דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

זרקור מוזיקלי

השיר נכתב ע"י אהוד מנור בהקשר למותו של אחיו במלחמת ההתשה, אך הולחן והוקלט בשנות ה-80 בימי מלחמת לבנון. עוצמתו הטקסטואלית והמוסיקלית הפכה אותו לשיר משמעותי ואהוב מאד בציבור הרחב. השיר ההפך לסמל, למטבע לשון, כעין "אני מאמין" של אהבת הארץ בנימה אישית ולאומית גם יחד. גורמים פוליטיים שונים השתמשו בו לביטוי אידיאולוגי במאבקיהם על דמותה של המדינה  וערכיה.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בקשו מהילדים להיזכר בשירים מוכרים להם עם המילה "ארץ" ורשמו אותם על הלוח. השמיעו לתלמידים את השיר בביצועה של המלחינה קורין אלאל ובקשו  מהם לבדוק האם הוא דומה למי מהשירים הרשומים על הלוח. מה  דומה ומה שונה?

2. שירו את השיר בקולכם והזמינו 3-4 תלמידים לצעוד לפי הפעמה, ובקשו מהם לשנות כיוון בכל משפט חדש.

  • האם כל הצועדים משנים כיוון ביחד? כיצד נדע מתי מתחיל משפט חדש?
  • האם המשפטים זהים באורכם?

3. בזוגות/קבוצות קטנות: בקשו להוסיף תנועה שתמחיש את ההבדל בין המקצב הפועם הצועד של בתי השיר לבין הלחן המתנגן בזרימה ללא מילים בין הבתים.  

כיתות ג-ד
1. השמיעו את השיר בביצועה של המלחינה קורין אלאל  ושאלו האם הזמרת-המלחינה נשמעת אופטימית או פסימית? האם משהו בתחושה משתנה לאורך השיר? 

2. בקשו מהתלמידים לזהות אילו משפטים בבית הראשון מתארים מציאות קשה. שירו אותם וזהו כיצד המנגינה מצלילה את תחושת הקושי: 
(קפיצת אוקטבה לתיאור הבעירה):

(סקוונצות יורדות לתיאור הכאב והרעב):

3. בקשו מהתלמידים להקיף את המילים הבאות בשיר: אין, רק, כאן, לא, עד.
מה משותף להן? מה מיוחד בהן? מהו מיקומן? מה חשיבותן? איזה מקצב מדגיש ומייחד אותן?    

4. שירו או השמיעו את השיר והזמינו תלמידים לצעוד במרחב צעד אחד בכל אחת מהמילים. הוסיפו נגני משולשים שיקישו בהתאמה על כל מילה.

כיתות ה-ו
1. רשמו על הלוח את המלים: אין, רק, כאן, לא, עד. השמיעו את השיר, בביצועה של המלחינה קורין אלאל ובקשו מהתלמידים לבדוק מה מיוחד במילים אלה בשיר. לאחר ההאזנה, חלקו לתלמידים את תווי השיר ובקשו מהם לבדוק באילו צלילים מולחנות המילים הללו.

2. רשמו על הלוח את צלילי סולם רה מינור וזהו את צלילי המילים בתוכו. בקשו מהתלמידים לחפש את המשפט היחיד בשיר שמסתיים על "צליל הבית" (טוניקה רה).

3. ערכו בטבלה את כל השינויים שלאחר "משפט הטוניקה" (בשירה, במקצב, בארטיקולציה, בלחן ובסולם)  

לפני "שתפקח את עינייה"

אחרי "שתפקח את עינייה"

שירה עם מלים

שירה ללא מלים

פועם קצוב, מדוד, שקול, צלילים קצרים

מנגינה זורמת לגטו ובצלילים ארוכים

המנגינה בכיוון מלודי יורד, צלילים נמוכים מאד למעט קפיצות אוקטבה חריגות

משלב גבוה וכיוון מלודי עולה

סולם מינור

סולם מז'ור

  • האם כל השינויים הללו משנים גם את תחושת המאזין?

כהרחבה מוסיקלית כללית ניתן להאזין לביצוע המקורי של השיר (גליה עטרי) ולשאול איזה מהעיבודים מתאים יותר לדעתכם לרוחו של השיר? איזה מהעיבודים מוצא חן יותר ולמה?

 


מה למדנו?

  • מבנה השיר, פיסוק א-סימטרי, חלקי השיר
  • ניגוד מוסיקלי כאלמנט מבני והבעתי
  • מילות מפתח וביטוין המוסיקלי (אפיון הבעתי של מוטיב מלודי, קצבי, ארטיקולטיבי)
  • זיהוי בתווים של סולם מינור, מג'ור, צלילי אקורד הטוניקה, טוניקה (לכתות הגבוהות) 
  • פיתוח רגישות אסתטית לביצוע קולי א-קפלה בהשוואה לשירה בליווי כיילי 

 

סימנייה