שיר של יום - ערבות הדדית, אחריות ומחויבות

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

מה הם "מי באר"? ומה הוא "הצל"?

• מי באר - מה הם מקורות הכוח שלי, התמיכה שלי, מה ממלא אותי? מה מרענן אותי? אותנו כקבוצה, ככיתה?
  הצל – מי מגן עליי? איפה נוח לי לנוח? האם אני/אנחנו יכולים לספק לעצמנו צל? האם צל הוא דמות משמעותית לי, או אולי אני יכול לשמש צל בשביל מישהו אחר?
  איך אני/אנחנו מרגיש/ים כשאין בנמצא מי באר או צל?
• "תמיד ברוכים הנכנסים" – מי הם הנכנסים? האם תמיד נוח לי להכניס למרחב האישי שלי אורחים? האם אני תמיד פנוי להכנסת אורחים? מהי חשיבות הכנסת האורחים? כיצד אני מרגיש כשאני מארח בביתי, בכיתה? דומה לי/שונה ממני?
• "לא עוצמים את העיניים, בימים כאלה מקשיבים" – מה אני בוחר לראות וממה אני מתעלם, עוצם עיניים כדי לא לראות. למה לפעמים אנחנו בוחרים שלא לראות? באילו ימים ומצבים אנו כן מקשיבים? מה היא האחריות שלנו כלפי הקשבה לחברינו לכיתה?  יש לי חבר/ה לכיתה שקשה לו/ה  - כיצד אני יכול להקשיב ולעזור, האם יש לי אחריות לכך?
• "מי שסוכתו נופלת, חרש ייכנס בדלת, חרש ייכנס ועד עולם יוכל להישאר" –מדוע אני צריך להיכנס בשקט?
  האם אני מתבייש בצורך לקבל עזרה? באיזו דלת אני בוחר להיכנס?
  חשיבותה של הושטת עזרה לצד היכולת לקבל עזרה.
  מי מושיט לי/לנו עזרה ולמי אנו מרגישים בנוח לפנות לעזרה?
  מתי אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להושיט עזרה למי שסוכתו נופלת?
  האם אנחנו יכולים לתמוך רק כאשר נופלים או גם במערכות יחסים שבהן יש מקום להקשבה, לחברות, לפרגון ולהצלחה?
• "זה הבית שבנינו" – הערכים שבהם תאמינו, המעשים שתבחרו לעשות, הם אלה שייבנו את העתיד האישי והחברתי במקומות שבהם תבחרו להיות ולחיות.
  עיסוק במשפט זה יעורר דיון על תחושת האחריות האישית.
• "והשער שוב לא ייסגר" – מה משמעות השער? איפה מותקן שער? בפני מה/י הוא פותח? סוגר? שומר? מגן? תוחם?
  למה חשובה בשיר הפתיחות ולמי?

 

בשיר יש עיסוק רב במטאפורות הקשורות במילים פתוח/סגור:

פתוח – "השקדייה פורחת", "לב פותח", "ברוכים הנכנסים";
סגור – "לא סוגרים את הבריח" "והשער שוב לא ייסגר"

כל אחד מכם נושא עמו חוויה סגורה או פתוחה. אתם מוזמנים לחשוב על סיפור, על חוויה או על הרגשה אישית אחת שכזו שבה תרצו לשתף. השיתוף יכול להיות באמצעות:

• מלל
• ציור
• תנועה /ריקוד
• צילום
• תמונה
• סרטון
• כתיבה אישית
• שיר אחר שמזכיר לי את ההרגשה
• מקרה שחוויתי
• דמות מסוימת

 

חיבור לנושאים אקטואליים – מה קרה השבוע (אצלכם בבית, אצלנו בכיתה, במדינה, בעולם..) שמזכיר לכם התנהלות והתנהגויות המוזכרות בשיר?

משחק ערכים ומושגים - לתלמידים יוצגו כרטיסיות ובהן ערכים ומושגים שונים:

• התלמידים יבחרו ביחד רק את הערכים/מושגים שיש להם ביטוי בשיר.
• ניתן לחלק לקבוצות וכל קבוצה תציג את הערך/המושג שבחרה.
• ניתן לארגן תחרות בין הערכים, ולבחור את חמשת הערכים/המושגים החשובים  לכיתה בעקבות השיח על השיר.
• ניתן לבחור ערך/מושג מנצח/מוביל לשבוע שבו נשים לב להתנהגות שלנו בהקשר לערך שלמדנו.

(בנק ערכים ומושגים: חברות, נתינה, הכנסת אורחים, אדיבות, אהבה, אהבת המולדת, אחדות, אחריות, אמונה, אמפתיה, בחירה, ביטחון, בין אדם לחברו, בריאות, דו-קיום, הגינות, הגנה, הגשמה, הכרת תודה, הזדהות, הישגיות, החלטיות, הנאה, הסתגלות, הסתפקות במועט, הערכה, הצלחה, הקשבה, התמדה,  התנדבות, התמסרות, ויתור, זיכרון, חופש בחירה, חיים, חינוך, חוכמה, חוכמת חיים, חמלה, חריצות, חשיבה, ידע, יוזמה, יושר, יושרה, ייחודיות, יסודיות, יעילות, יציבות, יצירתיות, ישירות, כבוד, כיבוד האדם, כנות, למידה, מחויבות, מחילה, מנהיגות, מסורת, מסירות/מסירות נפש, מעורבות, משמעת עצמית, משפחה, נאמנות, נדיבות, נתינה, סבלנות, סובלנות, סליחה, עזרה לזולת, ענווה, עצמאות, עקביות, פשטות, פתיחות, צדק, צמיחה, צניעות, קבלה, קדושת החיים, שותפות, שייכות, שלום, תמימות, תקווה, תרומה חברתית).

ארגז כלים כיתתי – ננסה לבנות בכיתה שלנו ארגז כלים לערבות הדדית, לחברות ועזרה הדדית. נבחן ביחד אילו כלים יהיו בארגז הכלים הכיתתי שלנו?

• כלי שמצוי בארגז – וכולם מזהים, מכירים ומשתמשים בו בשגרה.
• כלי שנעלם לנו בזמן האחרון והיינו רוצים למצוא אותו יחד.
• כלי שבזמן האחרון נשחק והיינו רוצים ללמוד איך להשחיז אותו.

זרקור בתרבות יהודית-ישראלית

השיר עוסק בערך הכנסת אורחים: "ותמיד ברוכים הנכנסים".
המשורר מפרט בפזמון מי הם הנכנסים ויוצר זיקה בין המסורת היהודית של הכנסת אורחים כערך, בין העשייה הציונית בתקופת ההעפלה ובין זיכרון ילדות.

---

"הכנסת אורחים" כערך נמצאת בזיקה לערכים מובילים בתוכנית המקצוע "ואהבת לרעך כמוך" - הרגישות לצורכיהם ולמצבם של אחרים, בין שהם מוכרים לנו ובין שהם זרים. השיר הוא על נתינה, אדיבות וקבלה.

הרקע ההיסטורי של השיר מחבר אותו לערכים נוספים בתוכנית המקצוע: ערבות הדדית וזיקה לעם ולארץ.

---

בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים מהתרבות ומהמסורת היהודית והישראלית.

1. "מי שרעב" הוא  תרגום של " כָּל דִּכְפִין", כך נפתחת ההזמנה בפתיחת ליל הסדר: "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. כל הרעב יבוא ויאכל כל הצריך יבוא ויעשה את הפסח (הגדה של פסח, הא לחמא עניא). לקראת סוף השיר מופיעה השורה מי שֶׁבָּא - יָסֵב אתָּנוּ וגם כאן רומז הביטוי להסבה – הישיבה בנוחות מרבית לארוחה, ביטוי הלקוח ממנהגי ליל הסדר.
2. פַת לֶחֶם, צל מפני החום ומי באר – אברהם, אבי האומה, הוא מודל להכנסת אורחים. כאשר מזדמן לו לארח את המלאכים הוא מציע להם מים לשתייה ורחיצת רגליים, מנוחה בצל העץ ומכבד אותם בפת של לחם: בראשית פרק יח:(ג) וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנָ֗י אִם נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ אַל־נָ֥א תַעֲבֹ֖ר מֵעַ֥ל עַבְדֶּֽךָ: (ד) יֻקַּֽח־נָ֣א מְעַט־מַ֔יִם וְרַחֲצ֖וּ רַגְלֵיכֶ֑ם וְהִֽשָּׁעֲנ֖וּ תַּ֥חַת הָעֵֽץ: (ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ:
   3.  מי שסוכתו נופלת – הביטוי סוכה נופלת לקוח מספר עמוס: בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אָקִ֛ים אֶת־סֻכַּ֥ת דָּוִ֖יד הַנֹּפֶ֑לֶת וְגָדַרְתִּ֣י אֶת־פִּרְצֵיהֶ֗ן וַהֲרִֽסֹתָיו֙ אָקִ֔ים וּבְנִיתִ֖יהָ כִּימֵ֥י עוֹלָֽם(פרק ט פסוק יא) : - סוכת דוד הוא ביטוי למלכות דוד – לריבונות יהודית. סוכת דוד הנופלת הוא ביטוי לחורבן ולאובדן הריבונות. הנביא עמוס מנבא תקומת מלכות/ריבונות ישראלית. בשיר הביטוי סוכה נופלת משמש כמטפורה לחורבן אישי. המעפילים שהצליחו להגיע לארץ אחרי השואה במלחמת העולם השנייה איבדו את כל עולמם, את ביתם ואת משפחתם. המשורר מזמין אותם להיכנס בשערי הקיבוץ שלו.

הרעיון של הכנסת אורחים בא לידי ביטוי בשיר גם במישור הפרטי של האדם הרעב לפת של לחם, וגם במישור הלאומי של מדינת ישראל  "זה הבית שבנינו....מי שבא יסב עמנו והשער שוב לא יסגר".

---

1. נבקש מהתלמידים לספר על חוויית אירוח טובה אחת שחוו, היכן הייתה, מה היה נעים בה ומיוחד, מי היה המארח, מה הייתה סיבת האירוח וכד'.

2. נבקש מהתלמידים לספר על חוויה כשהם היו המארחים, מי היו האורחים, מתי התקיים האירוח, מה הייתה סיבת האירוח, מה היה תפקידו (של התלמיד) באירוח וכד'.

3. נאזין לשיר ונחלק לתלמידים את מילות השיר.

• נבקש מהתלמידים לסמן את המשפט המבטא יותר מכל את הכנסת האורחים היפה לדעתם.
• נברר בכיתה מה מצא חן בעיניהם במיוחד ולמה?

4. נציג את אימרת חז"ל: "... יְהִי בֵיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה .... (מסכת אבות א ה) ונשאל:

• מה בין בית "פתוח לרווחה" ובין הכנסת אורחים?
• התלמידים יסבירו במילים שלהם את הביטוי "יהי ביתך פתוח לרווחה.."
• האם הם מסכימים עם הדברים? האם נכון שבית יהיה פתוח ומארח תמיד? מתי כן ומתי לא?
• האם מתאים ומוסכם שהבית יהיה פתוח לכל אורח, ולא רק לאורחים מסוימים?
• מדוע לדעתם חז"ל מדגישים שעל הבית להיות "פתוח לרווחה"? 

אברהם אבינו - הכנסת אורחים
אברהם אבינו מקבל באוהלו את המלאכים שבאו לבשר לו כי הוא ושרה עתידים לחבוק בן משותף בקרוב. אברהם אינו יודע מיהם האורחים שמתקרבים לאוהל, אך הוא יוצא מגדרו כדי לקבלם בסבר פנים יפות, במזון, במשקה, בצל העץ ובמים צוננים לרחצה:

"יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ: וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם... וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת: וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ: (ח) וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ:" (בראשית י"ח ד-ח)

5. נזמין את התלמידים לקרוא בחברותות את הפסוקים העוסקים בהכנסת האורחים ולברר מהן הפעולות שנעשו לרווחת האורחים, מה מאפיין פעולות אלו (ַיְמַהֵר, מַהֲרִי, לוּשִׁי, וַעֲשִׂי, רָץ, וַיִּקַּח, וַיִּתֵּן,...)
התלמידים ישוו בין הטקסט המקראי ובין השיר ויבחנו כיצד באה לידי ביטוי הכנסת האורחים בכל אחד מהטקסטים, מה דומה מה שונה? מה כל טקסט מוסיף לערך "הכנסת אורחים"?

הרחבה
נקרא את השיר ונדון עם התלמידים מהי עונת השנה המצוינת בשיר, מהם השינויים בטבע  המתרחשים בשיר, ואילו חושים האדם מפעיל על מנת לחוש בהם?

הסיפור שמאחורי השיר על פי עדותו של יורם טהרלב:
"9 באוקטובר 1945. שעת צהריים בקיבוץ יגור. צלצול פעמון מזעיק את החברים. הימים ימי מאבק על העלייה, ספינות מעפילים עושות את דרכן לארץ ונתפסות, המעפילים נכלאים במחנה המעצר בעתלית ומחכים שישלחו אותם לקפריסין. בלילה שלפני ההפלגה פורץ כוח של הפלמ"ח למחנה המעצר, משחרר את העולים ומנסה לפזרם ביישובי האזור, כדי שיסתתרו. הבריטים עורכים חיפושים והמעפילים מגיעים רק עד יגור. לקול הפעמון מוזעקים החברים, כל חברי המשק מיהרו לעבר הכרמל ואנחנו הילדים בעקבותיהם. והנה ראינו במדרון שמעל הוואדי יורדים אנשים תשושים כשהם נתמכים זה בזה, אלה מעפילי כלא עתלית שאנשי הפלמ"ח הבריחו אותם אל החופש. המעפילים טיפסו בשעות החשיכה ברגל מעתלית לראש הכרמל אל קיבוץ בית אורן, אך בבוקר נתגלו על ידי הצבא הבריטי ונאלצו להמשיך ללכת בחום אל צדו השני של ההר, אל קיבוץ יגור. הם הגיעו אחרי מסע קשה עייפים, רעבים ומותשים. מחסן הבגדים נפתח ולבאים ניתנו בגדי עבודה כחולים. מחדר האוכל הגיע לחם טרי והעולים נשלחו אל חדרי החברים לקראת חיפוש אפשרי של הבריטים. אז גם ניתנה ההוראה: על כל שאלה שתישאל יש רק תשובה אחת: "אני יהודי מארץ ישראל". במשך שנים היה חוזר לעיני המראה הקשה של אנשים יורדים במדרון בחפשם מקלט. מראה זה ליווה אותי כשכתבתי את השיר."