שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

לצעירים: 

1. "נעים מאד"

• בקשו מהתלמידים לטייל בכיתה לקול צלילי מוזיקה ותוך כדי מפגש ביניהם לברך לשלום את אלה שפגשו בדרכם.
• בהישמע סימן מוסכם (מחיאת כף או הפסקת המוזיקה) בקשו מהם לעצור וללחוץ יד לחבר או לחברה.
• השמיעו מוזיקה ובקשו שבעת הפסקתה יתחברו התלמידים בזוגות וישוחחו בקצרה. 
• לאחר מספר דקות בקשו מהזוגות להיפרד ושוב לטייל עד שיפגשו חבר נוסף.

(למורה: בכל מפגש בקשו לדבר על נושא אחר כגון תעסוקה בשעות הפנאי, טיול מוצלח שהשתתפו בו, סיפור שאוהבים, מזון שאהבו או שלא..., משחק מועדף ועוד.)

פעילות מסכמת בקבוצה ובמליאה

• בקשו מהתלמידים לשבת במעגל ולשתף בלמידה שהייתה להם בפעילות זו. שאלו:
  • במה הייתה שונה פעילות זו מפעילויות אחרות?
  • מה למדתם על עצמכם בפעילות?
  • תארו את ההרגשה בעת המפגש בו הכרתם משהו חדש אותו לא ידעתם קודם, אודות חבר לכיתה.

 

2. "אני במקום חדש"

• הביאו לכיתה שתי בובות (בן ובת, רוני ורינה) ספרו לתלמידים שלכיתה הגיעו שני חברים חדשים ושאלו: מה הייתם רוצים לדעת על רוני ורינה? 
• ענו לתלמידים על השאלות שיציגו ובנו יחד עמם סיפור על החברים החדשים.
• בהמשך, ספרו שאתמול רוני ורינה, החברים החדשים, היו במקום אחר המוכר להם. הם חשבו מחשבות, היו להם תחושות שונות.
  • שאלו: "אילו תחושות אתם חושבים שמתעוררות בחברים החדשים?" 
• הזמינו את התלמידים להציע לבובות רעיונות - כיצד לתאר את החיים החדשים שלהם. 

 

לסיכום

• מתי אתם מרגישים חידוש?
• מה יכול לסייע לכם במקום חדש?
• מי יכול לסייע לכם להשתלב במקום חדש?

 

לבוגרים:

1. "מתחברים לשורשים"

בקשו מהתלמידים להביא תמונות שלהם ושל בני משפחתם המצומצמת והמורחבת.

מתוך מאגר התמונות, בנו עם התלמידים קולאז’ המציג אותם בתוך משפחתם.

לחלופין, בקשו מהתלמידים לצייר תמונה משפחתית שלהם ושל בני משפחתם.

פעילות בזוגות: 

בקשו מהתלמידים לבחור אחד או יותר מבני משפחתם ולספר על תכונות אופי אליהם הם מתחברים בדמות זו. מה אתם אוהבים בה? מה מחבר אותה אליכם?

שאלו:

• מה הדמות מהווה עבורכם?
• איזו תכונה תרצו לאמץ?
• מה תוכלו לעשות לשם כך? 

 

2. "סיפור זיקה"

שלב א': הביאו לכתה סיפור מקרה כתוב בנושא עלייה לארץ, אירוע אקטואלי בנושא זה, או בקשו מאחד התלמידים שישתף בחוויית עליה לארץ במשפחתו.

שלב ב': בקשו מהתלמידים לכתוב שני נושאים מרכזיים שהסיפור עורר בהם ע"ג כרטיסיות.

שלב ג' (במליאה): הניחו במרכז המעגל את הכרטיסיות והתבוננו בהם. בחנו את הנושאים שכתבתם. 

שאלו: 

• במה הסיפור עוסק?
• אילו אסוציאציות מעורר בכם הסיפור?
• לאילו התנסויות או מקומות בחיים שלכם מתחבר האירוע?
• אילו שאלות עולות בכם בעקבות הסיפור? 
• מה אתם יודעים על הדמויות בסיפור? 
• אילו עצות הייתם נותנים לדמויות בסיפור?
• מה תזכרו מהשיעור, מהשיחה, מהסיפור?

 

לסיכום

• על פי השיח שהתנהל מה למדתם על תופעת העלייה לארץ?
• מה ריגש אתכם במיוחד?
• מה אתם לומדים מהמאמצים הגדולים שהשקיעו אנשים מארצות שונות כדי להגיע לארץ ישראל? 

זרקור על תרבות יהודית-ישראלית

בפיוט מדמיין המשורר, בן המאה ה 17 בתימן, את קיבוץ הגלויות מכל ארצות הפזורה לארץ ישראל בשמחה ובהדר.

 

מגוון פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א'-ב'

קיבוץ גלויות

אוריינות:

1. הסבירו לתלמידים את המושג קיבוץ גלויות וקראו בפני התלמידים את השורות המתארות את העלייה לארץ. שאלו: איך מדמיין המחבר את עליית הגולים מארצות הגולה לארץ? באילו מילים הוא משתמש?

ערך במבחן:

2. שאלו את התלמידים האם הם יודעים מאילו ארצות הגיעו ההורים או הסבים שלהם. (למורה: מומלץ לסמן על גבי מפת העולם את ארצות המוצא של משפחות התלמידים ואת הדרכים לארץ באמצעות חיצים. אפשר לכתוב על הלוח את שמות הארצות מהם הגיעו המשפחות). 

3. דונו במושג קיבוץ גלויות באמצעות ההמחשה שעל המפה.

4. שאלו: האם יש במשפחה מילה, ביטוי, פתגם או משפט בשפת ארץ המוצא? מהו? מה פירושו? איך הם מרגישים כלפי השימוש בשפה זו? כלפי המבטא? האם ירצו לשמור על הביטויים הללו בעתיד ולעשות בהם שימוש? מדוע?

סיכום הפעילות במליאה: יצירה חזותית משותפת המשלבת את שבילי העלייה לארץ על גבי מפת העולם וכתיבת מילון ביטויים כיתתי בשפת העדות השונות של ילדי הכיתה.  

 

כיתות ג'-ד'

קיבוץ גלויות  

אוריינות וערך במבחן:

פתיחת השיעור זהה לפעילות לכתות א'-ב'. (שאלות 1 – 3 )

ערך במבחן (המשך):

1. שאלו: האם אתם מכירים את סיפור העלייה לארץ של הוריכם והוריהם? (למורה: כוונו את התלמידים לנושאים כגון: באיזה אופן הגיעו לארץ – מטוס/אנייה/ רכבת/ הליכה ברגל; מה הביאו איתם העולים? היכן גרו בבואם? מעברות/ קיבוץ/ מרכז קליטה; כיצד התפרנסו בארץ? )

2. שאלו: האם, לדעתכם, חוויית העלייה אכן הייתה כפי שמדמיין אותה המשורר (בשיר וזמרה, ברון והדרה)?  מה היה משמח ומה היה קשה בעלייה לארץ?

3. סכמו עם התלמידים: מה דעתם על התהליך של קיבוץ הגלויות בארץ ישראל? האם הם שמחים שהתקיים? האם היה בו גם קושי? מהם היתרונות והחסרונות בתהליך זה (למורה: בקיבוץ הגלויות נוצר המתח בין יצירת חברה אחידה המוחקת את הייחוד התרבותי (כור היתוך) ובין התבדלות וריבוי תרבויות. האתגר הוא ביצירת חברה רב תרבותית).

 

כיתות ה'-ו' 

קיבוץ גלויות - העלייה מתימן

אוריינות:

1. שאלו את התלמידים: 

• מה מבקש המשורר מאלוהיו? באילו מילים הוא משתמש?
• מי הם השבויים, הזרויים? היכן הם נמצאים?
• כיצד מדמיין המשורר את עלייתם לארץ? באילו מילים הוא משתמש?

2. הסבירו לתלמידים את המונח (או בקשו מהם לקרוא את הערך) קיבוץ גלויות ושאלו:

• איזו שורה בפיוט מתארת חזון זה?

ערך במבחן:

3. הפנו את התלמידים לקרוא סיפור על העלייה לארץ מתימן ובקשו מהם לענות על השאלות:

• באיזו שנה נערך המבצע הגדול של עליית יהודי תימן לארץ?
• כיצד נקרא המבצע?
• על איזה פסוק מבוסס שם זה?
• איך התנהלו חיי היהודים בתימן?
• היכן התגוררו העולים מיד עם הגיעם ארצה?
• במה מצאו את פרנסתם?
• איך מסכם המספר את סיפור העלייה?

4. המשיכו את הדיון בכיתה תוך התייחסות לשאלות 5 - 7  בפעילות לכתות ג'-ד', לעיל.

 

לסיכום

• למדנו את המושג קיבוץ גלויות, כפי שהוא מוצג בפיוט, וכפי שהוא בא לידי ביטוי הלכה למעשה במדינת ישראל.
• המחשנו באופן חזותי (במפת העולם) ושפתי (ביטויים ופתגמים) את קיבוץ הגלויות.
• סיפרנו ולמדנו סיפורי עלייה מארצות שונות.
• שוחחנו על האתגר שמעמיד בפנינו תהליך זה: מריבוי תרבויות לחברה רב תרבותית.