שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

זרקור מוזיקלי

מצורף: נספח 1

את השיר הלחין מתי כספי  ב-1970 לתוכנית הרדיו "דו רה ומי עוד", שבמסגרתה הוזמנו והולחנו שירים עבריים חדשים. לחנו הקצבי והעליז של השיר משרה אווירה קלילה והומוריסטית על טקסט מורכב, הכתוב בשפה גבוהה, ומהלל אישיות היסטורית כגיבורת-תרבות. אפיון מוזיקלי זה תואם את רוח מילות הפזמון – "יהודי מבדח", אף כי המחבר עצמו הודה שהתיאור אינו נאמן להיסטוריה, והוא משמש לצורך החרוז בלבד. הלחן מוסיף לאווירה המבודחת במוטיב הקופצני והחוזר במילות הפזמון:  "אליעזר בן-יהודה", וכן בהלחנה המבודחת של המלה "יהודה" במלעיל במקום במלרע, כהגייתה התקנית. שינוי הסולם ממינור למז'ור בפזמון מביעה את הניגוד שבין העבודה הקדחתנית, המתמשכת והמייגעת לבין חדוות היצירה וחגיגת החייאת השפה העברית.

 

מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל 

כיתות א׳-ב׳

1. רשמו על הלוח את המילים שנבחרו מתוך השיר ומופיעות בנספח, והשמיעו את השיר. בקשו מהתלמידים לרשום כל אחת מהמילים בבית שבו היא מופיעה. בתום ההאזנה בדקו יחד ובחרו מן הנספח את הכינוי המתאים ביותר לכל אחד מבתי השיר לפי תוכנו (לכיתה א אפשר להכין את המילים בכרטיסיות ולבקשם למיין אותן לבית המתאים). 

2. מחאו בכפיים את מקצבי שמותיהם של תלמידי הכיתה, ומיינו אותם לפי תבניות המקצב והטעם. רשמו על הלוח בתווי רתמי את המקצב  של כל תבנית וסמנו את מיקום הטעם בסימן 

3. (ספורצנדו ). בדקו במחיאה ובשירה את השמות: אליעזר, בן-יהודה, איתמר, בן-אב"י. איזה מהשמות מולחן בשונה מהגייתו התקנית? 

4. צפו במצגת של השיר ושאלו כיצד ממחיש סדר התמונות במצגת את מבנה השיר (שלושה בתים ופזמון חוזר)?

 

כיתות ג׳-ד׳

1. רשמו על הלוח את כל צלילי המנעד של מנגינת השיר (דצימה: לה - דו), וסמנו שתי חטיבות: נמוכה-אמצעית, אמצעית-גבוהה (לה-מי, מי–דו). השמיעו את השיר ובקשו מהתלמידים להציע חלוקה של מנגינת השיר לשלושה חלקים לפי המִשלַב המאפיין: "הנמוך", "הגבוה", "המשולב" (למורה – במידת הצורך אפשר להקל דרך חלוקה מראש של השיר, כשהתלמידים מתבקשים רק לשבץ את שם המשלב המתאים – ראו בנספח (פעילות 2). שאלו מדוע לדעתם הולחן השיר בדרך זו?

2. הסבירו מה ההבדל בין מילה מלרעית למילה מלעילית, והדגימו את אופן הרישום הריתמי התואם. המשך הפעילות ראו בנספח (פעילות 3). 

3. צפו במצגת של השיר ושאלו כיצד ממחיש סדר התמונות במצגת את מבנה השיר (שלושה בתים ופזמון חוזר)?

 

כיתות ה׳-ו׳

1. צפו במצגת של השיר ושאלו כיצד ממחיש סדר התמונות במצגת את מבנה השיר (שלושה בתים ופזמון חוזר)?

2. רשמו על הלוח: "יהודי מבדח – מוחו הקודח", והציגו בפני התלמידים את תווי מנגינת הפזמון בנספח (פעילות 4). שירו בקולכם את הפזמון (ללא ליווי) ובקשו מהתלמידים לעקוב אחר התווים, ולגלות כיצד "צייר" המלחין באופן מוזיקלי את המושגים "מבדח" ו"קודח" (למורה – אלמנטים הומוריסטיים: שבירת השם "אליע-זר" בקפיצת מרווח גדולה כלפי מטה (קווינטה/סקסטה), עיוות ההטעמה במילה "יהודה". הירידה הדיאטונית על פני מנעד הדצימה מדו גבוה ללה נמוך כהמחשה ל"חפירה"/"קידוח" במשפט "הוא בדה ממוחו הקודח").

3. רשמו על הלוח את סולמות לה מז'ור ולה מינור. השמיעו (בנגינת מקלדת) ושירו אותם בסולפז'. שאלו את התלמידים על השוני באווירה בין הסולמות (שמח יותר? עצוב יותר?)

• הוסיפו בסולם המינורי שלושה צלילים כרומטיים: סי במול, מי במול, לה במול ושירו את הסולם בכיוון ירידה. שאלו האם המוטיב הכרומטי היורד (סקונדה קטנה) מחזק תחושת עירור והמרצה (מרץ) או לאות (עייפות)?  
• שירו לאט כל אחד ממשפטי השיר הבאים, ונסו לזהות משמיעה באיזו מילה מופיע המוטיב הכרומטי היורד: "הוא קינא לפועל ולתואר ולשם"....." / "היה רושם במילונו תלי-תלים..." / "והעברית אשר חיכתה אלפיים..."
• מדוע לדעתכם בחר המלחין להבדיל בין מנגינת הבית לפזמון באמצעות שינוי הסולם ממינור למז'ור? אילו מלים בבית ובפזמון מתאימות להבחנה זו?

 

מה למדנו?

• הרמוניה: בית (מינורי) פזמון (מז'ורי).
• מלודיה: הבחנה במשלב השונה בין שלושת החלקים בשיר. 
• מקצב: תבניות מקצב בהטעמה שונה בזיקה להגיית מלעיל ומלרע בשפה.
• מושגים: משלב, מנעד. 
• סולפג': סולם מז'ור, מינור, כרומטיקה (מרווח סקונדה קטנה).
• "ציור מילים" באמצעות המוזיקה.

אליעזר בן יהודה - תווים