דילוג לתוכן

דוח בקרה מסכם - קידום שוויון מגדרי 2015

4.2 סביבת עבודה

4.2.1 רכיבי שכר

בהתייחס לממצאי דוח שטאובר, נמצא כי קיימים פערים בשכר בין נשים וגברים, שנובעים בעיקרם מרכיבי שכר נלווים (תוספות לשכר הבסיס).

בהנחיית הנציב בנושא צמצום פערי השכר המגדריים[1] מיום 18 בספטמבר 2014, נדרשו המנכ"לים של משרדי הממשלה ומערכת הבריאות למנות ועדה משרדית לקביעת קריטריונים להקצאת רכיבי שכר. כמו כן, הם נדרשו להעביר דוח סטטיסטי לאגף שוויון מגדרי בנציבות שירות המדינה בדבר הקצאה וניצול רכיבי השכר (כוננויות, שעות נוספות, תקני רכב) במשרד בחלוקה לתפקידים ועל פי מגדר. על סמך נתוני הדוח היה אמור המנכ"ל בשיתוף עם הממונה על השוויון המגדרי במשרד לקבוע יעדים לצמצום פערי השכר הנובעים מרכיבים אלו. תהליך זה טרם בוצע.

על מנת למפות את תמונת המצב, בחרנו להתמקד בשלושה רכיבי השכר כמפורט בהמשך ולבחון את התפלגותם בקרב אוכלוסיית העובדים, בפילוח מגדרי.

4.2.1.1 תקני רכב 

בדוח זה התמקדנו בהחזר הוצאות של "רכב שירות" ו"רכב אישי" השכיחים בקרב העובדים.
הפילוח נעשה בהתייחס לכלל האוכלוסייה המקבלת בפועל החזר הוצאות רכב.

להלן הממצאים:
גודל האוכלוסייה שקיבלה החזר רכב בכל הרמות הנבדקות הוא 31,411 עובדים ומתוכם:
11,012 – גברים
20,399 – נשים

בתרשים שלעיל חושב אחוז הנשים והגברים לכל רמת תקן רכב, מכלל האוכלוסייה שמקבלת החזר הוצאות רכב. אפשר לראות כי ברמת תקן רכב שירות ג' חל שינוי במבנה התמהיל המגדרי של מקבלי החזר הוצאות.

למשל: 26.6 אחוז גברים (מכלל אוכלוסיית הגברים המקבלת החזר הוצאות רכב) מקבלים רמת תקן שירות ד', ולעומתם רק כ-13.9 אחוז מהנשים (מכלל אוכלוסיית הנשים המקבלות החזר הוצאות רכב) מקבלות רמת תקן שירות ד'.​

אפשר לראות כי ככל שעולים בהיררכיית רמות תקן הרכב, הולך וקטן אחוז הנשים ביחס לאחוז הגברים, שעולה משמעותית.

 

בתרשים שלעיל, קיבצנו כמה רמות של תקני רכב וחילקנו לשתי קבוצות עיקריות:

  1. רמה נמוכה – סך אוכלוסיית הנשים או הגברים שמקבלים תקני רכב ברמות שירות א' ו- ב'.
  2. רמה גבוהה – סך אוכלוסיית הנשים או הגברים שמקבלים תקני רכב ברמות שירות ג'
    ו-ד'.

מתרשים זה עולה כי קיים הבדל בולט ברמות החזר הוצאות רכב בין גברים לנשים. יותר ממחצית אוכלוסיית הגברים מקבלים החזר הוצאות רכב גבוה ואילו בקרב אוכלוסיית הנשים, רק כשליש.

בתרשים שלעיל אפשר לראות כי בשנים 2015-2014 לא היו שינויים משמעותיים בקרב נשים בקבלת גובה החזר הוצאות רכב. עם זאת, עולה מהממצאים כי קיימת עלייה, ביחס לשנת 2014, בכשני אחוזים בקרב נשים המקבלות תקני רכב גבוהים – שירות ב', ג', ד'.

4.2.1.2 שעות נוספות 

משרדי ממשלה

לשם ניתוח הנתונים של שעות נוספות בקרב עובדי שירות המדינה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך[2], בחנו את אוכלוסיית העובדים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך שלהם מכסת שעות נוספות הגדולה מאחת וקטנה ממאה, ומתוכם העובדים שביצעו בפועל שעות נוספות בכמות הקטנה מ-130 שעות. סך האוכלוסייה (לאחר הסינון) הנו 13,148 עובדים מתוך 54 משרדים (שנוכחותם מנוהלת במודול הנוכחות במערכת המרכב"ה).

בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות מכסת השעות הנוספות בקרב הנשים והגברים, בחלוקה לטווחי מכסות (קבוצות מכסות 10-1, 20-11 וכך הלאה).

 

מההתפלגות ניתן לראות כי ככל שעולים במכסת השעות הנוספות המוקצות לעובדים, החל מ-30 שעות ומעלה, אחוז הגברים המקבלים אותה מכסה גבוה יותר מזה של הנשים.
כמו כן, אפשר לראות כי קיים פער של 18 אחוז בהקצאת מכסות שמעל לכ- 30 שעות נוספות בין גברים לנשים. באוכלוסיית הנשים המקבלות שעות נוספות, כ-26 אחוז מהן מקבלות מכסות מעל ל-30 שעות נוספות. לעומת זאת, מאוכלוסיית הגברים כ-44 אחוז מקבלים הקצאת שעות נוספות העולה על 30 שעות.
נוסף לכך, בחנו את אחוזי ניצול מכסת השעות הנוספות בפועל (ביצוע) ביחס להקצאה.


מהתרשים שלעיל אפשר לראות את אחוז ניצול השעות הנוספות בקרב גברים ונשים בכל אחד מטווחי מכסות השעות הנוספות. אנו רואים כי במכסות מסוימות יש אף חריגה באחוזי הניצול (ניצול יתר) בקרב הגברים, המבצעים שעות נוספות מעבר למכסת השעות המוקצה להם.

מהממצאים עולה כי בממוצע גברים מנצלים את מכסת השעות שלהם יותר מנשים, וכי גם בכל טווח שעות הגברים מנצלים את המכסה המוקצה להם יותר מנשים.

בקרב הנשים עולה כי בקרב הקבוצה הגדולה ביותר – 35 אחוז של מקבלות מכסה בטווח של 30-21 שעות נוספות – יש ירידה משמעותית בניצול המכסה, העומד רק על כ-54 אחוז. 

 

מערכת הבריאות

לשם ניתוח הנתונים של שעות נוספות בקרב עובדי שירות המדינה במערכת הבריאות [3], בחנו את אוכלוסיית העובדים במשרד הבריאות ובבתי החולים שביצעו שעות נוספות (יותר משעה). סך האוכלוסייה (לאחר הסינון) הנו 21,901 עובדים מתוך 30,245 עובדים[4] במערכת הבריאות.

בשונה ממשרדי הממשלה, הקצאת השעות הנוספות במערכת הבריאות אינה  נעשית כמכסה אישית אלא כהקצאה יחידתית או מחלקתית על פי הסקטורים השונים. החלוקה הפנימית של השעות הנוספות מתבצעת על פי הצורך בלבד ולא בראייה מגדרית[5]. על כן, מדידת השעות הנוספות במערכת הבריאות התייחסה לניצול השעות הנוספות בפועל.

מההתפלגות אפשר לראות כי ככל שעולים בביצוע שעות נוספות המבוצעות בפועל על ידי עובדים במערכת הבריאות, החל מ-20 שעות ויותר, אחוז הגברים המבצעים שעות נוספות גבוה יותר ביחס לנשים.

נוסף לכך, אפשר לראות כי קיים פער של תשעה אחוזים בביצוע שעות נוספות מעבר לכ-30 שעות בין גברים לנשים. באוכלוסיית הנשים, כ-12 אחוז מבצעות יותר מ-30 שעות נוספות. זאת לעומת אוכלוסיית הגברים, שכ-23 אחוז מהם מבצעים שעות נוספות מעבר ל-30 שעות.

 

מהתרשים שלעיל אפשר לראות את התפלגות ניצול השעות הנוספות בקרב גברים ונשים בכל אחד מהטווחים המצוינים לעיל במערכת הבריאות על פי סקטורים.

מהממצאים עולה כי בסקטורים הבאים: אחיות, פרא-רפואי ומינהל, אחוז הנשים שמבצעות שעות נוספות בטווחים הנמוכים (10-1, 20-10) גבוה יותר מגברים. לעומת זאת, בטווחים הגבוהים (20 שעות נוספות ויותר) התמונה מתהפכת ואחוז הגברים המבצעים שעות נוספות גבוה משמעותית מאחוז הנשים.

בסקטור הרופאים לא נמצא פער ואנו רואים כי ניצול השעות הנוספות בקרב הנשים והגברים בכל הטווחים הנו זהה.

4.2.1.4 כוננויות

לשם ניתוח הנתונים של כוננויות בקרב עובדי שירות המדינה, בחנו את אוכלוסיית העובדים שלהם הייתה מכסת כוננויות (בין כוננות אחת ל-30) בחודש נובמבר 2015[6]. סך האוכלוסייה שהתקבלה הוא 6,980 עובדים.   
בתרשים שלהלן אפשר לראות את התפלגות מכסת הכוננויות בקרב נשים וגברים במשרדי הממשלה. כמות מכסת הכוננויות המוצגת בתרשים היא השכיחה ביותר – 10-1, ועליה ביצענו את ניתוח הנתונים.[7]

מהתרשים לעיל אנו למדים כי קיים פער של כשמונה אחוזים בהקצאת מכסות כוננויות בין גברים ונשים. מאוכלוסיית הנשים המקבלות כוננויות, כ-61 אחוז מקבלות הקצאה של 3-1 כוננויות. יתר הנשים, כ-39 אחוז, מקבלות הקצאה גבוהה יותר של כוננויות (יותר מארבע), לעומת אוכלוסיית הגברים שמתוכה כ-47 אחוז מקבלים הקצאה זו.
כמו כן, מהממצאים עולה כי אחוז הנשים והגברים המנצלים את מכסת הכוננויות הנו זהה ועומד על ממוצע של כ-90 אחוז ניצול בכל הקצאה.

מהתרשים שלעיל אפשר לראות את התפלגות ניצול הכוננויות בקרב גברים ונשים במערכת הבריאות, על פי סקטורים.

מהממצאים עולה כי בסקטור הפרא-רפואי ובסקטור מינהל ומשק אחוז הנשים שמנצלות את מכסת הכוננויות גבוה מזה של הגברים ברמות הנמוכות (2-1). האחוז המצטבר של הנשים נשמר לאורך הדרך, אך ברמה הגבוהה של 11 כוננויות ומעלה, אחוז הגברים גבוה באופן ניכר מזה של הנשים. 

לעומת זאת, בסקטור הרופאים ובסקטור האחיות יש איזון בין אחוז הגברים והנשים והוא נשמר בכל רמות ניצול הכוננות.

 

[1] http://www.csc.gov.il/DataBases/Hozrim/Documents/Commissioner/naziv6-2014.pdf
[2] הדגימה התבססה על חודש נובמבר 2015 – חודש עבודה מלא ללא חגים.
[3] הדגימה התבססה על חודש נובמבר 2015 –  חודש עבודה מלא ללא חגים.
[4] היחס של נשים-גברים במערכת הבריאות הנו 1:2
[5] היחס בין נשים- גברים באוכלוסיית שקיבלה שעות נוספות במערכת הבריאות הנו 1:2
[6] חודש זה נבחר מעצם היותו חודש עבודה מלא (ללא חגים).
[7] מעל 7 כוננויות אחוז האוכלוסייה שלהן מוקצות כוננויות נמוך מ- 1% ולכן אינו מוצג בתרשים.

4.2.2 סביבת עבודה תומכת

כאמור, מדד זה מבוסס על סקר "אות המעסיק המתקדם" שהופץ בקרב  משרדי ממשלה, יחידות סמך ומערכת הבריאות.

זמינות עבודה בפועל

מדד זה משקף את ערך התקן של נהלים ותשומות במשרדים. בתרשים שלהלן אפשר לראות את ההבדלים בין משרדי הממשלה ויחידות הסמך ומערכת הבריאות וביחס לממוצע (המשוקלל) הכללי – 64 אחוז.

מהממצאים עולה כי מרבית משרדי הממשלה ומערכת הבריאות מאפשרים גמישות בשעות העבודה התקניות במהלך חודש עבודה לעובדים, ונוהגים לקיים ישיבות הנהלה לפני השעה 15:00. בכל הקשור לקיומן של קייטנות לילדי העובדים, כ-60 אחוז מכלל משרדי הממשלה ומערכת הבריאות שנשאלו ענו באופן חיובי.

פעולות יזומות 

מדד זה בוחן את הפעילויות היזומות שמהמשרד ביצע לצורך שוויון מגדרי במהלך שנת 2015.
בתרשים שלהלן אפשר לראות כי במרבית משרדי הממשלה, יחידות הסמך ומערכת הבריאות מתקיימות פעולות יזומות כגון הסברה על הטרדות מיניות, אלימות נגד נשים ועוד, בממוצע כללי של 79 אחוז.

 

הדרכות וקורסים

מדד זה בא לבחון את הפעולות שהמשרדים נוקטים בנושאי שוויון מגדרי, הורות, ניהול קריירה וכדומה. מהממצאים עולה כי:

במשרדי הממשלה

  1.  כ-36 אחוז מהמשרדים קיימו הדרכות וקורסים בשנת 2015 בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה.
  2. כ-18 אחוז מהמשרדים קיימו הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

במערכת הבריאות

  1. כ-28 אחוז מבתי החולים קיימו הדרכות וקורסים בשנת 2015 בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה.
  2. כ-14 אחוז מבתי החולים קיימו הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

 

משרדי הממשלה ויחידות הסמך

מערכת הבריאות

הדרכות וקורסים בנושאי מגדר, שוויון הזדמנויות, העצמה וניהול קריירה

36%

28%

הדרכות, קורסים והרצאות בנושא הורות שוויונית

18%

14%

 

4.2.1.1 תקני רכב

סימנייה