דילוג לתוכן

דוח בקרה מסכם - קידום שוויון מגדרי 2015

4.1.2 נשים בסגל הבכיר

בשירות המדינה קיימות 1,899 משרות מאוישות בסגל הבכיר[1]. שיעור הנשים המכהנות בתפקידים בכירים אלו עומד על כ-44 אחוז (834), ושיעור הגברים – על כ-56 אחוז גברים (1,065).

 

מכלל אוכלוסיית הנשים בסגל הבכיר, שיעור הנשים הנו כ-1.78 אחוזים, ואילו שיעור הגברים בסגל הבכיר מכלל אוכלוסיית הגברים הנו כ-3.7 אחוזים.

מהממצאים עולה כי גודל האוכלוסיות של נשים וגברים בסגל הבכיר אינו דומה לגודל אוכלוסיותיהם בשירות המדינה, דהיינו, 44 אחוז נשים ו-56 אחוז גברים בסגל הבכיר לעומת 62 אחוז נשים ו-38 אחוז גברים בשירות המדינה.       
בתרשים שלהלן אפשר לראות את הבדלי הפערים


 

בתרשים שלהלן מוצגות אוכלוסיית הגברים ואוכלוסיית הנשים בסגל הבכיר לפי דירוגים נבחרים.

בתרשים שלעיל ניתחנו את החלק היחסי של גברים ונשים בכל דירוג מכלל הגברים והנשים בסגל הבכיר. לדוגמה: שיעור הנשים בדירוג המח"ר הוא כ-21 אחוז (173 נשים במח"ר מתוך סך אוכלוסיית הנשים שבסגל הבכיר – 834) לעומת שיעור הגברים שהנו 38 אחוז (408 גברים מתוך 1,065 גברים שבסגל הבכיר). אופן החישוב הזה מאפשר לנו לבחון את הגודל היחסי של כל קבוצת דירוג מגדרית באוכלוסיית הסגל הבכיר. מהנתונים עולה כי המשרות בדירוג המח"ר מהוות חלק עיקרי (כ-30 אחוז) בהתייחס לשאר הדירוגים. אפשר לראות כי בדירוג זה אחוז הנשים נמוך יותר מאחוז הגברים.

ממבט כללי עולה כי ריכוז הגברים בסגל הבכיר הנו בדירוג המח"ר ואילו הנשים נמצאות בעיקר בדירוגי המח"ר, משפטנים ופרקליטים. יש לציין כי בשני הדירוגים האחרונים, אחוז הנשים גבוה יותר ביחס לאוכלוסיית הגברים.

בהמשך לכך בחנו את העמידה ביעד של 50:50 נשים וגברים במשרות בכירות, ב-85 משרדי הממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות, וחילקנו את המשרדים לפי קבוצות אחוז הנשים בסגל הבכיר. בתרשים שלהלן מוצגת כמות המשרדים בכל קבוצה.


מהממצאים עולה כי 22 משרדים עומדים ביעד של 50:50, וכי ב-18 משרדים מתוכם יש ייצוג גבוה של נשים מעבר ליעד. לעומת זאת, 63 משרדים אינם עומדים ביעד. לפירוט מלא של המשרדים, ראו נספח 4.

בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות המשרדים באחוזים.מהממצאים עולה כי 21 משרדים עומדים ביעד הדיפרנציאלי לשנת 2015 שנקבע להם על ידי אגף שוויון מגדרי. 11 משרדים עומדים ביעד באופן חלקי. לעומת זאת 43 משרדים אינם
עומדים ביעד.
מתרשים שלעיל אפשר ללמוד כי 67 אחוז מהמשרדים לא עמדו ביעד שהוצב להם לשנת 2015.
נוסף לכך, בחנו את אוכלוסיית המנכ"לים ומוקבלי מנכ"לים. אוכלוסייה זו מבוססת על משרות אמון בכירות הפטורות מחובת מכרז על פי חוק. נושאי משרות אלו מתמנים על ידי הממשלה או שהמינוי טעון אישורה.

מתרשים זה עולה כי הנשים מהוות רק כרבע מהאוכלוסייה זו. אף שהנוהל של עבודת ועדת המינויים מתייחס לסוגיית הייצוג ההולם בכל הקשור להצעת שר למינוי מועמד למנכ"ל משרד ממשלתי, שיעור הנשים המכהנות כמנכ"ליות וכמוקבלות מנכ"ליות מבטא תת-ייצוג בהשוואה לשיעורן בשירות המדינה.[2]

 

 

 [1] מתוך 2,102 משרות פעילות

[2] הנחיית נציב 1.3 מיום 17 לאפריל 2013 בנושא נוהל עבודת ועדת המינויים

 

 

 

4.1.3 נשים בסגל התיכון (עתודה ניהולית)

קיימות כ-7,750 משרות המשויכות לדרג סגל תיכון לפי "דירוג שירות המדינה". מתוך כלל העובדים בדרג זה, מהוות הנשים כ- 48 אחוז לעומת 52 אחוז גברים. בתרשימים שלהלן, אפשרר לראות במבט כללי את ההתפלגות המגדרית של הסגל התיכון, וכן את יחס אוכלוסיית הנשים והגברים ב"סגל התיכון" בהשוואה לגודל אוכלוסיית העובדים.

מניתוח נתוני הסגל התיכון עולה כי בדומה לסגל הבכיר והמוביל, יש עדיין פערים מגדריים ביחס לגודל האוכלוסייה. בעוד הנשים מהוות 62 אחוז מאוכלוסיית העובדים, מהסגל התיכון הן מהוות כ-48 אחוז, אך פער זה נמוך יותר מהפער שנמצא בסגל הבכיר.

בתרשים שלעיל ניתחנו את התמהיל המגדרי בכל דירוג מכלל הגברים והנשים בסגל התיכון. לדוגמה: שיעור הנשים בדירוג המח"ר הוא כ-34 אחוז ( 1,278 נשים במח"ר מתוך סך אוכלוסיית הנשים שבסגל התיכון – 3,720) לעומת שיעור הגברים שהנו 38 אחוז. מהממצאים עולה כי בדירוגים הבאים: מח"ר, רופאים, מנהלי ומהנדסים, קיים תת-ייצוג של נשים ולעומת זאת בדירוגים הבאים: משפטנים, פרקליטים, ביוכימאי-מיקרוביולוגים, עובדים סוציאליים, רוקחים ואחיות יש ייצוג שווה ואף עולה של נשים בשירות המדינה. במקרה של דירוג האחיות והעובדים הסוציאליים, ייצוג זה אפשר לייחס לעובדה כי מדובר במקצועות שבאופן מסורתי מזוהים עם נשים[1].
 

בחנו את העמידה ביעד של 50:50 נשים גברים במשרות בסגל התיכון.
מהממצאים עולה כי 43 משרדים עומדים ביעד 50:50, וכי ב-40 משרדים מתוכם ייצוג הנשים עובר את היעד. לעומת זאת, 49 משרדים אינם עומדים ביעד. לפירוט מלא של המשרדים[2].

 

[1] ראו נספח 5

[2] ראו נספח 6

סימנייה