דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

 

השיר נכתב ב 1953 ונדפס במחזור שיריו של אמיר גלבוע – "שירים בבוקר בבוקר", העוסק בהתחדשות העם בא"י והקמת המדינה. הוא הולחן לפסטיבל הזמר והפזמון 1973 שעמד בסימן חצי יובל למדינה. ובביצועם של שלמה ארצי (וזמרי הליווי: שלישיית "אף אוזן גרון" ו"בנות חווה") זכה במקום השני. השיר בנוי על ניגוד מוסיקלי חזק בין שני חלקיו – מבחינה מלודית, רתמית ותזמורית, אך אין אלה ניגודי משמעות אלא ביטוי לפניה השונות של התקומה: עז מרץ לצד השתאות ונשגבות.    

בשנת 2007 פרסמה להקת הגרובטרון גרסת כיסוי בעלת מסר אירוני וציני בשילוב קטעים ממגילת העצמאות. במחאה החברתית בקיץ 2011 שימש השיר כסמל מאבק לצדק חברתי.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל

כתות א-ב
1. קראו את המשפט הפותח של השיר והתכוננו להשמיעו. בקשו 'לקום וללכת' בכל פעם שישמע הפזמון החוזר ולעצור כאשר תשתנה המנגינה. בקשו להתאמץ לזכור כמה שיותר מלים מבתי השיר. שאלו: כמה בתים לשיר? אילו מלים זוכרים?           
בתום הפעילות רשמו את המלים שהוזכרו על הלוח וחזרו על הפעולה כדי לאסוף עוד מלים מהבתים.

2. הזמינו 2-3 תלמידים ללוח לצייר בתורם (בהשמע הבתים), ציור מתאים, הקשור למלים הרשומות. בקשו מהתלמידים הצועדים בפזמון להציע תוספת תנועתית מתאימה למילה "שלום" (למשל ג'סטה של מפגש עם צועד אחר)

3. צפו עם התלמידים בשיר בביצועו של שלמה ארצי ושאלו אילו הבדלים נראים ונשמעים בעיבוד זה בין הפזמון לבתים. בהתאם לעיבוד הצטרפו בשירה לפזמון החוזר.

כתות ג-ד
1. בהאזנה ראשונה לביצוע של שלמה ארצי חלקו את מילות השיר ובקשו מהתלמידים להצטרף בתיפוף חופשי (על שולחן/ברכיים) במקומות המתאימים בעיניהם, להפסיקו או לשנותו בהתאם למנגינה. מתי משתנה המנגינה? מדוע?

2. צפו עם התלמידים בביצועו של שלמה ארצי ובקשו מהם לשבץ את האלמנטים המוסיקליים המתאימים בטבלה: חצוצרות, כינורות, תופים, חלילים, סולו, טוטי, קצבי, נינוח, נמרץ, מתון, משלב גבוה, משלב נמוך.

פזמון

בתים

 

 

  • האם נתקלתם בקושי בחלוקה זו? איזה משפט/ים בשיר חריגים? מדוע?

3. המציאו עם התלמידים "משחק בבוקר בבוקר": חלקו לשלוש קבוצות  – קב' שירה, קבוצת נגינה וקבוצת תנועה והנחו כל קבוצה לתכנן ביצוע משלה לשיר תוך התיחסות לשינוי/ניגוד המוסיקלי והטקסטואלי המובנה בו (כלי נגינה מומלצים: מקלות הקשה, תוף טמבורין, משולש).

כתות ה-ו
1. בהאזנה ראשונה לביצוע של שלמה ארצי בקשו מהתלמידים להצטרף בתיפוף חופשי (על שולחן/ברכיים) במקומות המתאימים בעיניהם, להפסיקו או לשנותו בהתאמה. האם היתה אחידות בתיפוף? מה גרם לשינויי? במוסיקה? בטקסט?

2. צפו בביצועו של שלמה ארצי ושאלו איך יוצר העיבוד "הרגשה של אדם" ו"הרגשה של עם",  ואיך הוא מבחין ביניהן?

3. רשמו על הלוח את המשפט הראשון: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת". בקשו מהתלמידים לבדוק בתוים:

  • כיצד מדגיש הלחן את המילים: אדם, מרגיש, מתחיל?
  • כיצד מתוארות המילים: פתאום, קם-אדם, ללכת?

4. כהרחבה - צפו באחד הסרטונים שעשו שימוש בשיר זה:
א)  להקת הגרובטרון (2007)
ב)  המחאה החברתית (2011)
מדוע בחרו הגרובטרון / במאי הסרטון דווקא בשיר הזה? מה דומה/שונה בין המסר המקורי של השיר לבין המסר שבגרסה החדשה?  

 


מה למדנו?

  • ניגודים מוסיקליים ומוטיבים מלודיים להבעת הטקסט ולתיאורו ("ציור צלילים")
  • תפקידו של העיבוד (הקולי והכלי) כאלמנט הבעתי
  • שירת הפזמון
  • שיקוף המוזיקה באמצעות תיפוף ותנועה

 

סימנייה