לעידוד נשים מתאימות להגיש מועמדותן לתפקידים בכירים.
  3. איזון בין חיים לעבודה – ביסוס הסדרים ליצירת מקום עבודה תומך משפחה, כגון גמישות בשעות העבודה, אפשרות לעבודה בשעות נוספות מהבית, הפעלת קייטנות או סבסוד קייטנות לילדי עובדים וכן היתכנות לקיום מעונות יום במתחמים של ריכוזי משרדי ממשלה.
  4. הכשרה והסברה לחברי וחברות ועדות איתור וועדות בוחנים – הפעלת קורסי מנהיגות נשית, פעולות חניכה ומנטורינג, הקמת רשת שיתוף פעולה לנשים ותכניות הכשרה והסברה למנהלים. 

1.5 נושא הבקרה – מדד לשוויון מגדרי

בהתאם למצוין בתרשים להלן המדד לשוויון מגדרי מורכב משני מדדי משנה:

  1. מדד נשים במשרות בכירות 
  2. מדד סביבת עבודה 

 

 


 

1.5.1 מדד נשים במשרות בכירות כמפורט בתרשים מתייחס למדידת הנושאים הבאים:

  1. אחוז הנשים המגישות מועמדות למכרזים בשירות המדינה על פי סוג המכרז ומתחי הדרגות.
  2. אחוז הנשים שזוכות במכרזים ונקלטות בשירות המדינה מסך המועמדויות שהוגשו על פי סוג המכרז ומתחי הדרגות.
  3. אחוז הנשים בשירות המדינה המכהנות בסגל הבכיר ובסגל המוביל.
  4. אחוז הנשים בשירות המדינה הנמצאות בעתודה ניהולית במסגרת הסגל התיכון.

 

1.5.2 מדד סביבת עבודה כמפורט בתרשים מתייחס למדידת הנושאים הבאים:

  1. בחינת פערים בהקצאות רכיבי שכר  (תקני רכב, שעות נוספות וכוננויות) בשירות המדינה על  פי פילוח מגדרי ועל פי מתח דרגות.
  2. זמינות עבודה בפועל תמיכה במסגרות ובקייטנות לילדי עובדים, קיום פגישות בשעות העבודה התקניות (7:30- 15:30), שעות עבודה גמישות.
  3. קיום פעולות יזומות במשרד – דוגמת פעילות אקטיבית בנושא הטרדה מינית, הקמת חדר הנקה וניתוח תיאורי תפקיד למניעת הטיה מגדרית.
  4. קיום הדרכות וקורסים במשרד בנושאים כגון שוויון מגדרי, שוויון הזדמנויות, הכנה למכרזים ולוועדות איתור לנשים והורות שוויונית. 

 

1.6 מטרת הדוח – אפקטיביות יישום המדיניות

על בסיס האמור לעיל חושבו המדדים כמפורט בפרק 3 ("עיקרי הממצאים"), בהתאם לפירוט הבא:

  1. השוואה רוחבית ((Benchmark בין משרדי הממשלה, יחידות הסמך ומערכת הבריאות.
  2. הצגת הממצאים בפילוח לפי דירוגי משרה שכיחים בדגש על דרגי ניהול.
  3. הצגת הממצאים לכל משרד באמצעות לוח מחוונים ("דשבורד") המפרט את ממצאי המדד.

בקרת עומק זאת בוחנת את מידת היישום של המלצות הדוח לקידום נשים בשירות המדינה ואת מידת האפקטיביות שלו, במטרה לאפשר לנציב שירות המדינה לסקור את מידת הצלחת המדיניות שנקבעה על ידו ולבחון ביצוע התאמות ושינויים אם יידרשו. 

2.1. מושגי יסוד

דירוג שירות המדינה (דש"מ)[1]  – סולם דירוג משרה אחיד של כלל שירות המדינה, שאינו תלוי בשכר ובהסכמים קיבוציים, המשקף את רמת מיקום המשרה בהיררכיה הארגונית. בדש"מ קיימים ארבעה מדרגים.

בשל מורכבות הבניית סולם הדירוג, בשלב זה הוחרגו בתי החולים (מלבד חמשת התפקידים הבכירים: מנהל בית החולים, סגן מנהל בית החולים, מנהל אדמיניסטרטיבי, מנהל הכספים, מנהל הסיעוד/אחות ראשית) וכן כמה דירוגים: פיקוח הוראה, כבאים, פיקוח ימי, פרא-רפואיים, מרפאים בעיסוק ואחיות לבריאות הציבור.

רכיבי שכר

  • "שעות נוספות"[2] – מכסת שעות נוספות המאושרת לעובד מעבר למכסת השעות הרגילה.
  • "כוננות"[3] – תוספת המשולמת לעובד תמורת נכונותו להעמיד עצמו לרשות המשרד לפרקי זמן שונים, כפי שהוקצו לו, מעבר לשעות העבודה הרגילות.
  • החזר הוצאות רכב[4] -  מחולק לרמות שונות ובהבדל מהותי של החזר בגין ביטוחי רכב ורישיון רכב.
    רמות תקני הרכב הן היררכיות, והרמה הגבוהה יותר מזכה בהחזר הוצאה גבוה יותר. (שירות ד' > שירות א')

ההוצאות הקבועות שבגינן עובדים מקבלים החזר הן:

  1. ​רכב שירות – דרכים קשות
  2. רכב אישי – רמה 1 עד רמה 5
  3. רכב שירות – רמה א' עד רמה ד'

 


[1] דירוג זה נמצא עדיין בתהליכי בנייה ואישור ולכן תמונת המצב בדוח זה מבוססת על חודש פברואר 2016.לאחר אישור סופי של הדש"מ יבוצע עדכון נתונים בדוחות הבאים
[2] בהתאם לסעיף 27.2 לתקנון שירות המדינה
[3] בהתאם לסעיף 27.5 לתקנון שירות המדינה
[4] ראו חוזר חשכ"ל  מס' 13.4.1 מיום 1.7.2008, נספח מס' 1

2.2 מקורות המידע

תאריך הדוח מקור  הדוח מקור  הדוח שם הדוח  מס' סידורי
נובמבר 2015 

אגף בקרה 

BI  שכר 

תקני רכב שירות 

2.2.1
נובמבר 2015 אגף בקרה  מערכת הנוכחות מרכב"ה  מכסות שעות נוספות וכוננויות וניצולן 2.2.2
דצמבר 2015 משרד הבריאות  מערכת נתוני שכר – משרד הבריאות ביצוע בפועל של כוננויות ושעות נוספות  2.2.3
דצמבר 2015 אגף בקרה  מרכב"ה  שאילתת אד הוק – האוכלוסייה הנסקרת 2.2.4
ינואר-דצמבר  2015 מרכב"ה  מרכב"ה  דוח מועמדים למכרזים  2.2.5
ינואר-דצמבר  2015 מרכב"ה מחסן נתונים מערכת הגיוס והמיון מרכב"ה דוח זוכים במכרזים 2.2.6
ינואר-דצמבר  2015 אגף בכיר בחינות ומכרזים אגף בכיר בחינות ומכרזים דוח ועדות איתור  2.2.7
ינואר-דצמבר  2015 אגף הבקרה  פורטל הגיוס האלקטרוני דוחות בקרה –  פרופיל המועמדים 2.2.8
דצמבר 2015 אגף לשוויון מגדרי אגף לשוויון מגדרי דוח אות המעסיק המתקדם לשנת 2015 2.2.9
2015 מינהל הסגל הבכיר  מינהל הסגל הבכיר  דוח סגל בכיר  2.2.10

2016

צוות תורת התקן  צוות תורת התקן  דירוג שירות המדינה  2.2.11

 

עיבוד הנתונים והצגתם בדוח זה, התבססו על הנתונים כפי שהוזנו ביחידות משאבי אנוש במשרדי הממשלה, יחידות הסמך ובמערכת הבריאות, במערכת המרכב"ה וכן על בסיס הנתונים שהתקבלו ממקורות המידע כמפורט בטבלה לעיל. מסד נתונים אמין ומהימן הוא הבסיס לקבלת החלטות בכל שדרת הניהול. לכן קיימת החובה התמידית להבטיח טיוב נתונים באופן שוטף כחלק משגרות הבקרה. רק באמצעות כך נבטיח קבלת תמונת מצב מהימנה ותקפה של ההון האנושי, בשירות המדינה.

2.3 שיטת ניתוח הנתונים

2.3.1 חישוב מדד סביבת עבודה תומכת

מדד זה התבסס על תשובות לשאלות במסגרת סקר "אות המעסיק המתקדם" שהופץ בקרב 80 משרדי ממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות. בסקר נשאלו קרוב ל-50 שאלות הנוגעות לפעילות המשרד בנושא של קידום ושילוב נשים בעבודה בשנת 2015. על סקר זה ענו 36 ממונות על השוויון המגדרי במשרדי ממשלה ו-18 בתי חולים בשיתוף עם יחידות משאבי אנוש.

א. זמינות עבודה בפועל

בחישוב חלק זה של המדד "זמינות עבודה בפועל" התבססנו על תשובות המשרדים לשאלות הבאות מתוך הסקר:

  1. האם ארגונכם עורך קייטנות לילדי העובדים בחופשות מהלימודים?
  2. האם ארגונכם דואג למימון קייטנות לילדי העובדים בחופשות מהלימודים?
  3. האם ארגונכם מאפשר שעות עבודה גמישות לגברים ונשים (מעבר לשעות עבודה במשרת הורה לפי התקשי"ר)?
  4. האם נהוג בארגונכם לקיים את ישיבות ההנהלה לפני השעה 15:00?

הניקוד לכל תשובה אפשרית נקבע על ידי האגף לשוויון מגדרי. התבססנו על תוצאות שיטת ניקוד זו לצורך חישוב המדדים הסופיים.         

שיטת חישוב המדד:

  1. ברמת שאלה – ממוצע הציונים חושב בחתך של כלל המשרדים
  2. ברמת משרד – לכל משרד חושב ממוצע הציונים מעבר לכלל השאלות
  3. ברמת מדד כללי – חושב ממוצע משוקלל בחתך של כלל משרדי הממשלה ומערכת הבריאות (בהתאם למשקלות שנקבעו למשרדי הממשלה ומערכת הבריאות בנפרד)

ב. פעולות יזומות

מדד זה בוחן את הפעילויות היזומות שהמשרד ביצע לצורך שוויון מגדרי במהלך שנת 2015, בהתייחס לפרמטרים הבאים.

בחישוב חלק זה של המדד "פעולות יזומות" התבססנו על תשובות הארגונים לשאלות הבאות:

  1. האם בוצעו פעולות הסברה אקטיביות (למעט העברת חומר כתוב) בנושא הטרדה מינית?
  2. האם תלויות בארגונכם כרזות של האגף לשוויון מגדרי וקידום נשים למניעת הטרדה מינית?
  3. האם יש בארגון חדר המוקצה לשאיבת חלב עבור נשים מניקות?
  4. האם נערכו בדיקה ומיפוי של תפקידי הניהול הבכירים הצפויים להתפנות או תפקידי ניהול בכיר חדשים צפויים, בראייה ארוכת טווח לחמש השנים הקרובות?
  5. האם הממונה על השוויון המגדרי והסמנכ"ל הבכיר למנהל ומשא"ן/המנהל האדמיניסטרטיבי פעלו לאיתור אקטיבי של נשים מתאימות (בקרב עובדות המשרד או מבחוץ) ועידודן להגיש מועמדות לתפקידים הבכירים הצפויים להתפנות?
  6. האם נערכה בארגונכם הרצאה או פעילות כלשהי לציון היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים?

שיטת חישוב המדד:
כפי שצוין לעיל בסעיף המדד הקודם.

ג. קורסים

מדד זה בא לבחון את הפעולות שהמשרדים נוקטים בנושאי שוויון מגדרי, הורות, ניהול קריירה וכדומה.

בחישוב חלק זה של המדד "הדרכות וקורסים" התבססנו על תשובות המשרדים לשאלות הבאות:

  1. מהו מספר הקורסים או הסדנאות שהתקיימו בארגונכם לגברים ולנשים בנושא מגדר, שוויון הזדמנויות ושוויון בין המינים?
  2. מהו מספר ההרצאות שהתקיימו בארגונכם לגברים ולנשים בנושא מגדר, שוויון הזדמנויות ושוויון בין המינים?
  3. מהו מספר הקורסים או הסדנאות שהתקיימו בארגונכם לנשים בלבד בנושאים כגון העצמה, הכנה למכרזים וניהול קריירה?
  4. מהו מספר ההרצאות שהתקיימו בארגונכם לנשים בלבד בנושאים כגון העצמה, הכנה למכרזים וניהול קריירה?
  5. מהו מספר הקורסים או הסדנאות שהתקיימו בארגונכם לגברים ולנשים בנושא הורות שוויונית?
  6. מהו מספר ההרצאות שהתקיימו בארגונכם לגברים ולנשים בנושא הורות שוויונית?

שיטת חישוב המדד:
בהתאם לתשובות המשרדים על מספר הקורסים שהתקיימו, חישבנו את אחוז המשרדים שאכן התקיימה בהם פעילות מסוג זה.

 

2.3.2       משקלות ותקן המדד שוויון מגדרי

תחום

שם המדד

משקל במדד

משקל במדד הסופי

תקן

מדד שוויון מגדרי

 

100%

 

מדד נשים במשרות בכירות

100%

67%

 

הזדמנויות שוות

מועמדויות נשים לסגל בכיר

12.5%

8.38%

50%

זכיות נשים בסגל בכיר

12.5%

8.38%

50%

מועמדויות נשים לסגל תיכון

12.5%

8.38%

50%

זכיות נשים בסגל תיכון

12.5%

8.38%

50%

דרגי ניהול

נשים בסגל בכיר ומוביל

25%

16.75%

50% או יעד דיפרנציאלי

נשים בסגל תיכון

25%

16.75%

50%

מדד סביבת עבודה

100%

33%

 

רכבי שכר

תקני רכב

22.2%

7.33%

50%

שעות נוספות בסגל תיכון

22.2%

7.33%

50%

כוננויות

22.2%

7.33%

50%

סביבת עבודה

זמינות עבודה בפועל

11.1%

3.66%

100%

פעולות יזומות

11.1%

3.66%

100%

הדרכות וקורסים

11.1%

3.66%

100%

 

 

חלוקה לצבעים המבטאים את איכות תוצאת המדד:

ציון המדד נקבע בהתאם לרמת העמידה בתקן בכל אחד מרכיבי המדד.
לכל משרד חושב ציון מדד שוויון מגדרי שהנו ממוצע משוקלל של מדד נשים במשרות בכירות ומדד סביבת עבודה.

לכל משרד יועברו נתוני המדד והציון באופן פרטני.

 

 

 

3.1 שיעור הנשים והגברים העובדים בשירות המדינה

בשירות המדינה, יש כ-75,455 עובדים פעילים. מתוכם כ-62 אחוז נשים (46,744) וכ-38 אחוז גברים (28,711). בדוח זה בחנו את אוכלוסיית הגברים והנשים בשירות המדינה – להלן האוכלוסייה הנסקרת. האוכלוסייה כללה כ-64 אלף עובדים בניכוי דירוגים שלא נכללו בדירוג שירות המדינה [1], במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובמערכת הבריאות.

 

לפירוט התפלגות גברים ונשים בכל משרד ראו נספח מס' 2.


[1] ראו עמוד 7

 

3.2 שיעור הנשים והגברים העובדים בשירות המדינה בדירוגים הנפוצים

בחלק הבא התמקדנו באחוז הנשים והגברים בדירוגים השכיחים (מח"ר, מנהלי, מהנדסים, משפטנים, עובדים סוציאליים ורופאים) בפילוח לפי מתחי דרגות השיא. 

בכל אוכלוסייה חילקנו את העובדים לקבוצות מדרגים לפי דירוג שירות המדינה: 
מסד, מרב, תיכון, בכיר

בתרשימים הבאים אפשר לראות את פילוח האוכלוסייה על פי קבוצות המדרגים בשני אופנים:

  1. אחוז הגברים והנשים בכל קבוצת מדרג מכלל אוכלוסיית הקבוצה
  2. אחוז הגברים והנשים בכל קבוצת מדרג מכלל אוכלוסיית העובדים בשירות המדינה (אחוז הגברים מכלל אוכלוסיית הגברים וכן הנשים). 

3.2.1 ניתוח לפי קבוצות מדרג 

 

מהתרשים שלעיל אפשר לראות, כי כשבחנו כל קבוצת דירוג בנפרד  (על כלל אוכלוסיית עובדי המדינה) התמהיל נטה לאחוז נשים גבוה יותר או שווה בשלושת הדירוגים מסד, מרב ותיכון. בסגל הבכיר אפשר לראות כי אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים. נדגיש כי בניתוח זה אין משקל יחסי לגודל אוכלוסיית הדירוג[1].

נוסף לכך, בחנו את תמהיל הגברים והנשים בכל קבוצת דירוג מכלל אוכלוסיית העובדים. כלומר, חישבנו את התפלגות כל קבוצת מגדר בין הדירוגים ואיזה חלק היא מהווה מכל דירוג ודירוג. לדוגמא: מתוך מאה אחוז הנשים, כ-38 אחוז נמצאות בקבוצת הדירוג של "סגל מסד". בתרשים שלהלן אפשר לראות את ההתפלגות המתחשבת בגודל היחסי של כל קבוצת דירוג.


[1] בפועל הסגל הבכיר מהווה רק כ-4.5% מכלל העובדים באוכלוסייה הנסקרת

 

3.2.2 ניתוח לפי דירוגים נבחרים

בתרשימים שלהלן מוצגת התפלגות כל העובדים במשרות תקניות מאוישות בשירות המדינה, לפי הדרגות בדירוגים הנבחרים. בכל דירוג נבדק תמהיל הנשים והגברים מכלל האוכלוסייה בדירוג, בפילוח לפי דרגות. (לדוגמה: בדירוג המנהלי, בדרגה 18, חושב אחוז הנשים מכלל אוכלוסיית הנשים בדירוג זה, וכך הלאה).

בחנו את פיזור אוכלוסיית הגברים ואוכלוסיית הנשים בכל דירוג ודירוג על פני כלל הדרגות.


אפשר לראות בתרשים כי נקודת ההיפוך שבה אחוז הגברים גבוה יותר מאחוז הנשים נמצאת כבר בסגל ה"מרב".אפשר לראות בתרשים כי נקודת ההיפוך שבה אחוז הגברים גבוה יותר מאחוז הנשים נמצאת בסגל "התיכון".






בתרשימים שלעיל אפשר לראות את הדרגות (המסומנות) שבהן חל היפוך במבנה התמהיל המגדרי. מצאנו כי בדרגות הנמוכות יותר אחוז הנשים גבוה מאחוז הגברים, וכי קיימת דרגה שבה יחס זה מתהפך, כלומר פיזור אוכלוסיית הגברים בולט בדרגות הגבוהות ופיזור אוכלוסיית הנשים בולט בדרגות הנמוכות.

 

[1] בתרשים שלעיל, הנתונים כוללים את מהנדסי המחקר במנהל המחקר החקלאי הנמצאים במסלול של "תקן פתוח" (מסלול על פי הסכם קיבוצי הקובע את מתח הדרגות 45-37 מהנדסים). במסלול כלולות 207 משרות שאינן נכללות בסגל הבכיר אלא בסגל תיכון.

[2] הנתונים שלעיל אינם כוללים את העוזרים המשפטיים בהנהלת בתי המשפט בדירוג א'1. הוספת נתוני העוזרים המשפטיים משפיעה על התמונה באופן שנקודת ההיפוך מתרחשת כבר בדרגה א'2, ואינה משקפת נכונה את ההתפלגות בכל היחידות הנסקרות

 

 

 

 

 

 

 

 

4.1 קידום נשים למשרות בכירות

4.1.1 הזדמנויות שוות

מועמדויות וזכיות של נשים וגברים לפי סוגי מכרזים

בשנת 2015  פורסמו 4,314 מכרזים והוגשו סה"כ 129,800 מועמדויות של נשים וגברים.
התמקדנו רק ב-2,728 המכרזים שנמצאו בסטטוס "סגור" ושלהם נבחר/ה מועמד/ת בוועדת הבוחנים. מספר המועמדויות למכרזים אלו עמד על 74,080 אנשים.
מניתוח הנתונים עולה כי:

שיעור הנשים שהגישו מועמדות עמד על כ-58 אחוז, לעומת שיעור הגברים, שעמד על 42 אחוז מתוך כלל המועמדויות.

 


 

 

 

 

 

בניתוח לפי סוגי מכרזים, אפשר לראות בתרשים לעיל כי מספר הנשים שהגישו מועמדות בכל סוגי המכרזים – פנימי, בין-משרדי ופומבי, היה גבוה באופן משמעותי ממספר הגברים.[1]

מועמדויות לוועדות איתור - חשוב לציין כי בניגוד למגמה הכללית, בשנת 2015 התקיימו שבע ועדות איתור שתמהיל המועמדים אליהן היה 35 אחוז נשים ו-65 אחוז גברים. כלומר בדרגים הבכירים ביותר אחוז הנשים נמוך באופן משמעותי מאחוז הגברים.



מהממצאים עולה כי 61 אחוז מהנשים המועמדות נבחרו על ידי ועדת הבוחנים במכרז שאליו ניגשו  (להלן "הזוכים במכרז").

מספר הנשים שזכו במכרזים עמד על כ-2,700 (6.44 אחוזים), לעומת הגברים שמספרם עמד על כ-1,800 (5.58 אחוזים). כלומר, מספר הנשים שזכו במכרזים היה גבוה במקצת ממספר הגברים.

 

 

תמהיל מועמדויות וזכיות של נשים וגברים לפי מתחי דרגות בדירוגים נבחרים

בתרשימים שלהלן מוצג תמהיל הנשים והגברים, על פי אוכלוסיית המועמדים למכרזים והזוכים (נבחרים בוועדות הבוחנים) במכרזים, בדירוגים הנבחרים (מנהלי, מח"ר, מהנדסים, פרקליטים ורופאים). בכל אוכלוסייה חילקנו את המועמדים או הזוכים לקבוצות של מתחי דרגות: בכיר, תיכון, מרב, מסד

בחנו את תמהיל הנשים והגברים לכל קבוצה כזו.



מהתרשים שלעיל אפשר לראות כי בדירוג המנהלי, אחוז הנשים שהגישו מועמדויות ברמת דרגות "מסד" גבוה יותר מאחוז הגברים. ככל שעולים בקבוצת מתח הדרגות, אפשר לראות כי אחוז הנשים הולך ופוחת ונמצא נמוך יותר מאחוז הגברים. התפלגות דומה אפשר לראות גם בקרב אוכלוסיית הזוכים. כלומר, נשים ניגשות למכרזים וזוכות יותר ברמת סגל "מסד" וגברים ניגשים וזוכים יותר במשרות הבכירות יותר.

לתפקידים בדירוג המח"ר, הממצאים מעידים על התפלגות מועמדים דומה של אחוז גברים ונשים. בקרב אוכלוסיית הזוכים, אפשר לראות כי ככל שעולים בקבוצות הדירוג אחוז הגברים הזוכים גבוה יותר מאחוז הנשים. פער בולט מתקיים, למשל, בקבוצת הדרגה "תיכון": 40.3 אחוז גברים זכו במכרזים בדרגות השייכות לקבוצה זו, לעומת 28.5 אחוז נשים בלבד.

 

בניגוד לכך נמצא כי מבין הנשים שהתמודדו למכרזים בדירוג המהנדסים (כולל מנהל המחקר), 6.2 אחוזים מהן התמודדו למשרות הבכירות. מבין אוכלוסיית הנשים הזוכות, שיעור הזוכות בדרגות הבכירות בדירוג זה עומד על 4.8 אחוזים.

אוכלוסיית המשפטנים מדורגת על פי שלוש קבוצות מתחי דרגות. בדירוג זה אפשר לראות כי אף שאחוז הנשים והגברים שהגישו מועמדות ברמת דרגות "תיכון" זהה, אחוז הגברים שזכו גבוה יותר מאחוז הנשים.

ממצאים על דירוג הרופאים מציגים תמונה הרבה יותר מאוזנת. אפשר לראות כי אחוז הנשים שהתמודדו וזכו במכרזים בדירוגי רופאים 9 ו-10 גבוה יותר מאחוז הגברים הזוכים.

 

[1] ראו נספח 3

4.1.2 נשים בסגל הבכיר

בשירות המדינה קיימות 1,899 משרות מאוישות בסגל הבכיר[1]. שיעור הנשים המכהנות בתפקידים בכירים אלו עומד על כ-44 אחוז (834), ושיעור הגברים – על כ-56 אחוז גברים (1,065).

 

מכלל אוכלוסיית הנשים בסגל הבכיר, שיעור הנשים הנו כ-1.78 אחוזים, ואילו שיעור הגברים בסגל הבכיר מכלל אוכלוסיית הגברים הנו כ-3.7 אחוזים.

מהממצאים עולה כי גודל האוכלוסיות של נשים וגברים בסגל הבכיר אינו דומה לגודל אוכלוסיותיהם בשירות המדינה, דהיינו, 44 אחוז נשים ו-56 אחוז גברים בסגל הבכיר לעומת 62 אחוז נשים ו-38 אחוז גברים בשירות המדינה.       
בתרשים שלהלן אפשר לראות את הבדלי הפערים


 

בתרשים שלהלן מוצגות אוכלוסיית הגברים ואוכלוסיית הנשים בסגל הבכיר לפי דירוגים נבחרים.

בתרשים שלעיל ניתחנו את החלק היחסי של גברים ונשים בכל דירוג מכלל הגברים והנשים בסגל הבכיר. לדוגמה: שיעור הנשים בדירוג המח"ר הוא כ-21 אחוז (173 נשים במח"ר מתוך סך אוכלוסיית הנשים שבסגל הבכיר – 834) לעומת שיעור הגברים שהנו 38 אחוז (408 גברים מתוך 1,065 גברים שבסגל הבכיר). אופן החישוב הזה מאפשר לנו לבחון את הגודל היחסי של כל קבוצת דירוג מגדרית באוכלוסיית הסגל הבכיר. מהנתונים עולה כי המשרות בדירוג המח"ר מהוות חלק עיקרי (כ-30 אחוז) בהתייחס לשאר הדירוגים. אפשר לראות כי בדירוג זה אחוז הנשים נמוך יותר מאחוז הגברים.

ממבט כללי עולה כי ריכוז הגברים בסגל הבכיר הנו בדירוג המח"ר ואילו הנשים נמצאות בעיקר בדירוגי המח"ר, משפטנים ופרקליטים. יש לציין כי בשני הדירוגים האחרונים, אחוז הנשים גבוה יותר ביחס לאוכלוסיית הגברים.

בהמשך לכך בחנו את העמידה ביעד של 50:50 נשים וגברים במשרות בכירות, ב-85 משרדי הממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות, וחילקנו את המשרדים לפי קבוצות אחוז הנשים בסגל הבכיר. בתרשים שלהלן מוצגת כמות המשרדים בכל קבוצה.


מהממצאים עולה כי 22 משרדים עומדים ביעד של 50:50, וכי ב-18 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים מעבר ליעד. לעומת זאת, 63 משרדים אינם עומדים ביעד. לפירוט מלא של המשרדים, ראו נספח 4.

בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות המשרדים באחוזים.מהממצאים עולה כי 21 משרדים עומדים ביעד הדיפרנציאלי לשנת 2015 שנקבע להם על ידי אגף שוויון מגדרי. 11 משרדים עומדים ביעד באופן חלקי. לעומת זאת 43 משרדים אינם
עומדים ביעד.
מתרשים שלעיל אפשר ללמוד כי 67 אחוז מהמשרדים לא עמדו ביעד שהוצב להם לשנת 2015.
נוסף לכך, בחנו את אוכלוסיית המנכ"לים ומוקבלי מנכ"לים. אוכלוסייה זו מבוססת על משרות אמון בכירות הפטורות מחובת מכרז על פי חוק. נושאי משרות אלו מתמנים על ידי הממשלה או שהמינוי טעון אישורה.

מתרשים זה עולה כי הנשים מהוות רק כרבע מהאוכלוסייה זו. אף שהנוהל של עבודת ועדת המינויים מתייחס לסוגיית הייצוג ההולם בכל הקשור להצעת שר למינוי מועמד למנכ"ל משרד ממשלתי, שיעור הנשים המכהנות כמנכ"ליות וכמוקבלות מנכ"ליות מבטא תת-ייצוג בהשוואה לשיעורן בשירות המדינה.[2]

 

 

 [1] מתוך 2,102 משרות פעילות

[2] הנחיית נציב 1.3 מיום 17 לאפריל 2013 בנושא נוהל עבודת ועדת המינויים

 

 

 

4.1.3 נשים בסגל התיכון (עתודה ניהולית)

קיימות כ-7,750 משרות המשויכות לדרג סגל תיכון לפי "דירוג שירות המדינה". מתוך כלל העובדים בדרג זה, מהוות הנשים כ- 48 אחוז לעומת 52 אחוז גברים. בתרשימים שלהלן, אפשרר לראות במבט כללי את ההתפלגות המגדרית של הסגל התיכון, וכן את יחס אוכלוסיית הנשים והגברים ב"סגל התיכון" בהשוואה לגודל אוכלוסיית העובדים.

מניתוח נתוני הסגל התיכון עולה כי בדומה לסגל הבכיר והמוביל, יש עדיין פערים מגדריים ביחס לגודל האוכלוסייה. בעוד הנשים מהוות 62 אחוז מאוכלוסיית העובדים, מהסגל התיכון הן מהוות כ-48 אחוז, אך פער זה נמוך יותר מהפער שנמצא בסגל הבכיר.

בתרשים שלעיל ניתחנו את התמהיל המגדרי בכל דירוג מכלל הגברים והנשים בסגל התיכון. לדוגמה: שיעור הנשים בדירוג המח"ר הוא כ-34 אחוז ( 1,278 נשים במח"ר מתוך סך אוכלוסיית הנשים שבסגל התיכון – 3,720) לעומת שיעור הגברים שהנו 38 אחוז. מהממצאים עולה כי בדירוגים הבאים: מח"ר, רופאים, מנהלי ומהנדסים, קיים תת-ייצוג של נשים ולעומת זאת בדירוגים הבאים: משפטנים, פרקליטים, ביוכימאי-מיקרוביולוגים, עובדים סוציאליים, רוקחים ואחיות יש ייצוג שווה ואף עולה של נשים בשירות המדינה. במקרה של דירוג האחיות והעובדים הסוציאליים, ייצוג זה אפשר לייחס לעובדה כי מדובר במקצועות שבאופן מסורתי מזוהים עם נשים[1].
 

בחנו את העמידה ביעד של 50:50 נשים גברים במשרות בסגל התיכון.
מהממצאים עולה כי 43 משרדים עומדים ביעד 50:50, וכי ב-40 משרדים מתוכם ייצוג הנשים עובר את היעד. לעומת זאת, 49 משרדים אינם עומדים ביעד. לפירוט מלא של המשרדים[2].

 

[1] ראו נספח 5

[2] ראו נספח 6

4.2 סביבת עבודה

4.2.1 רכיבי שכר

בהתייחס לממצאי דוח שטאובר, נמצא כי קיימים פערים בשכר בין נשים וגברים, שנובעים בעיקרם מרכיבי שכר נלווים (תוספות לשכר הבסיס).

בהנחיית הנציב בנושא צמצום פערי השכר המגדריים[1] מיום 18 בספטמבר 2014, נדרשו המנכ"לים של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות למנות ועדה משרדית לקביעת קריטריונים להקצאת רכיבי שכר. כמו כן, הם נדרשו להעביר דוח סטטיסטי לאגף שוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה בדבר הקצאה וניצול רכיבי השכר (כוננויות, שעות נוספות, תקני רכב) במשרד בחלוקה לתפקידים ועל פי מגדר. על סמך נתוני הדוח היה אמור המנכ"ל בשיתוף עם הממונה על השוויון המגדרי במשרד לקבוע יעדים לצמצום פערי השכר הנובעים מרכיבים אלו. תהליך זה טרם בוצע.

על מנת למפות את תמונת המצב, בחרנו להתמקד בשלושה רכיבי השכר כמפורט בהמשך ולבחון את התפלגותם בקרב אוכלוסיית העובדים, בפילוח מגדרי.

4.2.1.1 תקני רכב 

בדוח זה התמקדנו בהחזר הוצאות של "רכב שירות" ו"רכב אישי" השכיחים בקרב העובדים.
הפילוח נעשה בהתייחס לכלל האוכלוסייה המקבלת בפועל החזר הוצאות רכב.

להלן הממצאים:
גודל האוכלוסייה שקיבלה החזר רכב בכל הרמות הנבדקות הוא 31,411 עובדים ומתוכם:
11,012 – גברים
20,399 – נשים

בתרשים שלעיל חושב אחוז הנשים והגברים לכל רמת תקן רכב, מכלל האוכלוסייה שמקבלת החזר הוצאות רכב. אפשר לראות כי ברמת תקן רכב שירות ג' חל שינוי במבנה התמהיל המגדרי של מקבלי החזר הוצאות.

למשל: 26.6 אחוז גברים (מכלל אוכלוסיית הגברים המקבלת החזר הוצאות רכב) מקבלים רמת תקן שירות ד', ולעומתם רק כ-13.9 אחוז מהנשים (מכלל אוכלוסיית הנשים המקבלות החזר הוצאות רכב) מקבלות רמת תקן שירות ד'.​

אפשר לראות כי ככל שעולים בהיררכיית רמות תקן הרכב, הולך וקטן אחוז הנשים ביחס לאחוז הגברים, שעולה משמעותית.

 

בתרשים שלעיל, קיבצנו כמה רמות של תקני רכב וחילקנו לשתי קבוצות עיקריות:

  1. רמה נמוכה – סך אוכלוסיית הנשים או הגברים שמקבלים תקני רכב ברמות שירות א' ו- ב'.
  2. רמה גבוהה – סך אוכלוסיית הנשים או הגברים שמקבלים תקני רכב ברמות שירות ג'
    ו-ד'.

מתרשים זה עולה כי קיים הבדל בולט ברמות החזר הוצאות רכב בין גברים לנשים. יותר ממחצית אוכלוסיית הגברים מקבלים החזר הוצאות רכב גבוה ואילו בקרב אוכלוסיית הנשים, רק כשליש.

בתרשים שלעיל אפשר לראות כי בשנים 2015-2014 לא היו שינויים משמעותיים בקרב נשים בקבלת גובה החזר הוצאות רכב. עם זאת, עולה מהממצאים כי קיימת עלייה, ביחס לשנת 2014, בכשני אחוזים בקרב נשים המקבלות תקני רכב גבוהים – שירות ב', ג', ד'.

4.2.1.2 שעות נוספות 

משרדי ממשלה

לשם ניתוח הנתונים של שעות נוספות בקרב עובדי שירות המדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך[2], בחנו את אוכלוסיית העובדים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם מכסת שעות נוספות הגדולה מאחת וקטנה ממאה, ומתוכם העובדים שביצעו בפועל שעות נוספות בכמות הקטנה מ-130 שעות. סך האוכלוסייה (לאחר הסינון) הנו 13,148 עובדים מתוך 54 משרדים (שנוכחותם מנוהלת במודול הנוכחות במערכת המרכב"ה).

בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות מכסת השעות הנוספות בקרב הנשים והגברים, בחלוקה לטווחי מכסות (קבוצות מכסות 10-1, 20-11 וכך הלאה).

 

מההתפלגות ניתן לראות כי ככל שעולים במכסת השעות הנוספות המוקצות לעובדים, החל מ-30 שעות ומעלה, אחוז הגברים המקבלים אותה מכסה גבוה יותר מזה של הנשים.
כמו כן, אפשר לראות כי קיים פער של 18 אחוז בהקצאת מכסות שמעל לכ- 30 שעות נוספות בין גברים לנשים. באוכלוסיית הנשים המקבלות שעות נוספות, כ-26 אחוז מהן מקבלות מכסות מעל ל-30 שעות נוספות. לעומת זאת, מאוכלוסיית הגברים כ-44 אחוז מקבלים הקצאת שעות נוספות העולה על 30 שעות.
נוסף לכך, בחנו את אחוזי ניצול מכסת השעות הנוספות בפועל (ביצוע) ביחס להקצאה.


מהתרשים שלעיל אפשר לראות את אחוז ניצול השעות הנוספות בקרב גברים ונשים בכל אחד מטווחי מכסות השעות הנוספות. אנו רואים כי במכסות מסוימות יש אף חריגה באחוזי הניצול (ניצול יתר) בקרב הגברים, המבצעים שעות נוספות מעבר למכסת השעות המוקצה להם.

מהממצאים עולה כי בממוצע גברים מנצלים את מכסת השעות שלהם יותר מנשים, וכי גם בכל טווח שעות הגברים מנצלים את המכסה המוקצה להם יותר מנשים.

בקרב הנשים עולה כי בקרב הקבוצה הגדולה ביותר – 35 אחוז של מקבלות מכסה בטווח של 30-21 שעות נוספות – יש ירידה משמעותית בניצול המכסה, העומד רק על כ-54 אחוז. 

 

מערכת הבריאות

לשם ניתוח הנתונים של שעות נוספות בקרב עובדי שירות המדינה במערכת הבריאות [3], בחנו את אוכלוסיית העובדים במשרד הבריאות ובבתי החולים שביצעו שעות נוספות (יותר משעה). סך האוכלוסייה (לאחר הסינון) הנו 21,901 עובדים מתוך 30,245 עובדים[4] במערכת הבריאות.

בשונה ממשרדי הממשלה, הקצאת השעות הנוספות במערכת הבריאות אינה  נעשית כמכסה אישית אלא כהקצאה יחידתית או מחלקתית על פי הסקטורים השונים. החלוקה הפנימית של השעות הנוספות מתבצעת על פי הצורך בלבד ולא בראייה מגדרית[5]. על כן, מדידת השעות הנוספות במערכת הבריאות התייחסה לניצול השעות הנוספות בפועל.

מההתפלגות אפשר לראות כי ככל שעולים בביצוע שעות נוספות המבוצעות בפועל על ידי עובדים במערכת הבריאות, החל מ-20 שעות ויותר, אחוז הגברים המבצעים שעות נוספות גבוה יותר ביחס לנשים.

נוסף לכך, אפשר לראות כי קיים פער של תשעה אחוזים בביצוע שעות נוספות מעבר לכ-30 שעות בין גברים לנשים. באוכלוסיית הנשים, כ-12 אחוז מבצעות יותר מ-30 שעות נוספות. זאת לעומת אוכלוסיית הגברים, שכ-23 אחוז מהם מבצעים שעות נוספות מעבר ל-30 שעות.

 

מהתרשים שלעיל אפשר לראות את התפלגות ניצול השעות הנוספות בקרב גברים ונשים בכל אחד מהטווחים המצוינים לעיל במערכת הבריאות על פי סקטורים.

מהממצאים עולה כי בסקטורים הבאים: אחיות, פרא-רפואי ומינהל, אחוז הנשים שמבצעות שעות נוספות בטווחים הנמוכים (10-1, 20-10) גבוה יותר מגברים. לעומת זאת, בטווחים הגבוהים (20 שעות נוספות ויותר) התמונה מתהפכת ואחוז הגברים המבצעים שעות נוספות גבוה משמעותית מאחוז הנשים.

בסקטור הרופאים לא נמצא פער ואנו רואים כי ניצול השעות הנוספות בקרב הנשים והגברים בכל הטווחים הנו זהה.

4.2.1.4 כוננויות

לשם ניתוח הנתונים של כוננויות בקרב עובדי שירות המדינה, בחנו את אוכלוסיית העובדים שלהם הייתה מכסת כוננויות (בין כוננות אחת ל-30) בחודש נובמבר 2015[6]. סך האוכלוסייה שהתקבלה הוא 6,980 עובדים.   
בתרשים שלהלן אפשר לראות את התפלגות מכסת הכוננויות בקרב נשים וגברים במשרדי הממשלה. כמות מכסת הכוננויות המוצגת בתרשים היא השכיחה ביותר – 10-1, ועליה ביצענו את ניתוח הנתונים.[7]

מהתרשים לעיל אנו למדים כי קיים פער של כשמונה אחוזים בהקצאת מכסות כוננויות בין גברים ונשים. מאוכלוסיית הנשים המקבלות כוננויות, כ-61 אחוז מקבלות הקצאה של 3-1 כוננויות. יתר הנשים, כ-39 אחוז, מקבלות הקצאה גבוהה יותר של כוננויות (יותר מארבע), לעומת אוכלוסיית הגברים שמתוכה כ-47 אחוז מקבלים הקצאה זו.
כמו כן, מהממצאים עולה כי אחוז הנשים והגברים המנצלים את מכסת הכוננויות הנו זהה ועומד על ממוצע של כ-90 אחוז ניצול בכל הקצאה.

מהתרשים שלעיל אפשר לראות את התפלגות ניצול הכוננויות בקרב גברים ונשים במערכת הבריאות, על פי סקטורים.

מהממצאים עולה כי בסקטור הפרא-רפואי ובסקטור מינהל ומשק אחוז הנשים שמנצלות את מכסת הכוננויות גבוה מזה של הגברים ברמות הנמוכות (2-1). האחוז המצטבר של הנשים נשמר לאורך הדרך, אך ברמה הגבוהה של 11 כוננויות ומעלה, אחוז הגברים גבוה באופן ניכר מזה של הנשים. 

לעומת זאת, בסקטור הרופאים ובסקטור האחיות יש איזון בין אחוז הגברים והנשים והוא נשמר בכל רמות ניצול הכוננות.

 

[1] http://www.csc.gov.il/DataBases/Hozrim/Documents/Commissioner/naziv6-2014.pdf
[2] הדגימה התבססה על חודש נובמבר 2015 – חודש עבודה מלא ללא חגים.
[3] הדגימה התבססה על חודש נובמבר 2015 –  חודש עבודה מלא ללא חגים.
[4] היחס של נשים-גברים במערכת הבריאות הנו 1:2
[5] היחס בין נשים- גברים באוכלוסיית שקיבלה שעות נוספות במערכת הבריאות הנו 1:2
[6] חודש זה נבחר מעצם היותו חודש עבודה מלא (ללא חגים).
[7] מעל 7 כוננויות אחוז האוכלוסייה שלהן מוקצות כוננויות נמוך מ- 1% ולכן אינו מוצג בתרשים.

4.2.2 סביבת עבודה תומכת

כאמור, מדד זה מבוסס על סקר "אות המעסיק המתקדם" שהופץ בקרב  משרדי ממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות.

זמינות עבודה בפועל

מדד זה משקף את ערך התקן של נהלים ותשומות במשרדים. בתרשים שלהלן אפשר לראות את ההבדלים בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך ומערכת הבריאות וביחס לממוצע (המשוקלל) הכללי – 64 אחוז.

מהממצאים עולה כי מרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מאפשרים גמישות בשעות העבודה התקניות במהלך חודש עבודה לעובדים, ונוהגים לקיים ישיבות הנהלה לפני השעה 15:00. בכל הקשור לקיומן של קייטנות לילדי העובדים, כ-60 אחוז מכלל משרדי הממשלה ומערכת הבריאות שנשאלו ענו באופן חיובי.

פעולות יזומות 

מדד זה בוחן את הפעילויות היזומות שמהמשרד ביצע לצורך שוויון מגדרי במהלך שנת 2015.
בתרשים שלהלן אפשר לראות כי במרבית משרדי הממשלה, יחידות הסמך ומערכת הבריאות מתקיימות פעולות יזומות כגון הסברה על הטרדות מיניות, אלימות נגד נשים ועוד, בממוצע כללי של 79 אחוז.

 

הדרכות וקורסים

מדד זה בא לבחון את הפעולות שהמשרדים נוקטים בנושאי שוויון מגדרי, הורות, ניהול קריירה וכדומה. מהממצאים עולה כי:

במשרדי הממשלה

  1.  כ-36 אחוז מהמשרדים קיימו הדרכות וקורסים בשנת 2015 בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה.
  2. כ-18 אחוז מהמשרדים קיימו הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

במערכת הבריאות

  1. כ-28 אחוז מבתי החולים קיימו הדרכות וקורסים בשנת 2015 בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה.
  2. כ-14 אחוז מבתי החולים קיימו הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

 

משרדי הממשלה ויחידות הסמך

מערכת הבריאות

הדרכות וקורסים בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה

36%

28%

הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

18%

14%

 

4.3 מדד שוויון מגדרי השוואתי בין משרדי הממשלה, יחידות הסמך ומערכת הבריאות

לצורך השוואה בין משרדי הממשלה, יחידות הסמך ומערכת הבריאות, חושב ציון מדד כללי לכל משרד בהתבסס על טבלת המשקלות המפורטת בסעיף 2.3.2

בחרנו להציג את עשרת המשרדים בעלי הציון הגבוה ביותר במדד הכללי ובמדדים המרכזיים.

ציון מדד כללי

מיקום

הציון הגבוה ביותר

 1

בית חולים שמואל הרופא 

2

בית חולים שער מנשה

3

רשות האכיפה והגבייה

4

המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור

5

משרד המשפטים

6

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

7

מ.גריאטרי ע"ש שוהם

8

משרד הבריאות

9

שירות עיבודים ממוכנים

10

משרד החינוך

 

 

ציון מדד נשים במשרות בכירות

מיקום

הציון הגבוה ביותר

1

המשרד לנושאים אסטרטגיים

2

רשות האכיפה והגבייה

3

המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור

4

בית חולים שמואל הרופא

5

מ.גריאטרי ע"ש שוהם

6

מרכז רפואי "לב השרון"

7

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

8

משרד המשפטים

9

בית חולים שער מנשה

10

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

 

ציון מדד סביבת עבודה

מיקום

הציון הגבוה ביותר

1

משרד התיירות

2

בית חולים שמואל הרופא

3

מנהל לחינוך התישבותי ועליית הנוער

4

בית חולים שער מנשה

5

משרד לקליטת העלייה

6

משרד הבריאות

7

השירותים הווטרינריים

8

מינהל המחקר החקלאי

9

מרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל

10

משרד המשפטים

 

 

 
 

המדד

תיאור

מגמה

הזדמנויות שוות -מועמדויות וזכיות
על פי סוג מכרז
ומתחי דרגות

58% אחוז מסך המועמדים לכלל סוגי המכרזים הנם נשים

61% מהנשים המועמדות נבחרו בוועדות הבוחנים

שיעור הנשים שזכו במכרזים מתוך סך המועמדויות עמד על 6.44% לעומת הגברים - 5.58%

היקף המועמדויות והזכיות של הגברים ביחס לאוכלוסיית הנשים גבוה ומתעצם ככל שעולים במדרג שירות המדינה (למעט מסד).

מגמה זאת בולטת במיוחד בדירוג המח"ר והמנהלי

 

בדירוג המהנדסים אפשר לראות תמונה מאוזנת בתמהיל המועמדויות והזכיות במכרזים, תוך עדיפות לטובת הנשים בקבוצת מתח הדרגות הבכירה

בדירוג המשפטנים אפשר לראות כי אף שאחוז הנשים והגברים שהגישו מועמדות בקבוצת מתח דרגות תיכון זהה, אחוז הגברים שזכו גבוה משמעותית מאחוז הנשים

בדירוג הרופאים התמונה מאוזנת יותר ואפשר לראות שאחוז הנשים שהתמודדו וזכו במכרזים בדירוג 10-9 (דירוגים גבוהים) גבוה יותר מאחוז הגברים

דרגי ניהול – נשים בסגל בכיר ומוביל

אחוז הנשים בסגל הבכיר נמוך משמעותית מהגברים בניגוד לתמהיל המגדרי בשירות המדינה

אחוז הגברים בסגל הבכיר בדירוג המח"ר גבוה משמעותית מהנשים

אחוז הנשים בסגל הבכיר בדירוגים המקצועיים  הבאים: משפטנים, הפרקליטים ואחיות גבוה ביחס לגברים

אחוז גבוה (72%) של המשרדים לא עמדו באופן מלא ביעדים הדיפרנציאליים לשנת 2015

22 משרדים עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות בכירות. ב-18 משרדים יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד 

63 משרדים אינם עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין נשים לגברים במשרות בכירות

עתודה ניהולית – נשים בסגל תיכון

ניתוח התמהיל המגדרי בסגל התיכון בדירוגים מח"ר, רופאים, מינהלי ומהנדסים מצביע על תת-ייצוג לנשים

ניתוח התמהיל המגדרי בסגל התיכון בדירוגים משפטנים, פרקליטים, ביוכימאים, מיקרוביולוגים, עובדים סוציאליים, רוקחים ואחיות מצביע על איזון ואף על עדיפות לנשים

43 משרדים עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל תיכון. ב-40 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים, מעבר ליעד

49 משרדים אינם עומדים ביעד – יחס של 50:50 בין גברים לנשים בסגל תיכון

הזדמנויות שוות – רכיבי שכר

ככל שעולים בהיררכיית רמות תקן הרכב, הולך וקטן אחוז הנשים ביחס לגברים

יותר ממחצית אוכלוסיית הגברים הפוטנציאלית מקבלת החזרי הוצאות רכב גבוה ואילו בקרב אוכלוסיית הנשים רק כשליש

ככל שעולים במכסת השעות הנוספות המוקצות לעובדים במשרדי הממשלה, החל מ –30 שעות ויותר, אחוז הגברים המקבל אותה מכסה גבוה יותר ביחס לנשים

קיים פער משמעותי בהקצאת מכסות שמעל 30 שעות נוספות במשרדי הממשלה לטובת הגברים

בממוצע במשרדי הממשלה נשים מנצלות את מכסת השעות הנוספות שלהן פחות מגברים

ככל שעולים בביצוע שעות נוספות על ידי עובדים במערכת הבריאות, החל מ-20 שעות ומעלה, אחוז הגברים גבוה יותר ביחס לנשים

בסקטור הרופאים ניצול השעות הנוספות בקרב נשים וגברים בכל הטווחים הנו זהה

אחוז הנשים והגברים שמנצלים את מכסת הכוננויות במשרדי הממשלה הינו זהה

ככל שעולים בביצוע כוננויות על ידי עובדים במערכת הבריאות בסקטורים פרא-רפואי ומינהל ומשק, החל מ-11 כוננויות ויותר, אחוז הגברים גבוה ביחס לנשים

בסקטור הרופאים והאחיות, ניצול הכוננויות בקרב הנשים והגברים בכל הטווחים מאוזן יחסית

סביבת עבודה תומכת

מרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מאפשרים גמישות בשעות העבודה התקניות

במרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות נוהגים לקיים ישיבות הנהלה לפני השעה 15:00

40% ממשרדי הממשלה ומערכת הבריאות לא מקיימים קייטנות או משתתפים במימון קייטנות לילדי העובדים בחופשות הקיץ

במרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מתקיימות פעולות יזומות כגון הסברה על הטרדה מינית, על אלימות נגד נשים וכדומה

מרבית  המשרדים ובתי החולים לא קיימו הדרכות וקורסים בנושא מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה והורות שוויונית

א. קביעת יעדים ריאליים לייצוג נשים בסגל הבכיר והתיכון – דוח שטאובר לקידום נשים בשירות המדינה הציג חזון ואמירה ערכית של שוויון ביחס לתמהיל המגדרי (50:50). דוח זה מהווה "מצפן אסטרטגי", אך ברמת היישום מומלץ להגדיר טווח יעדים ריאלי וגמיש יותר, שנותן ביטוי למאפייני המשרדים השונים, למערכות ייחודיות (מערכת הבריאות ומערכת הביטחון), לתמהיל העובדים והתפקידים בכל משרד וסקטור מקצועיים ולמציאות התפעולית בהיבטי איתור והשמת הון אנושי.

ב. לגבי משרדים שלא עמדו ביעד הדיפרנציאלי שנקבע להם בסגל הבכיר והתיכון, ייקבע כי צוות משותף לאגף תכנון ומדיניות, האגף לשוויון מגדרי ורפרנט המשרד יבצע בדיקה לבחינת הסיבות לאי-עמידה ביעדים שנקבעו, ממגבלות ומאפיינים ייחודיים של המשרד ועד התנהלות שאינה בהתאמה לאמות המידה שנקבעו. על בסיס בדיקה זו יומלץ על שינוי או עדכון היעד הדיפרנציאלי והיעד הרב-שנתי, או על קביעת היעדים הדיפרנציאליים למשרד בהתאם לתכנית תנועות כוח אדם (פרישה, קידום, מעבר וכדומה).

ג. לגבי דירוגים שבהם אין ייצוג הולם לנשים בסגל בכיר או בעתודה ניהולית, יינקטו פעולות יזומות לצמצום הפערים.

ד. ב-18 המשרדים אשר בהם נמצא ייצוג הולם של נשים מעבר ליעד הרב-שנתי של 50 אחוז נשים במשרות בכירות, לא תידרש העדפה מתקנת לנשים בהליכי הגיוס והמיון.

ה. האגף לשוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה בשיתוף עם הממונים והרפרנטים יוודא יישום של הנחיית הנציב בדבר צמצום פערי השכר המגדריים במסגרת תכנית העבודה השנתית, וכן יפעל לאכיפה במקרים שבהם לא יינקטו הפעולות הנדרשות לצמצום הפערים.

נספח 1 - תעריפי החזר הוצאות נסיעה בתפקיד

תעריפי החזר הוצאות נסיעה בתפקיד ברכב עודכנו החל מה-1 ביולי 2008 כמפורט להלן:

1.  הוצאות קבועות
1.1.   רכב  שירות

רמת

קוד

סכום ההוצאות הקבועות לחודש

ניידות

דיווח

ברוטו   (סמל מחשב: 0700)

נטו  (סמל מחשב: 0750)

א

31

-.317 ₪

-.159 ₪

ב

32

-.444 ₪

-.238 ₪

ג

33

-.570 ₪

-.318 ₪

ד

34

-.676  ₪

-.387 ₪

הסכומים הנ"ל כוללים החזר עבור דמי חניה.

1.2.   רכב אישי

 

רמת

קוד

סכום ההוצאות הקבועות לחודש

ניידות

דיווח

ברוטו

נטו

1

11

-.74  ₪

-.37 ₪

2

12

-.106 ₪

-.53 ₪

3

13

-.148 ₪

-.74 ₪

4

14

-.190 ₪

-.95 ₪

5

15

-.232 ₪

-.116 ₪

 

1.3.   רכב שירות - דרכים קשות - סמל מחשב: 0590

 

רמת

ניידות

קוד

דיווח

סכום ההוצאות הקבועות
בדרכים קשות נטו לחודש

סכום ההוצאות הקבועות בדרכים רגילות לבעלי תקן דרכים קשות נטו לחודש

א

41

-.384 ₪

-.476 ₪

ב

42

-.553 ₪

-.682 ₪

ג

43

-.723 ₪

-.888 ₪

ד

44

-.778  ₪

-.1,063 ₪

 

התשלום החודשי של ההוצאות הקבועות, לעובדים הזכאים לתעריף "דרכים קשות", יחושב לפי היחס המאושר של השיעור בדרכים קשות לבין השיעור בדרכים רגילות.
סכומי ההוצאות הקבועות הנ"ל כוללי דמי חניה.

2.        סכום ההשתתפות בהוצאות משתנות

2.1.   לבעלי רכב שירות ואישי

2.1.1.      הוצאות משתנות - דרכים רגילות יהיו בסך 0.68 ש"ח נטו לק"מ סמל מחשב: 1034.
2.1.2.      לעובדים בעלי רכב שירות, שלהם תקן "דרכים קשות", יהיו ההוצאות המשתנות כלהלן:

2.1.2.1.    תעריף מיוחד א - 1.29 ש"ח נטו לק"מ, סמל מחשב: 1084.
2.1.2.2.    תעריף מיוחד ב - 0.85 ש"ח נטו לק"מ, סמל מחשב: 1041.

2.2.   לבעלי קטנוע שירות ואישי - סמל מחשב: 1070

2.2.1.      0.41 ש"ח נטו לק"מ, במסגרת מיכסת הקילומטרים המאושרת.
2.2.2.      תעריף זה כולל גם את ההוצאות הקבועות.

2.3.   לבעלי טילון שירות ואישי (אופניים עם מנוע עזר) - סמל מחשב: 1071

2.3.1.      0.29 ש"ח נטו לק"מ, במסגרת מיכסת הקילומטרים המאושרת.
2.3.2.      תעריף זה כולל גם את ההוצאות הקבועות.

2.4.   לבעלי אופנוע מ-500 סמ"ק שירות ואישי - סמל מחשב: 4398

2.4.1.      0.55 ש"ח נטו לק"מ, במסגרת מיכסת הקילומטרים המאושרת.
2.4.2.      תעריף זה כולל גם את ההוצאות הקבועות.

2.5.   לבעלי אופנוע מ-151 סמ"ק עד 499 סמ"ק שירות ואישי - סמל מחשב: 4399

2.5.1.      0.50 ש"ח נטו לק"מ, במסגרת מיכסת הקילומטרים המאושרת.
2.5.2.      תעריף זה כולל גם את ההוצאות הקבועות.

2.6.   התעריף למרצים ולנותני שירותים שונים - סמל מחשב: 1038

2.6.1.      למרצים ולנותני שירותים שונים, המשתמשים במכוניתם לנסיעות הקשורות במתן השירות, יהיה התעריף 1.40 ש"ח ברוטו לק"מ מה-1 ביולי 2008. תעריף זה אינו כולל מס ערך מוסף.

3.        גופים מתוקצבים, תאגידים וחברות ממשלתיות הממשיכים לפעול בשיטה הישנה

3.1.   התעריף להוצאות קבועות ומשתנות בגופים מתוקצבים, תאגידים וחברות ממשלתיות, הממשיכים לפעול לפי השיטה הישנה (ראה חוזר נציב שירות המדינה מ-28.5.80) יהיה בתחולה מה-1 ביולי 2008 כלהלן:
3.2.   הוצאות קבועות לרכב שירות - סמל מחשב 0700

רמת ניידות

קוד דיווח

סכום ההוצאות הקבועות ברוטו לחודש

א

61

-.565  ₪

ב

62

-.790  ₪

ג

63

-.1,015 ₪

ד

64

-.1,203 ₪

הסכומים הנ"ל כוללים החזר עבור דמי חניה.

 

3.3.   הוצאות קבועות לרכב אישי - סמל מחשב: 0700

רמת ניידות

קוד דיווח

סכום ההוצאות הקבועות ברוטו לחודש

1

71

-.132 ₪

2

72

-.189 ₪

3

73

-.264 ₪

4

74

-.339 ₪

5

75

-.414 ₪

 

3.4.   תעריף ההוצאות המשתנות יהיה 1.13 ש"ח ברוטו לק"מ.


4.        ביצוע התשלומים לפי התעריפים החדשים

4.1.   בכל מקום בחוזר זה, בו נקבע סכום נטו, יש לחשב ולשלם מס הכנסה - בהתאם לשיעור המס השולי של כל עובד.
4.2.   מלם מערכות בע"מ יעדכן באורח אוטומטי את השינויים בהוצאות הקבועות והמשתנות לבעלי רכב שירות ואישי,  במשכורת חודש יולי  2008.
4.3.   על החשבויות לדאוג לעידכון התעריפים החדשים, שלא עודכנו באורח אוטומטי על-ידי המלם.
4.4.   חשבויות המשרדים, שמשכורת עובדיהם אינה נערכת באמצעות מלם מערכות בע"מ, יפעלו בכפיפות לאמור בחוזר זה.

נספח 2 - פילוח אחוז גברים ונשים לפי משרד

 

משרד

אחוז גברים

אחוז נשים

סך עובדים

1

ב. הנפש באר-שבע

33.20%

66.80%

506

2

בית חולים אברבנאל

35.55%

64.45%

467

3

בית חולים אסף הרופא

30.19%

69.81%

2786

4

בית חולים באר יעקב - נס ציונה

30.30%

69.70%

759

5

בית חולים הלל יפה חדרה

32.01%

67.99%

1737

6

בית חולים זיו צפת

38.52%

61.48%

1267

7

בית חולים ע"ש א. וולפסון

31.49%

68.51%

2169

8

בית חולים פלימן חיפה

30.43%

69.57%

299

9

בית חולים רמב"ם חיפה

34.36%

65.64%

3327

10

בית חולים שמואל הרופא

25.05%

74.95%

555

11

בית חולים שער מנשה

42.28%

57.72%

570

12

בתי דין רבניים

75.10%

24.90%

261

13

האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית

91.67%

8.33%

24

14

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

40.00%

60.00%

210

15

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

39.76%

60.24%

1011

16

המדפיס הממשלתי

54.17%

45.83%

72

17

המועצה לביטחון לאומי

60.92%

39.08%

87

18

המרכז הרפואי לגליל

36.52%

63.48%

2259

19

המרכז למיפוי ישראל

43.89%

56.11%

221

20

המשרד לפיתוח הנגב והגליל

40.38%

59.62%

52

21

המשרד לשירותי דת

49.06%

50.94%

106

22

הנהלת בתי המשפט

29.17%

70.83%

4066

23

הרבנות הראשית

50.59%

49.41%

85

24

הרשות הארצית לכבאות והצלה

87.89%

12.11%

2799

25

הרשות הממשלתית למים ולביוב

53.42%

46.58%

219

26

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

50.00%

50.00%

50

27

השירות המטאורולוגי

65.33%

34.67%

75

28

השירותים הווטרינריים

53.70%

46.30%

270

29

לשכת הפרסום הממשלתית

29.27%

70.73%

41

30

מ .גריאטרי ע"ש שוהם

21.80%

78.20%

679

31

מינהל המחקר החקלאי

52.68%

47.32%

708

32

מינהל המחקר למדעי האדמה והים

51.28%

48.72%

117

33

המינהל התכנון

31.00%

69.00%

329

34

המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער

41.64%

58.36%

377

35

מערך הסייבר הלאומי

52.08%

47.92%

48

36

מרכז גריאטרי נתניה

22.72%

77.28%

515

37

מרכז גריאטרי ראשל"צ

14.81%

85.19%

189

38

מרכז ההסברה

60.00%

40.00%

5

39

המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור

37.24%

62.76%

486

40

מרכז ירושלמי לבריאות הנפש

44.05%

55.95%

656

41

מרכז בריאות הנפש מעלה הכרמל

36.07%

63.93%

402

42

משרד

אחוז גברים

אחוז נשים

סך עובדים

43

מרכז רפואי לב השרון

39.43%

60.57%

487

44

מרכז רפואי ברזילי אשקלון

29.57%

70.43%

2056

45

מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה-פוריה

37.45%

62.55%

1100

46

מרכז רפואי שיבא תל-השומר

30.10%

69.90%

4798

47

משרד האוצר

51.49%

48.51%

1245

48

משרד האנרגיה והמים

51.60%

48.40%

219

49

משרד הבינוי והשיכון

36.46%

63.54%

628

50

משרד הבריאות

53.79%

46.21%

3975

51

משרד החוץ

56.31%

43.69%

1252

52

משרד החינוך

26.00%

74.00%

2173

53

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

54.29%

45.71%

606

54

משרד הכלכלה

40.64%

59.36%

1400

55

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

36.49%

63.51%

222

56

משרד המשפטים

31.95%

68.05%

4010

57

משרד הפנים

73.24%

26.76%

695

58

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

24.04%

75.96%

3128

59

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

51.74%

48.26%

922

60

משרד התיירות

34.12%

65.88%

255

61

משרד התפוצות

35.29%

64.71%

17

62

משרד התקשורת

49.70%

50.30%

167

63

המשרד לביטחון הפנים

51.85%

48.15%

405

64

המשרד להגנת הסביבה

41.58%

58.42%

606

65

המשרד לענייני מודיעין

50.00%

50.00%

12

66

המשרד לנושאים אסטרטגיים

46.67%

53.33%

15

67

המשרד לקליטת העלייה

22.46%

77.54%

521

68

המשרד לשוויון חברתי

46.55%

53.45%

58

69

המשרד לשיתוף פעולה אזורי

65.00%

35.00%

20

70

משרד ראש ממשלה

54.71%

45.29%

881

71

נציבות שרות המדינה

41.06%

58.94%

302

72

נתיב

38.16%

61.84%

76

73

רשות האוכלוסין וההגירה

34.19%

65.81%

1995

74

רשות האכיפה והגבייה

23.14%

76.86%

821

75

רשות הבדואים

59.32%

40.68%

59

76

רשות ההגבלים העסקיים

55.64%

44.36%

133

77

רשות המסים בישראל - מס הכנסה

47.11%

52.89%

3897

78

רשות המסים בישראל- מכס ומע"מ

55.49%

44.51%

2067

79

רשות השירות הלאומי האזרחי

64.00%

36.00%

25

80

רשות התעופה האזרחית

74.80%

25.20%

123

81

הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

50.98%

49.02%

51

82

שירות ההדרכה והמקצוע

63.64%

36.36%

143

83

שירות עיבודים ממוכנים

39.81%

60.19%

319

 

סכום כולל

39.86%

60.14%

72793

 

 

נספח 3 – פילוח המועמדויות לפי סוגי מכרזים

(תרשים מס' 11)

סוג
מכרז

סך
המכרזים

סך המועמדויות

מספר הנשים המועמדות

מספר הגברים המועמדים

אחוז
נשים

אחוז גברים

פנימי

1,403

6,292

3,649

2,643

58%

42%

בין-משרדי

64

894

490

404

55%

45%

פומבי

1,258

66,661

38,825

27,836

58%

42%

ועדות איתור

7

319

112

207

35%

65%

 

נספח 4 - פילוח אחוז גברים ונשים בסגל הבכיר לפי משרד

(תרשים מס' 22)

 
 

משרד

אחוז גברים אחוז נשים סכום כולל קבוצה
1 בית חולים שמואל הרופא 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
2 נתיב 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
3 הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
4 מ.גריאטרי ע"ש שוהם 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
5 משרד לנושאים אסטרטגיים 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
6 מרכז גריאטרי רשל"צ 0.00% 100.00% 100.00% 80%-100%
7 לשכת הבריאות מחוז תל-אביב 14.29% 85.71% 100.00% 80%-100%
8 בריאות הנפש מזור 25.00% 75.00% 100.00% 50%-70%
9 בריאות הנפש מעלה הכרמל 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
10 המשרד לפיתוח הנגב והגליל 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
11 בית חולים שער מנשה 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
12 מרכז רפואי "לב השרון" 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
13 לשכת הבריאות ירושלים 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
14 רשות האכיפה והגבייה 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
15 המרכז הרפואי לגליל 33.33% 66.67% 100.00% 50%-70%
16 משרד המשפטים 37.30% 62.70% 100.00% 50%-70%
17 משרד הבריאות 41.43% 58.57% 100.00% 50%-70%
18 משרד החינוך 43.56% 56.44% 100.00% 50%-70%
19 הנהלת בתי המשפט 44.57% 55.43% 100.00% 50%-70%
20 בית חולים אסף הרופא 50.00% 50.00% 100.00% 50%
21 שירות עיבודים ממוכנים 50.00% 50.00% 100.00% 50%
22 לשכת הבריאות מחוז המרכז 50.00% 50.00% 100.00% 50%
23 משרד הפנים 50.00% 50.00% 100.00% 50%
24 מנהל לחינוך התישבותי ועליית הנ 51.72% 48.28% 100.00% 40%-50%
25 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 54.55% 45.45% 100.00% 40%-50%
26 לשכת הבריאות מחוז חיפה 57.14% 42.86% 100.00% 40%-50%
27 בית חולים רמב"ם חיפה 60.00% 40.00% 100.00% 40%-50%
28 בית חולים ע"ש א. וולפסון 60.00% 40.00% 100.00% 40%-50%
29 הטלויזיה החינוכית הישראלית 60.00% 40.00% 100.00% 40%-50%
30 לשכת הבריאות מחוז הצפון 60.00% 40.00% 100.00% 40%-50%
31 משרד הכלכלה 61.05% 38.95% 100.00% 30%-40%
32 משרד להגנת הסביבה 61.90% 38.10% 100.00% 30%-40%
33 רשות לשרותים ציבוריים חשמל 62.50% 37.50% 100.00% 30%-40%
34 משרד האוצר 62.50% 37.50% 100.00% 30%-40%
35 משרד האנרגיה והמים 64.29% 35.71% 100.00% 30%-40%
36 משרד לקליטת העליה 64.29% 35.71% 100.00% 30%-40%
37 משרד הרווחה והשירותים החברתיים 64.29% 35.71% 100.00% 30%-40%
38 מרכז רפואי ברזילי אשקלון 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
39 מרכז בריאות הנפש יפו 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
40 מנהל המחקר למדעי האדמה והים 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
41 בית חולים פלימן חיפה 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
42 בית חולים אברבנאל 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
43 מרכז גריאטרי נתניה 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
44 בית חולים פוריה 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
45 בית חולים הלל יפה חדרה 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
46 המועצה לביטחון לאומי 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
47 משרד הבינוי והשיכון 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
48 מרכז ירושלמי לבריאות הנפש 66.67% 33.33% 100.00% 30%-40%
49 משרד התקשורת 69.23% 30.77% 100.00% 30%-40%
50 הרשות הממשלתית למים ולביוב 69.23% 30.77% 100.00% 30%-40%
51 משרד החקלאות ופיתוח הכפר 70.97% 29.03% 100.00% 20%-30%
52 מרכז רפואי שיבא תל-השומר 71.00% 29.00% 100.00% 20%-30%
53 רשות המיסים בישראל - מס הכנסה 71.11% 28.89% 100.00% 20%-30%
54 נציבות שרות המדינה 71.43% 28.57% 100.00% 20%-30%
55 בית חולים באר יעקב - נס ציונה 75.00% 25.00% 100.00% 20%-30%
56 משרד לירושלים והתפוצות 75.00% 25.00% 100.00% 20%-30%
57 לשכת הבריאות מחוז הדרום 75.00% 25.00% 100.00% 20%-30%
58 משרד לשיוויון חברתי 75.00% 25.00% 100.00% 20%-30%
59 רשות המסים בישראל- מכס ומע"מ 76.32% 23.68% 100.00% 20%-30%
60 משרד החוץ 78.18% 21.82% 100.00% 20%-30%
61 משרד המדע הטכנו' תרבות וספורט 78.26% 21.74% 100.00% 20%-30%
62 משרד התחבורה והבטיחות בדרכים 79.17% 20.83% 100.00% 20%-30%
63 משרד התיירות 80.00% 20.00% 100.00% 20%-30%
64 רשות האוכלוסין וההגירה 81.82% 18.18% 100.00% עד 20%
65 משרד ראש ממשלה 81.82% 18.18% 100.00% עד 20%
66 רשות ההגבלים העסקיים 85.71% 14.29% 100.00% עד 20%
67 רשות התעופה האזרחית 85.71% 14.29% 100.00% עד 20%
68 המרכז למיפוי ישראל 87.50% 12.50% 100.00% עד 20%
69 המשרד לשירותי דת 87.50% 12.50% 100.00% עד 20%
70 משרד לבטחון הפנים 88.89% 11.11% 100.00% עד 20%
71 מינהל המחקר החקלאי 96.15% 3.85% 100.00% עד 20%
72 הרשות הארצית לכבאות והצלה 98.31% 1.69% 100.00% עד 20%
73 בית חולים נהריה 100.00% 0.00% 100.00% 0%
74 משרד התחבורה-נמל חדרה 100.00% 0.00% 100.00% 0%
75 לשכת הפרסום הממשלתית 100.00% 0.00% 100.00% 0%
76 המדפיס הממשלתי 100.00% 0.00% 100.00% 0%
77 שירות ההדרכה והמקצוע 100.00% 0.00% 100.00% 0%
78 משרד לשיתוף פעולה אזורי 100.00% 0.00% 100.00% 0%
79 ב. הנפש באר-שבע 100.00% 0.00% 100.00% 0%
80 רשות הבדואים 100.00% 0.00% 100.00% 0%
81 השירות המטאורולוגי 100.00% 0.00% 100.00% 0%
82 הרבנות הראשית 100.00% 0.00% 100.00% 0%
83 בית חולים זיו צפת 100.00% 0.00% 100.00% 0%
84 בתי דין רבניים 100.00% 0.00% 100.00% 0%
85 השירותים הווטרינריים 100.00% 0.00% 100.00% 0%

נספח 5 - התפלגות לפי מין בסגל התיכון בכל דירוג

(תרשים מס' 28)

דירוג

גברים

נשים

001 מנהלי

57%

43%

008 טכ' רנטגן מוסמך

56%

44%

011 מח"ר

54%

46%

012 מהנדסים

68%

32%

013 הנדסאים/טכנאים

82%

18%

020 פיזיותרפיסטים

21%

79%

021 משפטנים

31%

69%

022 פרקליטים

30%

70%

024 עובדים סוציאליים

17%

83%

025 סנגורים ציבוריים

35%

65%

027 עיתונאים

60%

40%

031 רופאים

68%

32%

032 וטרינרים

77%

23%

033 ביוכימאי-מיקרובי

20%

80%

034 רוקחים

23%

77%

039 אחיות

9%

91%

047 פרא-רפואיים

0

100%

049 מרפאים בעיסוק

0

100%

סכום כולל

52%

48%

 

נספח 6 – פילוח אחוז גברים ונשים בסגל התיכון לפי משרד

(תרשים מס' 29)

 

משרד

אחוז גברים

אחוז נשים

קבוצה

1

מרכז גריאטרי ראשל"צ

0.00%

100.00%

80%-100%

2

משרד ירושלים ומורשת

16.67%

83.33%

80%-100%

3

לשכת הבריאות מחוז חיפה

20.69%

79.31%

50%-70%

4

לשכת הבריאות מחוז תל-אביב

22.73%

77.27%

50%-70%

5

המעבדה הארצית לבריאות הציבור - ת"א

22.73%

77.27%

50%-70%

6

לשכת הבריאות מחוז הדרום

24.14%

75.86%

50%-70%

7

בית חולים שמואל הרופא

25.00%

75.00%

50%-70%

8

המרכז הלאומי לרפואה משפטית אבו-כביר

25.00%

75.00%

50%-70%

9

משרד הרווחה והשירותים החברתיים

26.42%

73.58%

50%-70%

10

רשות האכיפה והגבייה

28.42%

71.58%

50%-70%

11

המעבדות המרכזיות לבריאות הציבור - י-ם

29.41%

70.59%

50%-70%

12

מרכז גריאטרי נתניה

30.00%

70.00%

50%-70%

13

משרד הבריאות

30.40%

69.60%

50%-70%

14

משרד המשפטים

31.14%

68.86%

50%-70%

15

מ. גריאטרי ע"ש שוהם

31.25%

68.75%

50%-70%

16

לשכת הבריאות ירושלים

31.58%

68.42%

50%-70%

17

מינהל המחקר החקלאי

31.58%

68.42%

50%-70%

18

לשכת הבריאות מחוז המרכז

31.82%

68.18%

50%-70%

19

הנהלת בתי המשפט

32.52%

67.48%

50%-70%

20

בית חולים באר יעקב - נס ציונה

33.33%

66.67%

50%-70%

21

מרכז רפואי לב השרון

33.33%

66.67%

50%-70%

22

המשרד לקליטת העלייה

33.82%

66.18%

50%-70%

23

מינהל התכנון

34.15%

65.85%

50%-70%

24

נציבות שירות המדינה

34.33%

65.67%

50%-70%

25

מרכז בריאות הנפש יפו

38.46%

61.54%

50%-70%

26

משרד החינוך

39.88%

60.12%

50%-70%

27

המשרד לנושאים אסטרטגיים

40.00%

60.00%

50%-70%

28

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

40.20%

59.80%

50%-70%

29

המרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור

41.38%

58.62%

50%-70%

30

מינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער

42.86%

57.14%

50%-70%

31

לשכת הפרסום הממשלתית

44.44%

55.56%

50%-70%

32

רשות האוכלוסין וההגירה

44.87%

55.13%

50%-70%

33

שירות עיבודים ממוכנים

45.60%

54.40%

50%-70%

34

לשכת הבריאות מחוז הצפון

45.83%

54.17%

50%-70%

35

משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

46.43%

53.57%

50%-70%

36

הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן

47.06%

52.94%

50%-70%

37

משרד התיירות

47.22%

52.78%

50%-70%

38

משרד להגנת הסביבה

47.58%

52.42%

50%-70%

39

מרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל

47.62%

52.38%

50%-70%

40

משרד הבינוי והשיכון

48.18%

51.82%

50%-70%

41

בית חולים פלימן חיפה

50.00%

50.00%

50%

42

מינהל המחקר למדעי האדמה והים

50.00%

50.00%

50%

43

מרכז רפואי שיבא תל-השומר

50.38%

49.62%

50%

44

בית חולים שער מנשה

51.85%

48.15%

40%-50%

45

המשרד לשוויון חברתי

52.00%

48.00%

40%-50%

46

משרד הכלכלה

52.16%

47.84%

40%-50%

47

מרכז ירושלמי לבריאות הנפש

53.85%

46.15%

40%-50%

48

משרד הפנים

54.55%

45.45%

40%-50%

49

בית חולים אברבנאל

55.17%

44.83%

40%-50%

50

בית חולים רמב"ם חיפה

55.26%

44.74%

40%-50%

51

הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל

55.56%

44.44%

40%-50%

52

רשות הבדואים

55.56%

44.44%

40%-50%

53

משרד החקלאות ופיתוח הכפר

55.81%

44.19%

40%-50%

54

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

56.43%

43.57%

40%-50%

55

המשרד לענייני מודיעין

57.14%

42.86%

40%-50%

56

משרד האוצר

58.82%

41.18%

40%-50%

57

בית חולים אסף הרופא

59.09%

40.91%

40%-50%

58

המרכז למיפוי ישראל

61.54%

38.46%

30%-40%

59

משרד האנרגיה והמים

62.20%

37.80%

30%-40%

60

נתיב

62.50%

37.50%

30%-40%

61

בית חולים הלל יפה חדרה

62.96%

37.04%

30%-40%

62

בית חולים ע"ש א. וולפסון

64.03%

35.97%

30%-40%

63

רשות המסים בישראל - מס הכנסה

64.21%

35.79%

30%-40%

64

מרכז רפואי ברזילי אשקלון

64.41%

35.59%

30%-40%

65

משרד ראש הממשלה

64.56%

35.44%

30%-40%

66

המשרד לפיתוח הנגב והגליל

64.71%

35.29%

30%-40%

67

משרד התקשורת

64.91%

35.09%

30%-40%

68

הרשות הממשלתית למים ולביוב

65.08%

34.92%

30%-40%

69

המשרד לביטחון הפנים

66.28%

33.72%

30%-40%

70

השירות המטאורולוגי

66.67%

33.33%

30%-40%

71

ב. הנפש באר-שבע

68.18%

31.82%

30%-40%

72

רשות המסים בישראל - מכס ומע"מ

68.45%

31.55%

30%-40%

73

המרכז הרפואי לגליל

68.70%

31.30%

30%-40%

74

השירותים הווטרינריים

69.23%

30.77%

30%-40%

75

משרד החוץ

69.74%

30.26%

30%-40%

76

מערך הסייבר הלאומי

70.00%

30.00%

30%-40%

77

רשות ההגבלים העסקיים

71.70%

28.30%

20%-30%

78

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

72.22%

27.78%

20%-30%

79

המשרד לשירותי דת

75.00%

25.00%

20%-30%

80

המשרד לשיתוף פעולה אזורי

75.00%

25.00%

20%-30%

81

בית חולים זיו צפת

75.32%

24.68%

20%-30%

82

המועצה לביטחון לאומי

76.67%

23.33%

20%-30%

83

מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה-פוריה

77.33%

22.67%

20%-30%

84

הרשות הארצית לכבאות והצלה

77.78%

22.22%

20%-30%

85

המדפיס הממשלתי

77.78%

22.22%

20%-30%

86

שירות ההדרכה והמקצוע

83.33%

16.67%

עד 20%

87

רשות התעופה האזרחית

88.68%

11.32%

עד 20%

88

בתי דין רבניים

95.83%

4.17%

עד 20%

89

הרבנות הראשית

100.00%

0.00%

0%

90

רשות השירות הלאומי האזרחי

100.00%

0.00%

0%

91

משרד התפוצות

100.00%

0.00%

0%

 

נספח 7 - מדד שוויון מגדרי בשנת 2015 לכלל שירות המדינה

Please rotate Your Device
In Portrait Mode.

You are using an outdated version of Internet Explorer. For better user experience, please, upgrade your browser.