יָא רַאבּ – קריאת הפתעה והתרגשות, וואו
אִינְשַׁלְלָה – בערבית: אם ירצה האל
שֶׁמֶן זַיִת  – ביטוי: בצורה חלקלקה
הַדִּי דִּי טִי  – חומר ניקוי וחיטוי מפני מחלות

אודות השיר
השיר עוסק בעליה ההמונית של עולים מארצות ערב, עם קום המדינה.
בשיר באים לידי ביטוי געגועים למקום שהעולים עזבו, ובעיקר קשיי הקליטה וההסתגלות הרבים שאיתם הם צריכים להתמודד בארץ החדשה, קשיים חומריים ונפשיים כאחד.

השיר נכתב למחזמר הקומי והביקורתי משנת 1988 המבוסס על הסרט  המצליח "סָאלָח שָָבַתִּי" (1964) בבימויו של אפרים קישון. גיבור הסרט הוא סאלח שבתי, עולה שהגיע ארצה בשנות החמישים מאחת ממדינות ערב עם משפחתו הגדולה – אישה ושבעה ילדים. הם נשלחים למעברה ("בית שכולו מפח"), סאלח, אדם פשוט ותמים מטבעו, נאלץ להתמודד עם הביורוקרטיה והנורמות הבעייתיות שהוא מגלה בישראל, ולומד בהדרגה לנצל את חולשותיה של המערכת לטובת משפחתו. השיר, כמו הסרט, משקף אהבה לארץ בצד ביקורת על התנהלות המדינה כלפי העולים אליה.