דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

שיר זה מזמן שיח אודות האהבה העמוקה לארץ ישראל, גם אם  היא באה מתוך קושי וכאב, ועל חשיבותן של המעורבות והעשייה האקטיבית כחלק מההתמודדות והשאיפה לתיקון.

 

לדיון ושיח במליאה

"אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת"

1. אדמתי בוערת: מטאפורה המתארת קושי, עצב, צער ואף כעס.
גם אם קשה וכואב לפעמים- זוהי ארצי.

  • האם מוכרת לכם תחושה כזו, שאנחנו אוהבים אדם, או מקום ללא תנאי?
  • האם תמיד קל להכריז שאנחנו אוהבים למרות הכל?
  • מה גורם לנו להכריז הכרזה שכזו?

"רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי, אל נשמתי"

2. רק השפה העברית (ולא אף שפה אחרת) חודרת לי ללב ולנשמה, ודרך הקשר העמוק שלי לשפה אני מבין עד כמה עמוק הקשר שלי לארץ.

  • מדוע הזיקה לשפה העברית מבטאת את הקשר העמוק לארץ?
  • איזה כוח מיוחד יש לשפה החודר לעורקים ולנשמה?
  • כתוב כמה מילים משלך על המשולש: ארץ-אדם-שפה.

"בגוף כואב, בלב רעב
כאן הוא ביתי"

3. מה מוסיפות שורות אלו על השורות הראשונות בבית זה?

  • מה אתם חשים נוכח הצהרות אלו?
  • ספרו על חוויות דומות משלכן בהן  למרות קשיים, תסכולים, צער ומחלוקות - הקשר והאהבה למקומות/אנשים, לא נפגעים.

"לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה
אזכיר לה
ואשיר כאן באזניה
עד שתפקח את עיניה"

4. הדובר עובר לעשיה:

  • מה הוא מתכוון לעשות כדי להביע את מחאתו?
  • באיזו דרך יביע את מחאתו?
  • האם הוא בטוח בהצלחתו?
  • איזו תחושת שליחות הוא חש כלפי ארצו?
  • מה נדרש כדי להיות דבקים במטרה ובטוחים בהצלחה?
  • באלו דרכים אתם נוקטים כדי להתמודד עם מציאות מורכבת? הביאו ושתפו בדוגמאות
  • על אלו עקרונות חשוב לדעתכם לשמור וכיצד?  

אין לי ארץ אחרת
עד שתחדש ימיה
עד שתפקח את עיני

5. האם תחושת השייכות מותנת בחזרתה של ארצו לימי קדם? (או שמא יש כאן שוב אמירה בוטחת שזה אכן יקרה?).

  • כיצד משפיעה נקיטת העמדה, המעורבות והפעולה לשינוי, על הקשר שלנו לארץ?
  • מה אתם יכולים לקחת, באופן אישי, מדרכי ההתמודדות של אהוד מנור?

 

הפעלות

כתות א'-ג':
"אין לי ארץ אחרת"

הפעלה ראשונה
בקשו מהתלמידים לכתוב מכתב אהבה לארץ ישראל ובו יכללו משפטים כגון:

  • ארץ ישראל בשבילי היא...
  • במיוחד אני אוהב בארץ שלנו את...
  • הכי מיוחד בעיני בארץ ישראל...
  • אני שמח שנולדתי ושאני חי בארץ הזו כי...
  • כשאני רחוק אני מתגעגע בעיקר ל...

כיתות ד'-ו':
הפעלה שנייה

"לא אשתוק... לא אוותר... אזכיר לה...
1. חלקו את הכתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל מצב מאתגר בסביבתה הקרובה אותו יש לשנות.

  • בקשו מחברי הקבוצה לחשוב באיזו דרך היו רוצים להביע את מעורבותם ולפעול לשיפור המצב. (לדוגמא: כתיבת מכתב, קיום פגישה עם דמות משמעותית, כתיבה בעיתון המקומי, מבצע מ"דלת לדלת" לגיוס תמיכה ציבורית וכד'...)
  • הצעות למצבים מאתגרים:
  • הנגשת בתי עסק לנכים
  • שיפוץ גני שעשועים
  • בניית מועדונים/ספרייה לילדים ונוער
  • דאגה לכלבים וחתולים משוטטים
  • דאגה ל לקשישים בודדים
  • שמירה על הטבע (מניעת סלילת כביש על חורשה וכיוצ"ב)

הפעלה שלישית
אפשרות נוספת: בקשו מהתלמידים לבחור מצבים אותם הם מעוניינים לשנות ולהציע דרכי פעולה.
2. במליאה:

  • בקשו מהתלמידים לשתף בתהליך ובתובנות שנרכשו.
  • דונו עם התלמידים בדרכים לשינוי – מה יוכלו לאמץ בעתיד?
  • כיצד משפיעות המעורבות והעשייה על הקשר שלכם למקום?/לארץ/לעם?

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

השיר נכתב כעשר שנים אחרי מלחמת ההתשה ומספר על מות אחיו הצעיר של המשורר אהוד מנור, יהודה וינר, שנהרג במלחמת זו. על פי מנור, השיר מהווה ביקורת על אוזלת היד והיעדר ההתייחסות למותם המיותר, לדעתו, של חיילים רבים בזמן המלחמה. השיר פותח במשפט "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" אמירה הצהרתית המנסה לענות על השאלה המעט מורכבת- למה לחיות במקום הזה? מדוע לחיות דווקא בארץ ישראל?

הפסוק המקראי המלווה את השיר  "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. (דברים ח ז-ח) נאמר ע"י משה לפני כניסת בני ישראל לארץ, והוא מתאר את השפע שהעם ימצא בארץ.

ארץ ישראל משובחת בנופיה, באווירה, בפירותיה ובמימיה. שבעת המינים הנזכרים בהמשך הפסוק הם  המצרכים להם זקוק האדם על מנת לכלכל את ביתו במשך כל השנה, בחורף ובקיץ. הבעיה בעולם העתיק הייתה, לדאוג למזון גם בשעה שהוא כלה מין השדה ומין המטע ומינים אלו ניתן לאכול גם בעודם טריים, וגם, לאחר שמשמרים אותם, בימי מחסור.

הנאמר בפסוק המקראי  הוא אחת הסיבות לחיים שלנו כאן, במדינת ישראל. במהלך המפגשים נאתר סיבות נוספות.

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. כתבו על את המשפט הפותח "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" ובררו עם התלמידים את משמעותו.

2. קראו את המשך המשפט "גַּם אִם אַדְמָתִי בּוֹעֶרֶת", ושאלו למה הכוונה במשפט (לדובר יש אש בבית? יש מלחמה בארץ? מצב אחר לא טוב בארץ? מהו?)?

  • מהם המצבים הקשים או המורכבים בגללם "האדמה בוערת"?

3. המסקנה בשיר היא שלמרות הקשיים "כָּאן הוּא בֵּיתִי". 

  • מה מלמדת מסקנה זו? מדוע היא נאמרת? האם התלמידים מסכימים עם אמירה זו?

4. לצד המשפט הכתוב על הלוח  "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת" כתבו את הפסוק המלווה את השיר "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר"  (דברים ח, ז).

  • חברו בין שני המשפטים ובחנו עם התלמידים את המשמעות המורחבת והנוספת העולה מהכתוב.
  • בקשו מהתלמידים לצייר את הנאמר בפסוק המקראי על הארץ, ולהוסיף, על פי פרשנותם, דימויים אחרים המלמדים, לדעתם, כי "אין לנו ארץ אחרת".

כיתות ג-ד
1. קראו עם התלמידים את השיר ובררו את משמעותו

2. התמקדו במשפט "רַק מִלָּה בְּעִבְרִית חוֹדֶרֶת אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי"  

  • מה משמעותה של השפה העברית או  ה" מִלָּה בְּעִבְרִית" לדובר בשיר
  • מדוע השפה העברית חשובה לו?
  • למה מתכוון הדובר כשהוא אומר שהשפה "חוֹדֶרֶת אֶל עוֹרְקַי, אֶל נִשְׁמָתִי"
  • האם השפה העברית חשובה גם לנו ומדוע, (נזכיר את תחיית השפה העברית- שפה שלא תפקדה כאלפיים שנה וחודשה ע"י המפעל הציוני).

3. קראו את הפסוק המקראי המלווה את השיר, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר".

  • כיצד משה מתאר את ארץ ישראל ואלו דברים הוא מדגיש?
  • כיצד אתם הייתם מתארים את הארץ?

4. בקשו מהתלמידים להביא מהבית תמונות "המתארות" את הנאמר בפסוק. הציגו אותן בכיתה ובחנו אותן. היכן הן צולמו?

  • בקשו מהתלמידים להוסיף תיאורים משלהם על הארץ, מעבר לאלו הנזכרים בפסוק או בשיר.

כיתות ה-ו
1. קראו את השיר בכיתה

  • כיצד הדובר בשיר מתאר את הקשיים שלו (שימוש בדימויים מעולם הגוף :עורקים, לב, גוף כואב, הדובר בשיר סובל מבחינה גופנית ורוחנית)?

2. לאור הסבל הזה מחליט המשורר, "לֹא אֶשְׁתֹּק, כִּי אַרְצִי שִׁנְּתָה אֶת פָּנֶיהָ" ,הסבירו את משמעות המשפט.

  • בררו בכיתה אלו קשיים או מקרים קיימים אותם נכון לשנות או לתקן?
  • אלו קשיים או דברים הקיימים בבית הספר או בכיתה יש לשנות או לתקן?
  • אילו רעיונות יכולים לאפשר לנו "לא לשתוק" אלא לעשות על מנת לשפר ולעשות טוב לחברה בארץ או לחברה בכיתה/בבית הספר?

3. ע"פ השיר, מה מקומה של ארץ ישראל בחיי העם היהודי?

4. קראו את הפסוק המקראי המלווה את השיר, "אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר" והסבירו את משמעותו

  • בקשו מהתלמידים לכתוב, תוך שימוש בנאמר בפסוק, תגובה לטענתו של מנור, "אֵין לִי אֶרֶץ אַחֶרֶת".
  • בקשו מהתלמידים להרחיב את טיעוניהם ולבססם.
     

לסיכום

  • בחנו את חשיבותה של ארץ ישראל לעם היהודי
  • בדקנו אופנים שונים של זיקה וקשר לארץ
  • זיהנו קשיים וכאב בארץ, והצענו הצעות דרכים להקל ולמנוע קשיים אחרים.

 

סימנייה