דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

הנחיות למגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
מצורף נספח
 

יורם טהרלב כתב את השיר  בשנות ה-80 למופע "קום והתהלך בארץ", שהעלתה להקת פיקוד צפון. רמי קליינשטין הלחין אותו. השיר פותח במחווה לשיר "ארצנו הקטנטונת"  שממנו שואב המשורר דימויי האנשה בתארו את זיקתו לארץ. הלחן משלב זרימה רגועה עם תנופה קדימה בתוך תבנית מקצב חוזרת הפותחת בקדמה. החזרה המתמדת על 'תבנית הקדמה' בשינויים מלודיים ובסקוונצות הופכת את השיר לפשוט וקליט מאד. שינוי המשלב בפזמון (גבוה יותר) מעצים את האמירה ותורם לביטוי הדו-משמעי הצפון במשפט "עוד ליבי מכה...ולוחש לך בלאט".

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. אספו תמונות בנושאים: עלייה לארץ, התיישבות (בנייה), כפריות (רעיית עדרים, עבודת אדמה). מספרו אותן ופזרו בכיתה. בשעת ההאזנה לשיר, בקשו מהתלמידים להתאים את התמונות לבתי השיר ולפזמון ולסדרן לפי סדר הופעתן בשיר. שאלו את התלמידים היכן בשיר אין תמונות מתאימות? 

2. קראו את מילות השיר ובקשו מהתלמידים:

  •  למצוא בפזמון שתי מלים שחוזרות כמו פעימות  של הלב (עוד, את).
  • להקיש במקצב תואם-למילים ( מחיאת שמינית) בתחילת כל משפט  כדי למלא שֶתֶק.

  • לחפש בבתי השיר רמז לכלי נגינה (פעמון) ולצרף נקישת משולש עדינה  למילוי השתק בבתי השיר.                                                  

  •  להסתדר בזוגות או בשתי קבוצות וללוות את השירה בשילוב משולשים ותיפוף גוף.

3. להאזין לשני ביצועים של המלחין רמי קליינשטין: ביצוע מוקלט, ובהופעה חיה ולציין מה ההבדל ביניהם, איזה ביצוע  הם מעדיפים ומדוע?

כיתות ג-ד
1. תבניות מקצב
רשמו על הלוח בסדר אקראי את ארבע תבניות המקצב המשמשות בשיר והקישו אותן בתיפוף גוף לפי הקובץ המצ"ב. בקשו מהתלמידים:

  • לזהות איזו תבנית הקישו ולתרגל את ביצועה. 
  • בבית (A) -  אילו שתי תבניות משמשות לסירוגין? 
  • בפזמון (B) –  כיצד משמשות התבניות? 

2. הזמינו תלמידים לבצע את התיפוף במרחב כשדריכת הרגל הופכת לצעד קדימה (שאר התיפוף בעמידה במקום).

3. תזמור
- בקשו מהתלמידים למצוא בשיר ביטויים שונים 'לקולו של הלב' ("עוד ליבי מכה...ולוחש..." / "בפעמון ליבנו יכו העדרים")

  • כיצד אפשר לתרגם זאת לשפת המוסיקה?
  • כמה כלים יידרשו כדי לייצג את קולות-הלב השונים ואילו כלים יתאימו לייצוג זה?  
  • בקבוצות: בקשו מהתלמידים להכין ליווי עם כלי מתאים ( הצעה לתזמור לדרבוקה ומשולש).

- השמיעו לתלמידים שני ביצועים של המלחין רמי קליינשטין: ביצוע מוקלט, ובהופעה חיה, ושאלו:

  •   מה ההבדל  בין שני העיבודים בתזמור השיר?
  • האם השוני משפיע על תחושת המאזין? על המסר?

כיתות ה-ו
1. תבניות מקצב:
-  רשמו על הלוח את ארבע תבניות המקצב הדומות החוזרות בשיר והקישו אותן בתיפוף גוף (הצעה בקובץ הרצ"ב). מה משותף לכולן? 
-  בקשו מהתלמידים להאזין לשיר  ולבדוק:

  • אילו תבניות משמשות בבית ואילו משמשות בפזמון? האם הן משמשות במידה שווה?
  • איזה אמצעי מוסיקלי אחר גורם שוני והתעצמות בפזמון?

2. סקוונצה
-    רשמו ושירו את סולם רה מינור:

  • הדגימו בשירה מהי סקוונצה (למשל: רה-מי-רה, מי-פה-מי, פה-סול-פה) ובקשו מהתלמידים להציע סקוונצות עולות ויורדות.
  • שירו את הפזמון ובקשו מהתלמידים לעקוב  אחר התווים ולמצוא היכן מסתתרת סקוונצה? האם היא עולה או יורדת? כמה פעמים היא חוזרת? מאיזה צליל ועד איזה צליל?
  • איזה מילה/מילים חוזרות מושרות בסקוונצות?
  • חלקו את התלמידים לשתי קבוצות: קבוצה אחת תשיר את השיר, והקבוצה השנייה תמלא את השתקים המקדימים לסקוונצה היורדת מצליל לה ועד מי (לפי הנחיית המורה על הלוח):
    לה – עוד לא תמו...
    סול – עוד הזמר לך...
    פה – עוד ליבי מכה...
    מי – ולוחש לך.. וכו.
  • הרחבה:   השמיעו אחד משני השירים שקדמו לכתיבת שיר זה:
    "ארצנו הקטנטונת" (מאת שמואל פישר/ צבי גולד) - משנות ה-50
    "ארצנו הקטנטונת" (יהורם טהרלב / יגאל בשן) - משנות ה-80
    בקשו מהתלמידים להתיחס לדמיון ולשוני בין השירים; לעמדתו של המשורר טהרלב (אירונית, ביקורתית, נוסטלגית) ולהשתקפות התקופה שבה נכתב כל שיר.

 


מה למדנו?

  • תבנית רתמית חוזרת, סקוונצה ותרגול בסולפג' (לכיתות הגבוהות)
  • פיתוח מיומנות רתמית בתנועה, בתיפוף גוף ובנגינה
  • מודעות לעיבוד (התיזמור) בתור אלמנט הבעתי
  • לימוד מקורות היסטוריים ואמנותיים (שירים קודמים) ששימשו השראה לשיר

 

חזרה

סימנייה

Whoops, looks like something went wrong.