שיר של יום - חברות וסובלנות

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות הניגון הייחודי הקיים בכל פרט ופרט על פני האדמה (מהותו), ועל כך שהאדם, המקשיב לניגונו שלו ולניגוני הסובבים אותו, מושפע ונבנה מהם

פעילות הכנה לשיר-בחיק הטבע

בקשו מהתלמידים להצטייד בכלי כתיבה ומחברות וצאו עימם לשדה/יער/חורשה סמוכים שבחרתם כדי לקיים את הפעילות.

1. בקשו מהתלמידים לעצום עיניים ולשבת בשקט כמה דקות ולהאזין לקולות הטבע: רשרוש העצים, הפרחים, הדשא, העשבים, ציוץ צפרים, זמזום חרקים וכו'.

2. בקשו מהתלמידים לכתוב:

• אלו קולות שמעתם כשהקשבתם לטבע?
• אילו רגשות מתעוררים בכם כשאתם בחיק הטבע?
• כיצד משפיעה עליכם ההקשבה לקולות הטבע?
• לו היו הצמחים יכולים לדבר, מה היו אומרים?
• "כי האדם עץ השדה" באילו מובנים אפשר להשוות בין הצומח לאדם?
  • במקרים שבהם אין בקרבת בית הספר מקום מתאים לצאת אליו, אפשר לקיים פעילות זו בעזרת דמיון מודרך: המורה יבקש מהתלמידים לעצום עיניים ולדמיין שהם בחיק הטבע. אפשר להאזין לקלטת של צלילים מן הטבע.

עיון בשיר

1. "דע לך שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלו
ומשירת העשבים
נעשה ניגון של רועה"

השיר מתמקד בייחוד שיש לכל פרט על פני האדמה (דומם, צומח, חי וכמובן – האדם). לכל פרט מאפיינים ייחודיים משלו שהם מהותו, וה"ניגון" הוא הסמל של הייחוד הזה. העשבים בשיר זה הם עשבים כפשוטם אך גם דימוי לבני האדם. בקשו מהתלמידים:

• לקרוא את השיר עד סופו.
• לשייך לבית המתאים בשיר את ההיגדים האלה:
  • טוב ויפה להקשיב לשירת העשבים ולהתבונן ביופיים המיוחד. השהייה בטבע ממלאת את הלב בהשתוקקות, רצון וגעגוע.
    מתאים לבית _________.
  • לכל פרט יש ייחודיות משלו וכך גם לכל רועה. כשהרועה מקשיב לשירת העשבים הניגון שלו (הייחודיות שלו) מושפע מהניגון שלהם.
    (וכך גם כל אדם, כשהוא מקשיב לסובב אותו הוא מושפע ונבנה ממנו).
    מתאים לבית _________.
  • כשהלב מתמלא בשמחה ותשוקה בזכות שירת העשבים האדם מתחבר לטבע ולאדמה וכמובן גם לעצמו. מתוך כך הוא מתחבר גם לארץ ישראל, שאליה הוא שייך ואז הארץ מאירה אותו באור גדול.
    מתאים לבית _________.

• האם מוכר לכם מצב שבו הניגונים (הייחודיות) של הסובבים אתכם משפיעים עליכם? כיצד?
• האם מוכר לכם מצב שבו הניגון שלכם משפיע על הסביבה? כיצד?

2. "דע לך כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם" (ר' נחמן מברסלב, המקור לשירת העשבים)

• כיצד בחייכם הפרטיים משתנה "הניגון שלכם" ממקום למקום? חישבו על מקומות חשובים בחייכם (כגון הבית, בית הספר, מועדון, בית של סבא וסבתא וכד') מה גורם לשינוי הזה?
• מה מעוררת בכם החשיבה על כך שהייחודיות של כל אחד ואחת משפיעה ומושפעת?

3. "ניגון של הלב"- הייחודיות של כל אחד ואחת:

• מדוע לדעתכם השתמשה המשוררת במטאפורה "ניגון" כדי להביע מהות וייחודיות?
  חשבו על ניגון/כישרון/כוח, שמאפיין אתכם בצורה בולטת. איך התגלה כישרונכם, ה"ניגון" שבכם?
• כיצד ובמה עזר לכם ניגונכם הייחודי במהלך חייכם?
• האם אתם זוכרים משפט שאמרו לכם בקשר לכישרון/כוח/ניגון שיש בכם?
• אילו רגשות מציפה בכם החשיבה על ה"ניגון" המיוחד שלכם?

עבודה יצירתית

"משירת העשבים נעשה ניגון של רועה".
הכינו חומרי יצירה: ז'ורנלים, דפים צבעוניים, שאריות בדים ,צבעים, דבק וכו'

הפעלה ראשונה

בשיר שלנו קיימת השוואה בין אנשים לצומח (עשבים).

• בקשו מהתלמידים לברר עם עצמם : לו הייתי עץ/פרח/שיח/צמח- מה הייתי?
  • בקשו מהתלמידים לשים לב למראם, תכונותיהם האישיות, תחומי העניין שלהם, כוחותיהם, כישרונותיהם וכד', ולחפש מאפיינים דומים בעץ/פרח/שיח/צמח שבחרו.
• בקשו מהתלמידים ליצור עץ/שיח/פרח/צמח המתאים לדמותו.

הפעלה שנייה

• תלו בריסטול בכיתה וכתבו בחלקו העליון: "דע לך שכל עשב ועשב יש לו ניגון מיוחד משלו". הדביקו על הבריסטול במעגל את היצירות שהכינו התלמידים.
• במליאה בקשו מהתלמידים להסביר את  בחירת העצים, הפרחים או הצמחים.
• בקשו מהתלמידים לשתף מה הרגישו וחשבו בתום תהליך הלמידה והיצירה אודות "הניגון" המיוחד של כל אחד ואחת, ואודות "הניגון" המשותף שהתקבל מחיבור של כלל הניגונים.

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לשיח בכיתה בשילוב עם הפעלות לפי קבוצות גיל
מצורף נספח 1 (הניגון החסידי)

בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים". השיר מבוסס על דבריו של רבי נחמן מברסלב (1772- 1810). נעמי שמר, בעקבות רבי נחמן, קוראת בשיר לאדם להיות קשוב לניגון שלו עצמו ושל הטבע הסובב אותו, ובמיוחד לטבע של ארץ ישראל. השהייה בטבע וההקשבה לניגוניו מאפשרת לאדם להעמיק את הקשר שלו לאדמה, לטבע ולארץ ישראל, וכל אלו הופכים ל"שירת הלב" של האדם עצמו. 
הפסוק המקראי המלווה שיר זה: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. (שיר השירים ב, יב),  מעיד על הנעשה בטבע -  הנה הסתיו עבר, הגשם חלף הלך לו, האביב לפנינו, ואנו משווים לנגד עינינו את התעוררות הטבע ופריחתו, ומטים אוזן לציוץ הציפורים.
בשיר ובפסוק המקראי באים לידי ביטוי הערך והייחוד של כל פרט ופרט על פני האדמה. לא רק בני אדם אלא גם בעלי חיים, צמחים, ניצנים ואפילו עשבים: שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ.

 

הפעלות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. כתבו על הלוח את שם השיר: "שִׁירַת הָעֲשָׂבִים".

• האם עשבים יכולים לשיר?
• למה התכוונה המשוררת בשם "שירת העשבים" שנתנה לשיר?
• על מה מספר השיר?

2. השמיעו לתלמידים את השיר וקראו את הבית הראשון.

• מה משמעות המשפט  שֶׁכָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב יֵשׁ לוֹ שִׁירָה מְיוּחֶדֶת מִשֶׁלּוֹ? (לכל דבר בעולם יש ייחוד משלו, אופי מיוחד ומראה מיוחד. השירה מסמלת ייחודיות זו.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנו. אפשר להשמיע את השיר ניצנים נראו נראו בארץ ולראות את הסרטון המצורף ובו תמונות טבע.

• מה משותף לשיר "שירת העשבים" ולפסוק המקראי? (אהבת הטבע, אהבת מכלול הדברים הקשורים לטבע, בעלי חיים צמחים ציפורים ואפילו עשבים, הצורך להקשיב לטבע ליהנות ממנו אך גם לשמור עליו.)

4. בקשו מהתלמידים להביא תמונות מהבית ( שהם או בני משפחותיהם צלמו, גזרו מעיתון/כתב-עת וכדומה ), המציגות לדעתם את הפסוק המקראי המלווה את השיר, ותלו את התמונות בפינה מיוחדת.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים לעיין בשיר והשמיעו להם את השיר.

• בקשו מהתלמידים 'לצייר את השיר' באופן חופשי ועל פי פרשנות אישית, ולהתייחס לרגשותיהם, מחשבותיהם, טעמם ודעותיהם.
• בקשו מהתלמידים להסביר את שהבינו מן ההאזנה ללחן ולמילות השיר.
• התעכבו על הבית השלישי:
  • במה עוסק בית זה? בקשו מהתלמידים לכתוב אותו במילים שלהם (כשהלב מתמלא בשמחה משירת עשבים, האדם מתחבר לארץ, לאדמה ותשוקתו וגעגועיו לארץ ישראל מתעצמים. בהשפעת השתוקקות זו  אור הולך ונמשך עליו מקדושת הארץ).
  • בררו עם התלמידים את המשפט "וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב" (הניגון שבלב הוא ניגון אישי, פרטי, הנובע מהמפגש שבין האדם לטבע)

2. שאלו: אילו הצמחים יכלו לשיר במילים מה היו אומרים? (באמצעות התשובות נעמוד על ערך השמירה על הטבע).

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ (שיר השירים ב, יב)

• בקשו מהתלמידים "להקשיב" לפסוק המקראי ולתאר אילו חושים משתתפים בהקשבה?
• הציעו לתלמידים להוסיף עוד חושים  לתהליך "ההקשבה" וההאזנה לטבע (למשל חוש הטעם [פירות העץ], חוש הריח ועוד)
• בקשו מהתלמידים לספר על מקום שהיו בו, על מזג האוויר ועל מה שראו, שמעו והריחו סביבם, וכן על פעילויות שעשו בזמן השהייה בטבע.

כיתות ה-ו
1. השמיעו את השיר לתלמידים ולאחר מכן הקריאו אותו.

2. את הבתים בשיר חותם כעין פזמון:
בבית א –  וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל רוֹעֶה.
בבית ב -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים מִתְמַלֵּא הַלֵּב וּמִשְׁתּוֹקֵק. 
בבית ג -   וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הַלֵּב.

• מהי שירת העשבים?
• מה המיוחד בסיום של כל בית? מה המסר הכללי הבא לידי ביטוי בסיומות אלו? (הפזמון מתפתח: הביטוי״נעשה ניגון״ מבית א והמילה ״הלב״ מבית ב מצטרפים לביטוי חדש המכיל את שניהם: ״נעשה ניגון של הלב״.)

3. כתבו את הפסוק המקראי על הלוח: הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.

• הפנו את התלמידים לאתרי המידע ושאלו: אלו פרשנויות מצאתם למונח "עֵת הַזָּמִיר"?
  (קיימות שתי גישות פרשניות למונח זה: יש המסבירים שמדובר בזמן, זמן קטיף הזמיר, היא מלאכת זמירת הגפנים, ויש הסבורים ש"עֵת הַזָּמִיר " מקביל ל"קוֹל הַתּוֹר" והם מכוונות לציפורים הנותנות קולן.)
• מהו "הניגון" הנשמע  בפסוק שלפנינו (הייחודיות של כל דבר בטבע, ההקשבה לטבע וההתבוננות בו, ההשפעה של הטבע על האדם וההפך, ועוד)?
• אילו קשרים דומים יש בין דברים או עצמים שונים בעולמם? מתי הניגון שלהם נעשה מהניגון של אחרים?
• כיצד באה לידי ביטוי האהבה הגדולה לארץ ישראל בשיר ובפסוק המלווה אותו?

 

---

לסיכום:

• בחנו את הקשר שבין האדם והטבע.
• דייקנו את מושג "ההקשבה לטבע".
• בחנו את האהבה לטבע בכלל ולטבע של ארץ ישראל בפרט.
• היכרנו את הפסוק "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" משיר השירים.

---