דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיר זה מזמן שיח אודות שבחיה הרבים של ארצנו, על אהבה ללא תנאי, השוררת בין עם ישראל לארצו וכן על תחושת שייכות עמוקה ונצחית שאינה בת חלוף

שיח כיתתי

1. הנחו את התלמידים לקרוא את מילות השיר ובקשו מהם:

  • לכתוב במחברותיהם את הביטויים המבטאים שבח
  • לבחור שניים מביטויי השבח אשר קרובים ללבם ולהסבירם במילים שלהם 
  • לציין מדוע דווקא ביטויים אלו מעוררים הזדהות.

2. שאלו אודות שבחים אותם הם קיבלו או נתנו ובקשו שיספרו אודותם.

 

עיון בשיר

1. "ארץ שנאהב, היא לנו אם ואב"

הסבירו לתלמידים כי יחסים שבין הורים לילדיהם כוללים אהבה ומחויבות.

שאלו:

  • מהם הדברים המיוחדים באהבה שבין הורים לילדיהם?
  • אלו מחויבויות קיימות בין הורים לילדיהם?
  • מה ניתן ללמוד על היחס של המשורר לארצו מכך שהוא משווה אותה לאב ואם?
  • האם אתם מזדהים/מסכימים, עם ההשוואה בין הארץ שלנו לבין "אם ואב"? מדוע?
  • מהם תחושותיכם ומחשבותיכם בנוגע למחויבות אותה מזכיר המשורר כלפי ארצנו? האם אתם חשים כמוהו ("שנשב בה יהיה מה שיהיה")? נמקו תשובותיכם.

 

2. "את מקור האור ושפת האמונה"

הסבירו את הביאורים למילים אור ואמונה ושאלו:

  • באלו מובנים ארצנו היא מקור לאור? פרטו מוקדי אור רבים ככל שתוכלו.
  • אלו אמונות אתם נושאים בלבכם כבני הארץ הזו?
  • מה מחזק בכם אמונות אלו?

חלקו את התלמידים לרביעיות ובקשו מהם לשוחח על הדברים שכתבו ולדון מהו מקור האור לדעתם, ומהן האמונות שהם נושאים בליבם כבני הארץ. לאחר מכן הנחו את הקבוצות לשתף במליאה.

 

3. "ארץ, ארץ, ארץ יקרה
הן הבטחת שאין זו אגדה"

  • אלו תחושות ומחשבות מעוררת בכם אמירה זו?
  • כתבו במחברותיכם פסקה המשלימה את המשפט:
    • "ארץ יקרה אמנם הבטחת שאין זו אגדה אבל..."

או-

  • "ארץ יקרה הן הבטחת שאין זו אגדה ואכן..."
  • חתמו את הפסקה שכתבתם בברכה חמה לארצנו.

 

הפעלה

תלו על הלוח מפה גדולה, או ציירו באופן חופשי או על בריסטול גדול, את מפת ארץ ישראל ורשמו לצד המפה מספר ביטויים מהשיר כגון: "ארץ תכול אין עב", "ופרחים וילדים בלי סוף", "ארץ שנאהב", "ונשב בה יהיה מה שיהיה", "השמש לה כדבש וחלב" ,"ארץ בה נולדנו" וכד'.

בקשו מכל תלמיד לבחור היגד אליו הוא מתחבר, לגשת ללוח ולסמן במפה אזור או מקום ספציפי המתקשר להיגד שבחר.

  • במליאה יסביר כל תלמיד את בחירתו.
  • לסיכום קיימו שיח ובו ישתפו התלמידים כיצד תרם תהליך העיון והיצירה לקשר שלהם לארצנו.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי

לפנינו שיר העוסק בערך הזיקה לעם ולארץ, לארץ ישראל.  ניתן לקשור את השיר למקורות רבים בתורה, המדגישים את שיבחה של ארץ ישראל ובמיוחד לביטוי : "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ". בשיר מבטא המשורר שייקה פייקוב,  את תחושות השייכות שלו לארץ, מעלה מחשבות, ומזמן שיח על התגשמות ההבטחה: "אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ, אֶרֶץ  זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ" (שמות ג' 17). 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א׳-ב׳

1. לפני ההאזנה לשיר, שאלו את התלמידים: מה אתם אוהבים בארץ שלנו? אילו מקומות בהם ביקרתם אהבתם במיוחד?

2. האזינו עם התלמידים לשיר, לאחר מכן דונו עמם:

  • מה מתאר המשורר בשיר?
  • כיצד  מתאר המשורר את הארץ?
  • אילו מקומות מוזכרים בשיר? האם אתם מכירים מקומות אלו? האם ביקרתם בהם?

3. הקרינו בכתה מצגת ובכל שקף הציגו תמונת נוף מהארץ: הכינרת, חוף הים, חולות, פרחים וילדים. 

  • בקשו מהתלמידים לשייך לכל תמונה בשקף את המשפט המתאים בשיר.
  • האם המשורר אוהב את הארץ? בקשו מהתלמידים למצוא משפטים או ביטויים המוכיחים זאת בשיר?
  • מה ניתן ללמוד מתוך התיאורים על שיבחה של ארץ ישראל?

4. הציעו לתלמידים להכין ציור על אחד המקומות המוזכרים בשיר.

  • ערכו בכתה תערוכה של ציורי התלמידים לפי אזורי הארץ המוזכרים בשיר.

 

כיתות ג׳-ד׳

1. לפני ההאזנה לשיר, שאלו את התלמידים: מה אתם אוהבים בארץ שלנו? אילו מקומות בהם ביקרתם אהבתם במיוחד?

2. קראו את השיר והאזינו לו ולאחר מכן בקשו  מהתלמידים:

  • למצוא איזו מילה מופיעה מספר פעמים רב יותר בשיר ולסמן אותה.
  • לספור כמה פעמים מופיעה המילה 'ארץ' בשיר? 
  • לחשוב מדוע בחר המשורר להדגיש מילה זו ולנמק את תשובתם
  • להסביר את המושג 'ארץ' בלשונם או במילים נרדפות. 

3. בקשו מהתלמידים למצוא בשיר את ביטויי האהבה לארץ ישראל ולהקיף אותם. 

  • על פי השיר מה ניתן ללמוד על יחסו של המשורר כלפי ארץ ישראל?  
  • בית זה מסתיים בנימה אופטימית ובתקווה לימים טובים יותר. הסבירו, למה לדעתכם מתכוון המשורר?

4. הציעו לתלמידים להכין גלויה בה יציירו כיצד נראית הארץ על פי הכתוב בשיר ולבחור מתוך השיר משפט המתאים לציור.

  • ערכו בכתה תערוכה של גלויות התלמידים לפי אזורי הארץ המוזכרים בשיר.

 

כיתות ה׳-ו׳

1. לפני ההאזנה לשיר הקרינו מצגת בה מוצגים 4 מקורות  מהתורה בהם מופיע הביטוי: "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ":

  • שמות ג' 17: " וָאֹמַר, אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם, אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי--אֶל-אֶרֶץ   זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ".
  • שמות  י"ג 5 : 'וְהָיָה כִי-יְבִיאֲךָ יְהוָה אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ,  אֶרֶץ  זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ; וְעָבַדְתָּ אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה". 
  • שמות ל"ג 3:" אֶל-אֶרֶץ זָבַת חָלָב, וּדְבָשׁ:  כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אַתָּה--פֶּן-אֲכֶלְךָ, בַּדָּרֶךְ" .
  • דברים כ"ו, 9':" וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. "

בקשו מהתלמידים להסביר, מה ניתן ללמוד מפסוקים אלו על ארץ ישראל ולציין מהי בשבילם "ארץ זבת חלב ודבש"?

2. האזינו עם התלמידים לשיר ודונו:

  • מהו הקשר בין הביטוי "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ" לשיר?
  • בבית האחרון מציין המשורר את המשפט 'הן הבטחת שאין זו אגדה'. האם מוכר להם משפט זה? מי אמר אותו?
  • ציינו בפני התלמידים שבנימין זאב הרצל. בספרו "אלטנוילנד" כתב את המשפט "אם תרצו אין זו אגדה". במילים אלו רצה הרצל לשכנע את היהודים בתקופתו, שהחלום על מדינה יהודית הוא אפשרי.
  • למי פונה המשורר במשפט 'הן הבטחת שאין זו אגדה'? ומה 'הבטיח או לא הבטיח'? בקשו מהתלמידים לנמק.
  • מדוע בחר המשורר להשתמש בביטוי זה בסוף השיר? מה ניתן ללמוד מכך על הרגשתו של המשורר כלפי  ארץ ישראל?
  • 'ארץ זבת חלב ודבש'. האם ההבטחה התגשמה? בקשו מהתלמידים לנמק את תשובתם.

3. בקשו מהתלמידים להוסיף לשיר בית ובעת הכתיבה לחשוב על אהבתם לארץ. כיצד נראית בעינם הארץ?

   

לסיכום:

  • ביררנו את הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש".
  • התייחסנו לערך של אהבת הארץ ומצאנו את ביטויו בשיר.
  • בחנו את הזיקה של עם ישראל לארץ ישראל.

סימנייה