דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "אני שייך" מאפשר שיח אודות תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי

בְּרַגְלַי עָבַרְתִּי אֶת הַגֶּשֶׁר
בְּיָדַי בַּשַּׁעַר אֶתְדַּפֵּק,

מהי הדרך שאנו עושים בדרך להרגשת שייכות וזהות? על איזה שער אני מתדפק/ת?

כִּי בְּעֹמֶק נִשְׁמָתִי הַקֶּשֶׁר
שֶׁלָּעַד לֹא יִנָּתֵק.

מתי קשר הוא שטחי ומתי עמוק? מדוע קשר עמוק לעד לא יינתק? מתי קשרים נרקמים ומתי הם מופרים? האם חשוב לי לקשור קשרים עמוקים בנשמתי? האם קשרים עמוקים יכולים לגרום לי להרגשה טובה? לפגוע בי?
האם קשרים יכולים להיות בעוצמות שונות? עם מי אני בדרך כלל רוקם קשר בנשמתי? מה אני יכול לעשות כדי לקשור קשרים עמוקים? כיצד אני יכול לשמר קשרים עמוקים שיחזיקו לאורך זמן?

אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ,
לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּח.

האם נעים לי להרגיש אור וחום? מדוע הם נותנים לי כוח?
אילו עוד תנאים מאפשרים לי באופן אישי להרגיש הרגשת שייכות וכוח? מדוע בתנאים אלה הלב נפתח?
מה גורם לליבי להיפתח? להיסגר?

לֹא אוּכַל גַּם אִם אֶרְצֶה לִשְׁכֹּחַ-
עַד עוֹלָם אֲנִי שַׁיָּךְ.

מדוע ארצה לשכוח? ומדוע לא אוכל לשכוח? איזו הרגשה מתעוררת בי בעקבות הידיעה שלעולם אני שייך?

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמָה בִּי פְּנִימָה
לַכָּחֹל וְלַלָּבָן.

מהי ההרגשה ההומה בי פנימה? מה היא מחוללת בי?
מה המשמעות של כחול ולבן עבורי?
האם מי שאינו יהודי יכול להרגיש כך?

עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא

על איזה פלא מדובר? ואיך הוא ממשיך להתחולל? מדוע אני מופתע מכך שהוא ממשיך להתקיים?

בְּחֶבְרַת אַחַי וְאַחְיוֹתַי,
בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה
שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי.

האם מדובר באחי ואחיותיי הביולוגיים (אחי ואחיותיי האישיים)? האם חברים וחברות קרובים יכולים להיות בהרגשה שלי קרובים כאחים ואחיות? מדוע בזכותם אני מרגיש כפי שאני מרגיש ברגעים כאלה?
מדוע אשא אותם עד סוף חיי? אילו זיכרונות ורגעים אנחנו זוכרים לאורך זמן ממושך? כאלה שמעוררים בנו רגשות טובים/רעים/גם וגם?

 

אוֹר וָחֹם רַק הֵם נוֹתְנִים לִי כֹּחַ, לִקְרָאתָם הַלֵּב נִפְתָּחאור, חום והלב שלי

כל תלמיד מקבל ציור של אדם ריק ומעליו מצוירת שמש.
החלקים שבהם ימלאו את בחירתם יהיו השמש, הגוף, הלב, הידיים הראש והרקע. באותם המקומות יכתבו התלמידים מהו מקור האור שלי, החום שלי, האהבות שלי, המחשבות והרגשות שלי, הרקע שלי:

  • (בשמש) מהי/הוא, מי היא/הוא מקור האור שלי במקום שבו אני מרגיש שייך?
  • (בלב) מי האנשים האהובים עלי ומה אני מרגיש כלפיהם במקום בו אני מרגיש שייך?
  • (בידיים) מהם הדברים שאני אוהב/ת לעשות במקום שאליו אני מרגיש שייך?
  • (הראש)  אילו מחשבות יש לי על המקום שאליו אני שייך?
  • מדוע המקום הזה נותן לי תחושת שייכות?

 

בִּזְכוּתָם שֶׁל רְגָעִים כָּאֵלֶּה שֶׁאֶשָּׂא עַד סוֹף יָמַי – רגע אחד אישי

בקשו מהתלמידים לשתף ברגע אחד בלתי נשכח שחווה:

  • לפני כמה זמן התרחש הרגע?
  • מה התרחש שם ברגע הזה?
  • היכן התרחש?
  • מה הדבר שהכי ריגש אותי ברגע הנבחר?
  • אילו רגשות עלו וצפו בי במהלך הרגע?
  • אילו מחשבות עולות וצפות בי כעת כשאני נזכר/ת ברגע?
  • מי היה שותף/שותפים לרגע הזה יחד איתי?
  • את מי שיתפתי עד כה בחוויית הרגע?
  • מדוע בחרתי לשתף דווקא ברגע הזה?

 

עוֹד חוֹזֵר וּמִתְחוֹלֵל הַפֶּלֶא – יש לי מקום, אין לי מקום...

המורים ישחקו עם הילדים במשחק "כיסאות מוזיקליים:
בכיתה יסודרו כיסאות, אחד פחות ממספר המשתתפים.
התלמידים מסתובבים סביב הכיסאות כל עוד מושמע השיר "אני שייך". כאשר מופסקת המוסיקה התלמידים תופסים מקום ישיבה, למעט תלמיד אחד שלא הספיק לתפוס כיסא.

לאחר ההדגמה של המשחק בכמה סיבובים, או עד שנשאר רק תלמיד אחד, מעלים נקודות לדיון על מקום השתייכות:

  • מה הרגשתי בחיפושיי אחר מקום בטוח משלי?
  • האם הרגשתי חלק משמעותי מהקבוצה?
  • האם הרגשתי שייך כשהיה לי מקום משלי?
  • האם מישהו בקבוצה דאג לי?
  • מה הייתה חשיבותו של כל אחד מחברי הקבוצה?
  • מתי פעלתי בשיתוף ומתי לבדי?
  • מה הרגשתי שהצלחתי לתפוס מקום ומישהו אחר הוצא מקבוצת ההשתייכות של המשחק?
  • מה הרגשתי כשכל המקומות נתפסו ולא נשאר לי מקום בקבוצה?
  • איך אני מרגיש כשאני מצליח למצוא מקום פעם אחר פעם?
  • איך אני מרגיש כשאני נדחה מהמשחק? שאין לי מקום עוד?

 

זרקור בתרבות יהודית ישראלית

השיר נכתב על ידי אהוד מנור כהמנון למכבייה, אירוע ספורט בהשתתפות ספורטאים יהודים מכל העולם. מילות השיר מעוררות את תחושת הזיקה, הקשר והשייכות לעם היהודי. שם השיר "אני שייך" ותחושת השייכות החוזרת בכל בית- "כי בעומק נשמתי הקשר שלעד לא ינתק" או "לא אוכל, גם אם ארצה לשכוח - עד עולם אני שייך" - מציבים שאלה כיצד הזיקה ותחושת השייכות נשמרים. התשובות לכך כנראה רבות, אבל המשמעותית שבהן היא המסורת האומרת לנו "והגדת לבנך", או "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ההגדה של פסח מתמצתת את "הוראות ההפעלה" של הזיכרון היהודי...."  אומר לנו עמוס עוז בספרו "יהדות ומילים". השייכות נשענת על התרבות היהודית, אך משולבת בישראליות,  ב"נפש יהודי הומה בי פנימה לכחול וללבן".

מושגים מארון הספרים היהודי המלווים שיר זה:
שייכות לעם, עמיות: התחושה המפעמת בליבם של יהודים, של שייכות וקשר לעם היהודי וליהודים אחרים בהם הם רואים סוג של משפחה מורחבת.
נפש יהודי הומה: ציטוט מתוך ההמנון, 'התקווה': 'ולפאתי מזרח פנימה, נפש יהודי הומיה'

1. שייכות לעם ועמיות יהודית

  • נגדיר עם התלמידים את משמעות המושג "אני שייך".
  • נשאל: באילו אופנים נוצר הקשר ליהדות? כשאני רואה יהודי בחו"ל – מדוע אני מרגיש אליו קשר ושייכות? (אפשר ברשימה על הלוח: דיבור עברית, שירות בצה"ל, חוויות משותפות, שירים משותפים, תוכניות טלוויזיה שאנחנו מכירים, הדלקת נרות, סדר פסח, שבת, אויבים משותפים, מלחמות וכו').
  • מתי מרגישים את הקשר ליהדות חזק יותר (למשל – בזמן שאנחנו בחו"ל, בזמן מלחמות, בזמן סדר פסח), ומתי פחות (למשל בשגרה)?
  • אחד הזמנים שבהם נבנים הקשר והזיקה ליהדות הוא במהלך סדר פסח, שם נאמר "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם".  מדוע אנו מחויבים להמשיך ולספר ביציאת מצרים, אירוע שעל פי המסורת התקיים לפני אלפי שנים? כיצד תורם הסיפור של יציאת  מצרים לתחושת השייכות והזהות?

​2. נפש יהודי הומיה
נחלק לתלמידים את מילות השיר ונדון על ההמנון

"...נפש יהודי הומיה 
ולפאתי מזרח קדימה 
עין לציון צופיה.." (המנון)

"..נפש יהודי הומה בי פנימה 
לכחול וללבן...." 
(ציטוט מתוך השיר "אני שייך")

הילדים ישוו בין שני הטקסטים: מה הדמיון שביניהם? מה ההבדל?


1. תרגיל – שאלה של זהות

  • התלמידים יבחרו תמונות שונות מהעולם היהודי, הישראלי והאישי שלהם, למשל: מטוס אל על, ספר תורה, דגל, פרדס תפוזים, פמוטות, כנסת ישראל, משחק מונופול, תמונה של אילן רמון, משחק כדורגל, מזוזה, טבעת וכדומה.
  • כל  תלמיד יבחר 4 תמונות שלדעתו מגדירות מי הוא (מגדירות את זהותו).
  • ערכו טבלה בכיתה. כמה חפצים יהודיים נבחרו?, כמה ישראליים? וכמה אישיים?
  • דברו על מורכבותה של הזהות. בדקו איזו מהזהויות קיבלה הרבה תמונות ואיזו מעט? בדקו עם התלמידים מדוע.
  • הציעו לתלמידים להביא תמונות נוספות מהבית שלדעתם מגדירות את זהותם.
  • ערכו תמונות אלו כקולאז' ובקשו מהתלמידים לטעון מדוע דווקא תמונות אלו הן המראה של הזהות שלהם.

 

אמרה המלווה את השיר: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם"(הגדה של פסח)

נברר עם התלמידים מה המשמעות של הביטוי שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים
מדוע צריך אדם לזכור שהוא יצא ממצרים?
מהו הזיכרון? כיצד אנחנו "שלא היינו ביציאת מצרים" יכולים או צרכים לזכור אותה?

 

סימנייה