זרקור מוזיקלי
התלמידים יאזינו לכמה ביצועים של השיר "ניגונים":
השוו בין הביצועים על פי הטבלה:
|
הנושא להשוואה |
ביצוע 1 |
ביצוע 2 |
ביצוע 3 |
|
מי שר? |
|
|
|
|
כיצד שר? |
|
|
|
|
תזמור |
|
|
|
|
מה מיוחד בביצוע? |
|
|
|
אפשר להוסיף נושאים להשוואה בהתאם לאופי הביצועים ולרעיונות התלמידים. בסיומה של פעילות זו.
אפשר לשאול את התלמידים איזה ביצוע מצא חן בעיניהם ומדוע.
הקשר בין הצלילים להברות:
כאשר שיר מולחן, המלחין מייחד לכל הברה צליל אחד או יותר. לרוב, אופי הלחנת הטקסט קשור בתרבות שבה הוא מולחן. במוזיקה המערבית כל הברה תקבל בדרך כלל צליל אחד בלבד, ולפעמים שניים עד שלושה צלילים. במוזיקה הערבית מקובלת מאוד תופעת ה"סלסול", שבה הברה אחת מוּשֶׁרֶת על פני צלילים רבים.
היחס בין צליל להברה יכול להיות אחת משלוש האפשרויות האלה:
- יחס סילבי – יחס של צליל אחד להברה אחת;
- יחס נוימטי – יחס של בין שניים עד שלושה צלילים להברה אחת;
- יחס מליסמטי – יחס של כמה צלילים )יותר משלושה) להברה אחת.
- התלמידים יבדקו בשיר "ניגונים" את הקשר בין הברה למספר הצלילים שהיא מקבלת. באילו מילים בחר דוד זהבי להשתמש ביחס נוימטי/מליסמטי (פארות בדמי, ושירייך אמי....).
הקשר בין הטקסט ובין המוזיקה:
כיצד מעשירה המוזיקה את הטקסט במילים "ציוריות" יותר; כיצד מתבצע "ציור מילים" ו/או אווירה באמצעות המוזיקה.
- האם המוזיקה של השיר מתאימה לתוכנו?
- תוך כדי האזנה לשיר התלמידים יסמנו מילים ומשפטים שהמוזיקה "מציירת" אותם. התלמידים יתייחסו בתשובתם למושגים הקשורים ל:
- גובה
- מהירות
- דינמיקה )עוצמה(
- משך צליל
- גוון קולי של מבצע/ת השיר
- הליווי של כלי הנגינה המשתתפים בביצוע השיר
במילים "עתה הם שולחים" יש קפיצה של אוקטבה שלמה, המורגשת כזינוק ענק, אחרי שכל השיר עד כאן התנהל במסגרת של 5 צלילים בלבד. הקפיצה והנשימה הגדולה הנדרשת כאן מהאדם השר, בונות את הצמיחה של המוזיקה מתוך הנפש – עד שהיא הופכת לעץ שענפיו מקבילים לעורקים ולנימי הדם כולם.
