שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

שיח בקבוצות

בשיר 3 בתים ופזמון. קראו יחד עם התלמידים את השיר, והזמינו אותם לשתף בקבוצות:

1. בבית הראשון מתואר סוף יומו של העמל והיגע, העובד קשה בשדה ומגיע סוף סוף לשעת מנוחתו עם רדת ערב. 

• במה לדעתכם עמלו ויגעו בעמק? תארו במספר משפטים את יומו של העמל אשר מגיעה סוף סוף שעת מנוחתו. מהן הפעולות שעשה? מהם המראות אשר ראה? מי הם האנשים אשר עימם שוחח במהלך היום?
• מה מרגישים בשעת עמל ומה מרגישים בשעת מרגוע? 
  • חישבו על בן משפחה קרוב (הורה, אח גדול..) היוצא ליום עבודתו וחוזר ממנו. נסו לשער, כיצד מרגיש ההורה או האח, כאשר הוא יוצא לעבודה, וכיצד הוא מרגיש כאשר הוא חוזר? האם תוכלו להיזכר באמירה שלו בשעת יציאה לעבודה ובאמירה שלו בעת חזרה? שתפו.
• שתפו במקרה בו גם אתם עמלתם ויגעתם בדבר מה, וחיכיתם לשעת המנוחה. כיצד הרגשתם כאשר הגעתם לרגע זה? 
• "מרגוע"- מהם הדברים המרגיעים אתכם? שתפו שלושה דברים שאתם אוהבים לעשות כדי להירגע.

2. בפזמון עולה הלילה ונשמעת הדממה, כאשר אנשי העמק סוף סוף נחים וישנים.

• שתפו: מהם הדברים שאתם אוהבים במיוחד בלילה? מהם הדברים שאתם לא אוהבים בו?
• "אנו לך משמרת"- אנו השומרים על הארץ ועל שדותיה. מהם הדברים החשובים לכם, אשר עליהם אתם שומרים? ספרו על דבר אשר חשוב לכם לשמור עליו (למורה: כדאי לכוון את התלמידים גם לחשיבה על הדברים החשובים שאינם דווקא מוחשיים או חומריים).

3. בבית השני מתאר המשורר את הארץ ואת שדותיה. 

לאור הדברים העולים מהבית - מה מרגיש המשורר כאשר הוא כותב שורות אלו לארצו ולעמק? כתבו שלוש מילות רגש מתאימות (למורה: התפעלות, התרגשות, שמחה, גאווה, סיפוק, אהבה).

• האם קרה לכם שטיילתם במקום מסוים, וחשתם תחושות דומות? שתפו. היכן זה קרה? עם מי הייתם? מה הרגשתם כלפי הנוף בו חזיתם? 

4. בבית האחרון קורה דבר מה פתאום בעמק. קראו שוב את הבית האחרון וענו יחד:

• מה קרה בעמק? מדוע  מתרחש: "אופל בהר הגלבוע", ו"קול זעקה עף גבוה"?
• באילו צבעים הייתם משתמשים על מנת לצייר בית זה?
• כיצד אתם מרגישים בעת קריאת שורות אלו? ( למורה: פחד, דאגה, חוסר ודאות, הפתעה, עצב, כעס, אכזבה).
• כיצד שייך או קשור בית זה לבתים הקודמים לו, המתארים רוגע ושקט של מנוחה? מדוע זה קורה?

 

פעילות מסכמת בקבוצות ובמליאה:

• כיצד הרגשתם במהלך קריאת שיר זה?
• מה אהבתם בשיר ומה לא אהבתם בו?
• מה הייתם רוצים לשאול או לבקש ממחבר השיר?
• הציעו שם נוסף או אחר, לשיר זה. מדוע בחרתם דווקא בשם זה?  

 

פעילות בקבוצה או בזוגות:

כתבו יחד בית נוסף ואחרון לשיר, בו חוזרת השלווה, ותחושת הרוגע והשמחה שוררת מחדש בעמק. 

צרפו לבית האחרון ציור של העמק, השתמשו בצבעים מרגיעים ונעימים. 

(למורה: צבעים מרגיעים הינם צבעים בהירים: ירוק בהיר, תכלת, ורוד, צהבהב, לבן, סגלגל, אפרפר).

שתפו במליאה בבית האחרון שחיברתם לשיר, ובציור שצירפתם לבית.

הציעו לתלמידים ליצור תערוכה משותפת של ציורי העמק.

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

מצורף: נספח 1 

שיר אהבה לארץ ישראל, המכיר בכך שהארץ נקנתה בעבודה קשה ביום ובלילה, בערבות הדדית ובנכונות לשלם מחיר אישי כבד למענה. בעמק יזרעאל התרחש סיפורם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם ומלחמתם בסיסרא (שופטים פרקים ד'-ה'). בתחילת המאה ה-20 החלה ההתיישבות הציונית בעמק: בשנת 1921 הוקם היישוב נהלל במערב העמק ובשנת 1922 קיבוץ בית אלפא במזרחו. אלה שני היישובים המוזכרים בשיר. נוף העמק מאופיין בפסיפס של שדות חקלאיים וביופי הפריחה של האירוסים, בסוף החורף על הר הגלבוע. 

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א-ב

1. הציגו בפני התלמידים תמונות של עמקים בכלל ושל עמק יזרעאל בפרט (ראו תמונות ב'אודות'). בקשו מהם להגדיר על פי התמונות מהו עמק.

• מה מאפיין את הנוף של עמק יזרעאל? 

2. כתבו על הלוח את המשפט: "בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל." הסבירו לתלמידים את פירושי המילים "יָּגֵעַ" ו"עָמֵל" ובקשו מהם להעלות רעיונות לגבי נושא השיר והמסופר בו.

3. בקשו מהתלמידים להקשיב לשיר ולספור כמה פעמים מופיעות המילים "לַיְלָה" ו"לֵּיל"

• איזה מין שירים כדאי לשיר בלילה, לפני שהולכים לישון? (שקטים, מרגיעים, משבחים).

4. הציגו את המושג "שיר ערש" ושאלו, את מי מנסים להרדים בשיר? (את העמק). במה העמק דומה לילד? (שניהם זקוקים להשגחה ולטיפול אוהב, שניהם צומחים ומתפתחים...).

5. השמיעו לתלמידים את ביצוע השיר ובקשו מהם להרים יד בכל פעם שמופיעה מילה הקשורה ללילה (מנוחה, מרגוע, לבנה, דממה, נומה, אופל).

6. קראו יחד עם התלמידים את מילות השיר ושאלו אותם איזה בית שונה מהאחרים ובמה מתבטא השוני בתוכן?  (בבתים הראשון והשני האווירה רגועה. בבית השלישי ישנה אווירת פחד וסכנה)

7. בקשו מהתלמידים לצייר שני סוגים של עמק, אחד לאור יום והשני בלילה, ולתת כותרת לכל אחד מהציורים. כדאי שהציורים ישלבו תמונות נבחרות המתוארות בשיר: טל מלמטה ולבנה מעל / סוס דוהר מצל אל צל / ים הדגן מתנועע / שיר העדר מצלצל. 

 

כיתות ג-ד

1. חלקו את התלמידים לקבוצות ותנו להם את מילות השיר. בקשו מהם, להקיף בשלושה צבעים שונים את המילים המתארות את סופו של יום העבודה בעמק (1), את המראות, הצבעים והקולות שמתארים לילה בעמק (2) ואת  חוויית השמירה בלילה (3).

2. בקשו מהם לדון בקבוצות בתכני שלושת הבתים, לתת כותרת לכל בית בנפרד ולכתוב מדוע בחרו בה.

3. חז"ל טבעו את הביטוי "כל ישראל ערבים זה בזה". ביטוי זה מביע את האחווה שאמורה להתקיים בין כל היהודים, את המעורבות שעליהם לגלות בעניינים הנוגעים להתנהגות מוסרית בחברה ואת אחריותו של כל אדם מישראל לשלומו ולרווחתו של חברו, בן עמו. 

• הנחו את התלמידים בקבוצות לדון ולציין בכתב: כיצד בא לידי ביטוי הערך "כל ישראל ערבים זה בזה" בבית הראשון ובפזמון? (העמל והיגע, המופיעים בבית הראשון, יכולים לישון בשלווה, משום שבלילה שומרים עליהם, כמתואר בפזמון) 
• בקשו מכל קבוצה, לדון על מצבים בהם סבורים שמתקיימת בחייהם ערבות הדדית. 
• בקשו מהתלמידים, לדון על המצבים בהם חסרה לדעתם ערבות הדדית ולהציע כלים להגברת הערבות ההדדית.

4. בקשו מנציגי הקבוצות, להציג בפני הכיתה את ממצאי שלוש השאלות, כל קבוצה תציג תשובה אחת. 

 

כיתות ה-ו

1. חלקו לתלמידים את מילות השיר ובקשו מהם להקיף את האתרים המוזכרים בהן.

2. הציגו בפני התלמידים, מפה של ארץ ישראל ובקשו מהם לאתר בה את המקומות הנזכרים בשיר: עמק יזרעאל, הר הגלבוע, קיבוץ בית אלפא, מושב נהלל.

3. שאלו את התלמידים מהם סוגי האתרים המופיעים בשיר (עמק, הר, מושב וקיבוץ) ובקשו מהם לספר אם ביקרו פעם באתרים דומים ובאילו נסיבות.

4. חלקו את התלמידים לארבע קבוצות. לכל קבוצה תנו דף מקור (ראו נספח 1) על אודות אחד המקומות ובקשו לכתוב לו תעודת זהות (ראו נספח 1).

• מהם הערכים הנחוצים לקיום מוצלח של יישוב או קהילה בישראל, לדעתם? 
• בקשו מהתלמידים להציג את עמדתם בשאלה האחרונה בפני הכיתה, וקיימו דיון בנושא.

5. בקשו מהתלמידים לדון, בעזרת השיר, בערכים המאפשרים את המשך קיומם של המקומות שחקרו, ובכלל. בקשו מהם לבסס כל ערך על מילים מתוך השיר.  

 

לסיכום: 

• למדנו על אופיו של עמק יזרעאל ועל נסיבות כתיבת השיר.
• התייחסנו לערך הערבות ההדדית וערכים נוספים, המאפשרים קיום יישובים וקהילות בארץ.
• הכרנו מקור מהתנ"ך ומהמדרש ובחנו אותם כמקורות השראה לשיר ולרעיונות המובעים בו.