דילוג לתוכן

שיר של יום - משפחה וכיבוד הורים

זרקור מוזיקלי

השחקן והזמר שלמה ניצן ביצע לראשונה את השיר בחנוכה תשמ"א 1980 בפסטיבל שירי הילדים מס' 11 – תחרות שירי ילדים אשר התקיימה בישראל בשנות ה-70 וה-80 (למידע נוסף: אתר הפסטיבלים). השיר בעל מבנה סטרופי (בית ופזמון), הלחן קצבי ושמח. קיימת הלימה בין תוכנו של השיר לאופיו המוזיקלי. מבחינה ריתמית, המקצב השולט בשיר הוא שמיניות; כל התיבות בשיר מסתיימות ברבע מלבד תיבה אחת ("עם דודה דודה רבה"); תנועת המלודיה ברובה סקונדות וטרצות; במעבר בין הבית לפזמון יש קפיצה של קווינטה כלפי מעלה. השיר נפתח בקטע אינסטרומנטלי קצר (של שתי תיבות) אשר שב ומופיע גם במעברים בין כל בתי השיר, הקטע הוא בעל ניחוח "ים -תיכוני" ומרמז על אופיו העליז של השיר.

 

הפעלות על פי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. לאחר קריאה משותפת של מילות השיר וביאורן, בקשו מהתלמידים להאזין לביצועו של שלמה ניצן ולגלות האם יש פזמון לשיר, האם הוא חוזר במדויק? הציעו לתלמידים להצטרף בשירה.

2. בקשו מהתלמידים להמציא תבניות מקצב שונות המשלבות שמיניות ורבעים במסגרת משקל 4. מומלץ לבחור תנועת גוף שונה לכל מקצב, לדוגמא טפיחות לשמיניות ומחיאות לרבעים. אפשר לתרגל מקצבים אלו גם באמצעות רישום גרפי או תווים.

3. תלו על הלוח (או כתבו) כמה תבניות מקצב שונות המשלבות שמיניות ורבעים –  אחדות מהן לקוחות מן השיר (משקל 4). בקשו מהתלמידים לגלות אילו מבין התבניות הללו מופיעות בשיר, מי מופיע בבית ומי מופיע בפזמון?
תבניות  לדוגמא:

4. בהתבסס על תבניות המקצב בשיר, צרו תזמור קצבי פשוט לכלי הקשה ( תיבות, שליש, מקלות וכו').  חלקו את הכיתה לקבוצות, אפשרו לתלמידים ללוות את השיר באמצעות כלי הקשה.

 

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולומר איזה ערך הוא מבטא  ( "ואהבת לרעך כמוך", משפחה וכיבוד הורים, חברות וסובלנות וכו'...)

2. בררו עם התלמידים:

  • כיצד פותח השיר, בשירה או בנגינה?
  • האם והיכן מופיע שוב הקטע הפותח לאורך השיר? אפשר לצרף תנועות שיחזרו, בכל פעם שיופיע הקטע הפותח.

3. הקישו ותרגלו עם התלמידים את תבניות המקצב המופיעות בשיר, בחרו תנועת-גוף שונה לכל ערך מקצבי (לדוגמא: טפיחות לשמיניות ומחיאות לרבעים).

בררו עם התלמידים איזה מבין התבניות מופיעה הכי מעט (3) ועל אלו מילים בטקסט היא מופיעה? ("דודה רבה").
אפשר לחלק שלטים עם תבניות מקצב שונות לכמה תלמידים ולבקש מהם להרימם בהתאם למקצב המושמע.

4. בשעת האזנה חוזרת לשיר, בקשו מהתלמידים ללכת בחדר, ובסופו של כל משפט לפגוש חבר ולמחוא כף אל כף רק על מקצב הרבע (הו-רים/ צעי-רים בש-בי-לי...) בררו עם התלמידים האם מקצב זה קבוע או משתנה? אם משתנה – מתי?

5. אפשרו לתלמידים, בזוגות או בקבוצות, להמציא ליווי מוזיקלי מקצבי או מלודי (לדוגמא, במטלופון ), הזמינו כל קבוצה להופיע בפני הכיתה.

כיתות ה-ו
שיר זה מותאם לכיתות היותר הנמוכות אך מובאות כאן המלצות לעבודה גם בכיתות הגבוהות.

1. לאחר האזנה קצרה בקשו מהתלמידים לאפיין את לחן השיר ולהשתמש לשם כך במושגים מעולם המוזיקה.

  •  כיצד רכיבים מוזיקליים שונים בביצוע ובלחן תומכים באופי השיר? (תזמור, עיבוד, מקצב, מפעם, דינמיקה  ועוד).

2. חלקו לתלמידים את תווי השיר. בקשו מהם :

  •  לזהות תבניות מקצב חוזרות ומשתנות, מרווחים בולטים, קפיצות מלודיות משמעותיות (היכן ומדוע?)
  • להבחין בין הבית לבין הפזמון
  • לגלות מהלכים סקוונציאליים (מעקובת) - מתי הם מופיעים ומדוע?
  • לזהות את סימן הלגטו ואת השתקים.

3. הציגו בפני התלמידים את התרשימים הגרפיים האלה המתארים את תחילת הפזמון.

4. בקשו מהתלמידים לעקוב (על הלוח או בדף אישי) אחר כל אחד מהתרשימים ולזהות מהו התרשים הנכון (2).

5. אפשרו לתלמידים להמציא תבניות מקצב לליווי בדרבוקות וללוות את השיר בקבוצות, זוגות וכו'.
- בליווי בדרבוקה ניתן להיעזר בתבניות (דום – הקשה במרכז התוף; תק – הקשה בשוליים) : להאזנה לדוגמאות מושמעות של תבניות אלו .
עיוב:     דום_ _ _ קה_ דום_ _ תק _ _
מקסום: דום_ תק_ _ תק_  דום _ _ תק _ _   
סעידי :  דום_ תק_ _ דום_ דום _ _ תק_ _
תבניות אלו מתאימות גם לתיפוף על הגוף: כל סוג של הקשה על מיקום שונה בגוף.

 


   מה למדנו?

  • זיהוי מבנה השיר, חלקים חוזרים ומשתנים
  • ביצוע הפזמון והבתים בשירה
  • זיהוי תבניות מקצב בולטות חוזרות ומשתנות
  • הבנת הקשר בין הטקסט לאופיו של השיר
  • מעקב אחר תרשים גרפי וזיהוי מהלכים מלודיים
  • ליווי מקצבי /מלודי לשיר
  • בכיתות הגבוהות: הסקת מסקנות מהתבוננות בתווים
  • היכרות עם מושגים מוזיקליים כמו סקוונצה, לגטו ועוד

 

סימנייה