דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

 

 

בִּשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵרוֹ: בַּקּוֹל, בַּמַּרְאֶה וּבַדַּעַת. (בראשית ג, יט)

מְּאַחֶה - מחבר, מאחד

אודות השיר
"שיר ישראלי" הוא השיר המסיים יצירה גדולה שנקראת  "סויטה ישראלית" שכתבו אהוד מנור  ושלמה גרוניך.

ה"סוויטה הישראלית" נכתבה והולחנה בשנת 1995 על מנת לייצג את ישראל בפרויקט אירופאי "צעירי אירופה שרים" [Young Europe Sings].

השיר עוסק במאפיינים ייחודיים של החברה הישראלית ובמגוון האנושי והתרבותי שלה: "במקצב יווני עם מבטא פולני... בסלסול תימני עם כינור רומני... ". ודווקא מתוך הריבוי באה לידי ביטוי גם האחדות של "שיר ישראלי": "שיר חדש ישן שמאחה את הקרעים, הנה מה טוב ומה נעים". השורה הזו מתבססת כמובן על הפסוק והשיר הידוע: "הִנֵּה מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד" (תהילים קל"ג, א'). 

גם בביצוע השיר באים לידי ביטוי הריבוי והאחדות שבזהות היהודית ישראלית: שלמה גרוניך מבצע השיר יחד עם מקהלת מורן ומקהלת שבא, שבה שרים ילדים מהעדה האתיופית.

סימנייה