דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

הנחיות לשיח כיתתי בשילוב עם הפעלות

שיר זה מזמן שיח אודות אהבה למולדת. חיפוש הדרכים להתקרב אליה ולכרות עמה ברית,  ורצון לשמר את כל פלאיה .

שיח כיתתי
1.  בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר עד סופו.
בשיר שזורים רגשות רבים כלפי ארצנו. בקשו מהתלמידים להעתיק למחברת את השורה המביעה:

דאגה- _________________________________________________________
אהבה-  ________________________________________________________
שמחה-  _______________________________________________________
התפעלות-  _____________________________________________________
גאווה- _________________________________________________________
געגוע-  ________________________________________________________
צער-  _________________________________________________________­­­­­
ענווה-  ________________________________________________________
קרבה-  ________________________________________________________
תקווה-  ________________________________________________________
עצב-  _________________________________________________________
כמיהה (רצון עז, השתוקקות)- _________________________________________

בשיר יש שימוש במנעד של רגשות, כגון: שמחה-עצב, תקווה-דאגה, קרבה-געגוע. גם בדימויים המתארים את הארץ יש מנעד שכזה. בקשו מהתלמידים למצוא דימויים אלה ולתאר את מנעד הרגשות שהם מעוררים.
בררו עם התלמידים:

  • האם גם אתם חשים לפעמים רגשות שונים כלפי מקום,אדם,חפץ או בעל חיים מסוים? כלפי מי? מתי? תארו את מגוון הרגשות שאתם חשים?
  • ממה נובע מנעד הרגשות הזה?
  • האם רגשות מגוונים, ואף מנוגדים, פוגעים במהות הקשר עם הזולת, או שמא מעמיקים אותו?
  • ובשיר שלנו- האם מנעד הרגשות פוגע בקשר לארץ? מעמיק אותו?

2.   אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַיָּפָה...

  • כיצד מביע המשורר את רצונו להתחבר לארצו?
  • באילו ביטויים סמליים משתמש המשורר כדי לבטא את רגשותיו כלפי הארץ? העתיקו אותם למחברותיכם (יש ארבעה ביטויים כאלה).
  • האם אתם מזדהים עם רצונותיו ורגשותיו של המשורר?

3. עוֹד לֹא תָּמוּ כָּל פְּלָאַיִיךְ... כך בחר המשורר לקרוא לשיר.
הביאו דוגמאות לפלאי הארץ, כל אחד על פי חוויותיו והקשר האישי שלו למולדת.

הפעלות
בקשו מהתלמידים לבחור באחת מהפעילויות האלה:

1. נַבִיאָה בְּבִגְדֵנוּ אֶת רֵיחַ הַכְּפָרִים
בְּפַעֲמוֹן לִבֵּנוּ יָכּוּ הָעֲדָרִים
לַשִיר זֶה חוֹדֵר נוֹף הַקִּבּוּץ וְזִכְרוֹנוֹ שֶׁל אַבָּא שֶׁלִי שֶׁהָיָה רוֹעֶה צֹאן

יורם טהרלב כתב את השיר מנקודת מבטו של רועה צאן ושזר בשיר תיאורי טבע רבים: בחרו זווית ראייה אחת וחברו בית לשיר המתאר את האהבה לארץ מזווית ראייה זו (עולה חדש, אדם המתגורר בעיר, תלמיד יליד הארץ, חייל, בעל מקצוע כגון: רופא, בנאי, עיתונאי וכד'...).

2. בְּצֵל עֲצֵי הָחֹרֶש, הַרְחֵק מֵאוֹר חַמָּה
יַחְדָיו נַכֶּה פֹּה שֹרֶש אֶל לֵב הָאֲדָמָה

השיר מתאר את ימי הקמת המדינה, ימים שבהם נכרתה ברית מחודשת בין העם לבין מולדתו. כתבו עוד בית לשיר, המתאר את ארץ ישראל בימינו אנו.

3. כתבו מכתב למשורר יורם טהרלב אודות שירו. בדבריכם התייחסו לשאלות האלה :

  • כיצד אתם מתחברים לדברים שכתב?
  • האם התממשו תקוותיו או דאגותיו?
  • האם המולדת עדיין "ללא תואר" ואנחנו עדיין "צועני יתום"? או שיש מקום להחליף דימויים אלה בדימויים אחרים?
  • מה קרה ל"מעט שנותר"? 

 

 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

הנחיות לשיח כיתתי ולפעילויות על פי קבוצות גיל

לפנינו שיר אהבה למולדת, לארץ, שכתב המשורר יורם טהרלב ובו נרמזים פסוקים מהתנ"ך. השיר מלא בגעגועים לימים שחלפו, לזמנים של תום ורוך. בשיר ישנה האנשה של הארץ כאישה, ככלה, כאם וכבת. הארץ מתוארת כיפיפייה אך גם כדלה, ללא כותנת, ללא תואר ויחפה.

המשורר מדבר לעיתים בגוף ראשון יחיד על אהבתו, ולפעמים בלשון רבים כמייצג את העם כולו.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. בשיר יש האנשה של הארץ המופיעה בדמות אישה, אם ובת. הסבירו לתלמידים את מושג ההאנשה ובקשו מהם :

  • להאזין לשיר ולהרים יד כאשר מזהים מילים המתארות האנשה של א"י .
  • לתאר במילים את דמות הארץ-הנערה כפי שרואה אותה המשורר ולצייר אותה.

2. השיר משרה אווירת שלווה ורוגע. בקשו מהתלמידים :

  • להאזין לשיר, להרים יד בכל פעם שמופיעות מילים המתארות שלווה ורוגע, ולהסביר מדוע בחרו דווקא במילים אלה?
  • לתאר מקום או תופעה ישראלית האהובים עליהם (בהמשך לתיאור המשורר את פלאי הארץ).

3.  פזרו על הרצפה תמונות של מקומות שונים בארץ. בקשו מהתלמידים:

  • לבחור תמונה של המקום  שהם אוהבים  ולהסביר מדוע בחרו בו.
  • להכין תעודת זהות המחברת בינם לבין ארץ ישראל הכוללת את שמם, מקום מגוריהם, המקום האהוב אליהם בארץ והמאכל הישראלי האהוב עליהם.

כיתות ג-ד
1. בקשו מהתלמידים להאזין לשיר ולעקוב אחרי המילים. ערכו דיון:

  • האם זהו שיר אהבה? אהבה למי?

2. בקשו מהתלמידים להקיף את המילים/משפטים המתארים את אהבת המשורר לארצו ושאלו:

  • כיצד מתאר המשורר את אהבתו לארץ?
  • עם איזה מילים בשיר אתם מזדהים?

 3. המשורר כותב: "רגל יחפה". אפשר לפרש דימוי זה בשני אופנים:

  • חיבור טבעי, מגע ישיר עם הקרקע, עם האדמה, ללא מחיצות מסכות או זיופים
  • עוני ודלות

-     למה התכוון המשורר? עם איזו אפשרות/אפשרויות אתם מזדהים ולמה?

4. בקשו מהתלמידים להתחלק לזוגות ולראיין זה את זה:

  • מה הדבר (מנהג, תופעה, מזון או כל דבר אחר) שהכי מחבר אתכם לארץ?
  • מהו המקום בארץ  שאתם אוהבים ומתחברים אליו יותר ממקומות אחרים?
  • בקשו מהתלמידים להיכנס לאתר "שירונט" ולמצוא שירים המזכירים מקום זה.

כיתות ה-ו
1. הרמז לפסוקים מהתנ"ך
הפסוק מספר
ישעיהו כו, ב: פִּתְחוּ, שְׁעָרִים; וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק, שֹׁמֵר אֱמֻנִים.
המשורר מבקש לפתוח את שערי ירושלים בפני העולים לרגל. "גוי צדיק" במובן עם צדיק השומר אמונים לאלוהיו.

תהילים קיח, יט:   פִּתְחוּ-לִי שַׁעֲרֵי-צֶדֶק;    אָבֹא-בָם, אוֹדֶה יָהּ.
המשורר מבקש לפתוח בפניו את שערי החצר של בית המקדש או של שערי ירושלים כדי שיוכל להביא את קרבן התודה. צדק במובן משפטי, וצדק כאחד משמותיה של ירושלים.

שיר השירים ד , א: א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד
שערה של הנערה דומה לשורות עיזים הנראות מרחוק כשהן מהלכות במורד ההר.
- בקשו מהתלמידים לקרוא את השיר ולהקיף את המשפטים המזכירים את אווירת הפסוקים המובאים למעלה.

2. המשורר כתב: "עוד לא תמו כל פלאייך" – כלומר, המילה עוד משמעותה "טרם". הפלאים שהיו בך טרם נעלמו. הדבר מצביע על תהליך שבו הפלאים הללו הולכים ונעלמים אך מקצתם עדיין קיימים ויש לשמרם.

  • מהם בעיניכם פלאי הארץ?
  • מהם הדברים שלדעתכם הולכים ונעלמים בארץ (למשל ים המלח, מאכלים מסוימים, מנהגים, טלפון ציבורי ועוד)?
  • האם צריך למנוע את היעלמ   ותם? אם כן, כיצד לדעתכם אפשר למנוע זאת (למשל שיקום אגם החולה שיובש בעבר)?

 


לסיכום

  • התייחסנו למושג "האנשה" ומצאנו את ביטויו בשיר.
  • בחנו מקומות בארץ ישראל האהובים על התלמידים.
  • זיהינו משפטים מן המקורות ואת הקשר שלהם לשיר.
  • התייחסנו ל"פלאי הארץ" ולדרך לשמרם.

 

סימנייה