דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב הפעלה / ללא הפעלה / הפעלה בלבד

 

השיר מזמן שיח אודות התחושות והחוויות שליוו את הקיום המחודש של עם ישראל בארצו, ועל ייצוגן של חוויות אלה על ידי דמות אדם הקם בבוקר ויוצא לדרך חדשה.

דיון ושיח במליאה
1. "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם"

  • איך יכול אדם להרגיש עם?
  • האם הרגשתם פעם חלק מהעם שלך? באילו זמנים/מקומות/אירועים?
  • איך מרגישים עם?
    • איך מתנהגים? מה עושים? מה לובשים? מה מרגישים? את מי משתפים? מה מצב הרוח? במה נזכרים? על מה חולמים? האם יש מנהגים מיוחדים?

2. "ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום"

  • איזה מצב רגשי מביא את האדם לומר שלום לכל הנקרא בדרכו?
  • מה הוא רוצה? מה הוא מקווה? מה הוא חולם?
  • מה ההבדל בין לומר שלום לבין לקרוא שלום?
  • כיצד מגיבה אליו הסביבה? האם הטבע שותף לחגיגה? צטט מהשיר.

3. "פתאום קם אדם בבוקר"
בוקר = סמל להתחלה חדשה.
ההתחלה המתוארת בשיר היא חגיגית ושמחה.

  • מה יש בהתחלות הגורם לשמחה וחגיגיות?
  • האם כל ההתחלות שמחות?
  • אילו רגשות עשויים לעלות כשמתחילים מחדש?
  • ספרו על חווית התחלה שהיו מעורבים בה חשש/ציפייה/עצב/ געגוע/התרגשות/כעס/תקווה/בושה/בדידות וכד'
  • האם וכיצד אפשר לגרום להתחלה להיות משמחת?

4. "הטללים רוססים והרים ריבוא קרניים
הם יולידו חופת שמש לכלולותיו"
"הרים"-מלשון הריון: רסיסי הטל בצירוף קרני השמש יולידו (יצרו) מעין חופה.

  • חופה למי? מי החתן? מי הכלה?
  • חשבו על דימויים נוספים בהם ניתן לתאר את הקשר בין העם הקם לתחיה לבין ארצו.
  • אלו תחושות מתעוררות בכם נוכח הדימויים האלה?

5. "והוא צוחק גבורת דורות מן ההרים
ונכלמות משתחוות המלחמות אפיים
להוד אלף שנים מפכות במסתרים
אלף שנים צעירות לפניו
כפלג צונן, כשיר רועים, כענף".
האדם רואה אלף שנים מחיי העם מאחוריו ואלף שנים לפניו.

  • מה הוא רואה מעברו של העם?
  • למה הוא מדמה את העתיד? מה זה אומר על תחושותיו לגבי העתיד?
  • באלו נקודות זמן/הזדמנויות הוא עושה זאת?
  • מה גורם לאדם להסתכל באופטימיות על העתיד? איזה קשר יש בין עבר לעתיד?
  • הביאו דוגמאות אישיות משלכם למחשבות על העתיד שיש להן קשר למה שארע בעבר.

6. "ונראה כי חזר האביב,
כמו הוריק שוב אילן מן השלכת".

  • כיצד מגיב הטבע לתחושותיו של האדם כלפי העתיד? (מאשר ומצטרף? שולל ומתנגד?).
  • כיצד מתחברים העבר והעתיד בשורות אלה?
  • אלו תחושות מציפות בכם המחשבות על עבר ועתיד?

7. "שיר בוקר בבוקר"
אמיר גלבוע כתב את השיר לאחר הקמת מדינת ישראל, מתוך תחושה של רוממות רוח לאור הקיום המחודש של עם ישראל בארצו.

  • אלו רגשות כלפי העם והארץ מעורר בכם שיר זה?
  • האם לדעתכם מתאים השיר גם לימינו?

 

הפעלות
1. קישוט דגלים (כיתות א'-ג'):
חלקו לתלמידים דגלי ישראל בהם רקע לבן ושני פסים כחולים. במרכז (במקום המגן דוד) יציירו התלמידים תכנים שאהבו במיוחד מתוך השיר. במליאה יספרו התלמידים על היצירות שעשו.

2. פסיפס אמנותי (כיתות ד'-ו'):
חלקו את הכיתה לקבוצות.
כל קבוצה תקבל שלט ובמרכזו משפט או שניים מתוך השיר (לדוגמא: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת", "דגנים עולים מול פניו מבין חריצי המדרכת" וכד').
קיימו דיון ועבודה יצירתית אודות המשפט:

  • מה משמעות המילים? מה הכי חזק במשפט? איך הוא מתחבר אליהם? מה מעורר בהם? מה הוא תורם לקשר בינם לבין העם והארץ? איך היו רוצים להביע ביצירה את המשפט הזה?
  • חלקו גזרי נייר קטנים בצבע כחול ולבן ובקשו מהתלמידים להיעזר בהם ליצירת תמונת פסיפס.

3. עבר והווה, פעילות כתיבה ויצירה:
כל תלמיד יכין לעצמו תעודת זהות:

  • על הכריכה יופיעו שמו ותמונתו.
  • בפנים צד ימין תהיה כותרת "העבר שלי", בפנים מצד שמאל תהיה הכותרת
  • "העתיד שלי".
  • בעמוד הימני בקשו מהתלמידים לכתוב, להדביק ולצייר אירועים משמעותיים מהעבר ובעמוד השמאלי לדמיין וליצור את העתיד.
  • קיימו שיחה בזוגות: התלמידים ישתפו זה את זה בתעודת שיצרו, יספרו על קורתם בעבר ועל מחשבות אודות העתיד, כיצד מתקשר העתיד לעבר? האם יש קשר בין התבוננות בעבר לעיצוב העתיד?

במליאה: מה קיבלו מתהליך זה של התבוננות בעבר ובעתיד? האם וכיצד זה משפיע עליהם בהווה?

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

חלופות לפעילויות על פי קבוצות ושיח כיתתי
מצורף נספח

"שיר בבוקר בבוקר", נמצא במחזור השירים, "שירים בבוקר בבוקר", שפורסם בשנת 1953 חמש שנים לאחר הקמת המדינה. השיר עוסק בהתחדשות ובתקומת העם היהודי במדינת ישראל. בשיר מתוארת אווירה של התרחשות היסטורית, שייכות האדם הפרטי לעם, אופטימיות ושמחה. האדם הקם משנתו מהווה מטאפורה לעם היהודי החוזר מהגלות לארץ ישראל ומקים את מדינתו.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. קראו לתלמידים את השיר והסבירו להם את מילותיו, הדגישו כי בשיר מצוינים ביטויים של התחדשות ושל תקווה, בקשו מהתלמידים להקיף אותם.

2. בתורה מוזכרת המילה "אדם" – בראשית ב, ז-ח, יח:

  • ז וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.  ח וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן--מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר.
  • יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ.

הסבירו לתלמידים ש"אדם" הוא גם שם כללי לבני האדם ושאלו:

  • מה ההבדל בין ההתייחסות ל"אדם", בפסוקים ז-ח ,לבין ההתייחסות לו בפסוק יח?
  • לאיזה "אדם", התכוון המשורר בשירו?

3. שוחחו עם התלמידים ושאלו:

  • אלו מראות מתאר המשורר?

4. חלקו לתלמידים ירחונים וכתבי-עת, בהם מופיעות תמונות ובקשו מהם לעשות קולאז' המתאר את המראות בשיר.

כיתות ג-ד
1. כותרת השיר היא: "שיר בבוקר בבוקר", בקשו מהתלמידים:

  • לציין כותרות נוספות בהן מופיעות מילים הקשורות למילה "שיר" כגון: מזמור, שירה וכדומה (מזמור לדוד, שיר השירים, שירת הים).
  • לתת כותרת משלהם לשיר.

2. בשיר כתוב: "ולכל הנפגש בדרכו קורא הוא שלום". הסבירו לתלמידים כי בשיר האדם אינו "פוגש",  כלומר פעולתו של יחיד אלא "נפגש" שמשמעותה שישנה הדדיות בין האדם ההולך לבין אלו עמם הוא נפגש ושאלו:

  • את מי יכול לפגוש האדם כיחיד ואת מי יכול לפגוש האדם כ"עם?"

3. בקשו מהתלמידים למיין את הפסוקים (שבנספח) לפי השתייכותם לכותרות הבאות- "אדם יחיד הקורא שלום", "עם המבקש שלום או המאחלים לו שלום", "שלום בין עמים"- ולהסביר את החלטתם.

4. הסבירו לתלמידים כי באמצעות המילים "אדם" ו"עם" השיר מתייחס לזהות אישית לזהות לאומית ושאלו:

  • מה משמעותה של זהות אישית ומה משמעותה של זהות לאומית?
  • מהי המשמעות של השייכות לעם היהודי ועל פי מה הם קובעים את השתייכותם לה?

5. הציגו בפני התלמידים מגוון מילים ומושגים כגון חגים, יום העצמאות, חופשת הקיץ, ועוד ובקשו מהם (לשבצם בטבלה בנספח). כל המילים מוצגות בנספח. שאלו את התלמידים:

  • האם חל בלבול או קושי בשיבוץ המילים והמושגים? מדוע?

כיתות ה-ו
1. קראו לתלמידים את המשפט הבא "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת", הסבירו כי האדם שהיה במצב פסיבי, של חוסר עשייה, קם בבוקר ומחליט ללכת, ושאלו:

  • מה גורם לאדם לקום בבוקר ולממש החלטה?
  • מהן המילים בשיר המתארות את השינוי בו הפך האדם מפסיבי לאקטיבי?

2. הסבירו לתלמידים את המושגים "ספונטניות" ו"תכנון מראש". שאלו אותם אם שני הנושאים יכולים להתקיים במקביל ובקשו מהם לנמק את החלטתם.

3. הסבירו לתלמידים כי בשיר שלפנינו האדם המייצג עם, מחליט באופן פתאומי לממש את החלטתו "להיות עם". הוסיפו כי בתולדות העם היהודי היו שלבים שונים בדרך להיותו עם ובדרך לקבלת החלטות. חלקו את הכיתה לקבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסיה מתוך מגוון הכרטיסיות (שבנספח) ובה דוגמאות להתייחסויות שונות לעם ישראל. בקשו מהתלמידים:

  • לדון בקבוצות באפיונו של העם היהודי בכל אחת מן הדוגמאות ובאפשרות המימוש של החלטה ספונטנית.
  • להציג את מסקנותיהם בפני הכיתה.

 


לסיכום

  • בדקנו את המושג "אדם" כיחיד ו"אדם" כרבים –"בני אדם".
  • התייחסנו למושגים "הדדיות" ו"שלום".
  • השווינו משפטים בשיר למשפטים מן המקורות.
  • התייחסנו לנושאים "זהות אישית" ו"זהות לאומית".
  • דנו בנושאים "ספונטניות" ו"תכנון מראש".
  • דנו באפיונים של "עם" ועם יהודי".

 

סימנייה