דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מצורפים: 5 נספחים

את השיר הלחין ועיבד מוני אמריליו בשנת 1974, וביצע אותו צוות הווי פיקוד מרכז עם הסולנית רוחמה רז. במקור נכתב השיר בארבעה בתים כשבין כל זוג בתים יש קשר טקסטואלי (מבנה וחריזה) ורעיוני. בחירתו של המלחין להלחין רק שלושה מהבתים הביאה להלחנה במבנה AAB, כשחלק B  מתפקד כפזמון חוזר. הלחן מבטא היטב את השוני בין שני חלקי השיר: תיאור של תכונה חגיגית – באמצעות תחושת סימטריות ופריודות סגורות (מלודית והרמונית) – כנגד פראזות מוזיקליות פתוחות ומתוחות ללא פיתרון הרמוני. הלחן המקורי בנוי באופן מעגלי ומסתיים בחזרת הבית הראשון אולי בשאיפה להרגיע את החרדה והמתיחות ולסיים בתחושת אופטימיות ובחגיגיות.   

בביצוע מחודש של השיר (בידי אלון אולארצ'יק) הוסף הבית הרביעי. מעניין לבחון זאת מבחינה מילולית ומוזיקלית.   

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. השמיעו את השיר בביצועו המקורי (רוחמה רז וצוות הווי פיקוד מרכז), ובקשו מהתלמידים לציין אילו מילים בשיר חוזרות על עצמן פעמים רבות (למורה – ארץ אהבתי, שבע, בשעה, מי).

  • איזו מהן יוצאת דופן ולמה? (למורה – המילה מי היא מילת שאלה בעוד ששאר המילים מתארות ומספקות כעין תשובות לשאלות: היכן, כמה ומתי).
  • האם גם במנגינה ללא מילים ייתכן הבדל בין משפט שאלה למשפט תשובה? נמקו ונסו להדגים תשובתכם (למורה – יש לסכם את הדיון בהסבר ובדוגמה לפראזה מוזיקאלית המורכבת ממשפט פתוח ומשפט סגור).

2. הציגו את מילות השיר כפי שמופיעות בנספח 1 ושירו אותו בקולכם. בקשו מהתלמידים לסמן סימן מתאים בסוף כל שורת שיר: ? – למשפט מוזיקלי פתוח; !– למשפט סגור. האם יש התאמה בין סוג המשפט המוזיקלי לבין המשפט המילולי? 

3. שירו את השיר ולוו אותו בנגינה עדינה בשלישים לפי התזמור המופיע בנספח 2.

 

כיתות ג׳-ד׳

  1. הציגו בפני התלמידים את התשבץ שבנספח 3. קראו את השאלות בקול רם לפני ההאזנה, והשמיעו את השיר בביצועו המקורי. בקשו מהתלמידים לפתור את התשבץ במהלך ההאזנה לשיר, ואחר כך בדקו את תשובותיהם כשאתם שרים בקולכם. 
  2. שאלו את התלמידים באיזה חלק של השיר מתוארת אווירה חגיגית ובאיזה חלק מתוארת אווירה  שיש בה מתח ודאגה? כיצד משתנה מנגינת השיר בין חלקי השיר? להמחשת התשובה בחרו בפעילות שבנספח 1 או בטבלה בנספח 4
  3. צפו עם התלמידים בשיר בביצוע אלון אולארצ'יק: 
  • איזו הפתעה מזומנת למאזין בביצוע זה?
  • האם השינוי בסופו של השיר משנה את המסר ואת תחושת המאזין? 
  • איזה מהסיומות מועדפת עליכם ומדוע?

      (למורה – מילות הבית הרביעי בנספח 5)

 

כיתות ה-ו

1. הציגו את מילות השיר ורשמו על הלוח שלוש אפשרויות של מבנה מוזיקלי:

 AABABA , AABBAA,  ABABAB. השמיעו את השיר בביצועו המקורי ובקשו מהתלמידים לבחור במבנה המתאים לביצוע זה:

  • מה מבדיל בין חלקי השיר השונים (AB)?  
  • מה מיוחד במבנה השיר? 
  • נסו לשער מדוע בחר המלחין במבנה זה?  (למורה – השיר עצמו קצר מאד, שני בתיו הראשונים מהווים כעין חטיבה אחת בטקסט ובמבנה והבית השלישי שונה מהם ומנוגד להם מצד תוכנו. המלחין יצר חלוקה לבית ופזמון והשיר מסתיים בחזרה על הבית הראשון המשמר את האווירה החגיגית ואת הסיום המוזיקלי הסגור).

2. שאלו את התלמידים באיזה חלק של השיר (A-B) מתוארת ציפייה ותכונה חגיגית ובאיזה – ציפייה דרוכה ודאגה? כיצד זה מתבטא במנגינה? היעזרו בטבלה בנספח 4. 

3. צפו בשיר בביצועו המחודש של אלון אולארצ'יק

  • האם בביצוע המחודש נשמר או נשבר המבנה המקורי?
  • מה השתנה בשיר? 
  • האם השינוי מעצים את האווירה החגיגית? את הדאגה? או תחושה אחרת? 

   (למורה – מילות הבית הרביעי בנספח 5)

 

מה למדנו?

  • זיקות בין טקסט ללחן: ברמות שונות של המבנה המוזיקלי (חלקים גדולים, משפטים), בכיווניות מלודית (עלייה, ירידה, סקוונצות), קו מלודי (קפיצות, צעדים), ערכים ריתמיים (סינקופה, צלילים ארוכים). 
  • נגינה על פי תיווי ריתמי.
  • עיסוק במושגים: מבנה, משפט פתוח/משפט סגור, שאלה ותשובה, סינקופה, סקוונצה.
  • השוואת ביצועים: עיבודים שונים לשיר בשינוי טקסט ומבנה.

 

 

בארץ אהבתי - תווים

תווים

תוויםתווים

סימנייה