שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

זרקור מוזיקלי

מצורף נספח 1

השיר חובר על-ידי יורם טהרלב בהשראת השיר "אל המעין". שניהם מתארים מפגש ודיאלוג דמיוני בין שתי דמויות מן הסיפור המקראי. בשיר הנוכחי, המבנה הסימטרי של הלחן עוקב אחר הסיפור ויוצר תחושה של דואליות בין האני-המספר למלאך. האלמנט המילולי מובלט בלחן, על ידי השימוש החוזר במקצב קדמה, היוצר הטעמה של הלחן למקצבי השפה - המלרע והמלעיל.     

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. השמיעו את השיר בביצוע להקת הנחל ובקשו מהתלמידים להקיף במהלך ההאזנה, את כל המילים המתאימות לשיר המושמע (ראו בנספח). השוו את תשובותיהם ואימתו אותן בשמיעה חוזרת.

2. חלקו את הכיתה לשתי קבוצות – "קבוצת הילד" ו"קבוצת המלאך". שירו את השיר בקולכם ובקשו מכל קבוצה לעמוד כאשר מופיעה הדמות שלה בשיר (כשמסופר עליה או כשהיא דוברת), ולשבת כשמופיעה הדמות השנייה (למשל, הילד: "בבוקר אל דשא ביתי הרטוב....", המלאך: "ירד משמים בלובן כנפים..."). עודדו כל קבוצה להצטרף בשירה למשפט השאלה/תשובה של הדמות שלה במקום המתאים בשיר (לדוגמה, ילד: "מאין תבואה ואנה תצעד? " מלאך: "מארץ הנגב אל ארץ גלעד...").

3. שירו את השיר בקולכם. הזמינו שני תלמידים (בתפקידי: ילד ומלאך) לצעוד במרחב בקצב הפעמה, לסירוגין, לפי הופעת הדמויות בשיר. בקשו משאר התלמידים ללוות את צעידת הפעמה בהקשת הפעמה (אפשר במחיאת כף או בטפיחה). בדקו ורשמו על הלוח כמה פעמות צועדת כל דמות במשפט שלה. האם המשפטים סימטריים? האם כל המשפטים שווים באורכם? האם השיר מחולק שווה בין הדמויות? 

 

כיתות ג׳-ד׳

1. קראו את השיר ושאלו את התלמידים, איזו אווירה מתוארת במפגש הדמיוני? שאלו: איזה הרכב קולי ואילו כלי נגינה מתאימים לדעתם לביצוע השיר? רשמו את תשובותיהם על הלוח.  

• השמיעו את השיר בביצוע להקת הנח"ל ובקשו להקיף בעיגול רק את הכלים שנשמעו בעיבוד. במידת הצורך, הוסיפו עיגולים ריקים לכלים שנשמעו ולא נרשמו (למורה – גיטרה, אקורדיון, חליל צד, חצוצרה, תוף). 
• האם יש כלים "המתארים" באופן מוזיקלי אלמנטים מהסיפור (למשל את צעדי המלאך היורד,  משק הכנפיים, מעוף)? במידה וכן, אילו מהכלים?
• הציעו למילות השיר עיבוד קולי מקורי משלכם: מתי יושר סולו, מתי יחד, מתי בנות ומתי בנים. בצעו את ההצעות בשירה חיה.  

2. רשמו על הלוח את מקצב משפט הפתיחה (תיבות 1-4), ואת המלים: בוקר, דשא, ביתי, רטוב, ירד, שמים, לובן, כנפים, מלאך, סולם, יעקב: 

• בדקו את ההטעמה של כל מילה (מלרע/מלעיל), וסמנו מעל ההברה המוטעמת את הסימן >.  
• שירו והקישו בהטעמה את מקצב הבית הראשון של השיר (רשמו את המקצב על הלוח). כיצד מוטעמות בלחן ההברות המוטעמות של המילים? (למורה – ההברה מוטעמת על ידי צליל ארוך יותר).

3. צפו בסרטון ריקוד העם של השיר:

• האם יש בריקוד משפטי-תנועה החוזרים על עצמם? מכמה משפטי-תנועה שונים מורכב הריקוד? כמה חלקים לריקוד? האם מבנה הריקוד תואם למבנה המוזיקלי?
• הזמינו את התלמידים להצטרף לריקוד. 

 

כיתות ה׳-ו׳

1. הציגו בפני התלמידים שתי תבניות ליווי מוזיקליות: מלודית וריתמית (ראו בנספח):

• בצעו אותם בשירה ובהקשה עדינה (רצוי גב כף על כף).
• התאימו לכל תבנית דימוי מוזיקלי מתאים של המלאך מסולם יעקב: "משק כנפים",  "צעדי ירידה בסולם"? דימוי אחר?
• השמיעו את השיר בביצוע להקת הנח"ל ובדקו באיזה חלק של השיר נשמעת אחת מתבניות הליווי? באילו כלי נגינה? 
• חלקו את תבניות הליווי (המלודי והריתמי) בין התלמידים והצטרפו בליווי עדין לביצוע הנ"ל (למורה – התבנית המלודית לליווי חלקA  והתבנית הריתמית לליווי חלק B ).

2. צפו בסרטון ריקוד העם של השיר: 

• מכמה חלקים שונים וחוזרים בנוי הריקוד? האם מבנה הריקוד תואם למבנה הלחן? 
• נסו להצטרף לריקוד.

3. רשמו על הלוח את המילים: בוקר, דשא, ירד, מלאך:  

• בדקו אילו מהן 'מילות-קדמה' (מתאימות למקצב קדמה – בהטעמה מלרעית) ואילו מתאימות למקצב הפעמה – בהטעמה מלעילית ("down beat") - ראו בנספח.  
• הסבירו את המושג 'קדמה', ובדקו כמה ממשפטי השיר פותחים במוטיב קדמה. 
• איזו תוספת טקסטואלית משמשת כמוטיב קדמה לפני המלים המלעיליות "בוקר" ו"דשא"? 

 

מה למדנו?

• זיקה בין דיאלוג מוזיקלי לדיאלוג טקסטואלי. 
• מבנה ופיסוק סימטרי בטקסט, בלחן ובתנועה.
• מושג 'קדמה', טעמי מלעיל ומלרע כמקצבים.
• עיבוד קולי וכלי בזיקה לשיר.

מלאך מסולם יעקב - תווים