דילוג לתוכן

שיר של יום - ירושלים

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

השיר "על כפיו יביא" מאפשר שיח על הכמיהה לשינוי ולשיפור מצב נתון.

ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.
איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

נסו לדמיין מה עובר על הנגר? מה הוא מרגיש? מה הוא חושב?
מה הייתם יכולים לומר לו אז? היום?

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כיסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

למרות בדידותו וחוסר תפקודו, הנגר עדיין חולם. מה מאפשר לו החלום? מה מאפשר לנו לחלום? מתי אנחנו חולמים?
מה המשמעות של נשיאה על כפיים? מתי אנחנו בוחרים לשאת משהו או מישהו על כפיים?

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

כבר שנים חולם..  האם חלמתם חלום במשך תקופה ארוכה? מה גורם לחלום להתגשם? מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהחלום שלנו יתגשם? האם אנחנו צריכים לחכות שיגיע היום או יכולים לוודא שיגיע?

בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר
והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.

איש לגמרי לא צעיר..  מה אנחנו למדים מאנשים מבוגרים מאתנו? האם יש לנו מה ללמוד מהם? ללמד אותם? הם יכולים לתרום לנו מהידע הנצבר שלהם במהלך השנים, ואנחנו יכולים לתרום להם מיכולותינו וממה שלמדנו בעת הזאת.

 

נגר אחד, סנדלר אחד, בנאי אחד..
נגר שחולם לבנות כיסא לאליהו שיבוא..
סנדלר שחולם לתפור נעליים לאליהו הנביא ..
בנאי שחולם להניח את אבן הפינה לבית המקדש, על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא...
מה הייתם אתם בוחרים להביא?
חשבו על חפץ, תחושה, מחשבה, ידיעה או עזרה שיכולתם אתם להביא לאליהו הנביא..
ניתן לשתף בשיח חופשי, בציור, ביצירה מגוונת.

 

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו... הכנת לוכד חלומות כיתתי
התלמידים מתיישבים במעגל, ואחד מהם מחזיק חוט צמר. כל אחד בתורו מספר על חלום שהיה לו וזורק את החוט אל תלמיד/ה אחר/ת. כך עד שהחוט עובר אצל כולם. זריקת חוט הצמר מתלמיד לתלמיד תיצור לוכד חלומות במרכז המעגל. תוך כדי הסבב אפשר לפתח שיח קצר על מהות החלומות: מה יקרה אם יגשימו אותם? מדוע זהו החלום שלהם? ממה או ממי הושפעו בבחירתם? איזה סוג של חלומות היו רוצים להגשים ולמה?

 

חשבו על תרומה/למידה משמעותית של אדם המבוגר מכם בשבילכם, בשביל הקרובים לכם, בשביל הקהילה.
שתפו את חבריכם לכיתה בלמידה המשמעותית.

  • מיהו האדם?
  • מה למדתם?
  • היכן נפגשתם? ומתי?
  • האם הייתה לכם היכרות מקדימה? או הייתה זו דמות חדשה בעבורכם?
  • האם שיתפתם אותו בלמידה ובהתרשמות שלכם ממנו?
  • האם בחרתם להודות לו/לה על התרומה/הלמידה?
  • מדוע בחרתם לשתף בסיפור זה דווקא?
חזרה

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

השיר מתאר כמה בעלי מקצוע שלכאורה פרשו ממלאכתם שבשגרה, והם מקדישים את כל זמנם ועמלם לקירוב בואו של אליהו הנביא, שעל פי האמונה יבשר את בוא המשיח.

בשיר מתוארים תנאי חייהם המצומצמים של בעלי המלאכה: הן הנגר והן הסנדלר חיים "ברחובנו הצר", בצריף,  בבדידות, בהסתר ובעוני: "איש אינו בא לקנות, ואין איש מבקר". את לבם ממלא חלום, שעליו הם שומרים בסוד. החלום בא לבטא את אהבתם ומסירותם לעמם ולמסורתו ואת תקוותם לגאולת העם מצרותיו. אהבה ומסירות זו הם מבטאים באמצעות הכישורים המיוחדים שניחנו בהם, בזכות אּומנותם ועמל כפיהם: הנגר חפץ "לבנות כיסא לאליהו" – מעין מהדורה מפוארת של כיסא אליהו הניצב בבתי כנסת (שעליו נערכת ברית המילה, שלפי האמונה העממית אליהו הנביא מבקר בה); הסנדלר מבקש לתפור נעליים שבהן יוכל אליהו לבשר את הגאולה מעל ההרים; והבנאי – להניח את אבן הפינה של המקדש.

דמותו של אליהו היא אפוא מוקד השיר כולו. אליהו נביא ישראל ניבא ופעל בתקופת בית ראשון בממלכת ישראל (בימי אחאב מלך ישראל ואחזיה בנו). על מעשיו ונבואותיו מסופר בתנ"ך בספרי מלכים א'-ב'. הוא מכונה "אליהו התשבי" – על שם עירו תִשְּבָה שבחבל גלעד, מדרום לגולן.

אליהו לחם בקנאות בפולחן האלילי בארץ שהתקיים בימיו, פולחן הבעל והאשרה, ופעל באומץ רב אפילו כנגד המלך אחאב, שחטא בעבודת הבעל ובדיכוי עמו, בעקבות נישואיו לאיזבל בת מלך צידון, שהביאה מארצָהּ מסורת אלילית. אליהו נרדף על ידיהם והיה נע ונד בארץ. בנדודיו מצא מקלט בצידון שבצפון, והגיע עד הר סיני, הר האלוהים, שבדרום מדבר סיני. הוא חולל נִסים, ואירעו לו נִסים והתגלויות אלוהים. אליהו מינה את אלישע כיורשו, ועלה בסערה לשמים, על מרכבת אש. "וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר וְהִנֵּה רֶכֶב-אֵשׁ וְסוּסֵי אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם" (מלכים ב, ב, יא).

על פי המסורת העממית, קנאותו של אליהו לאלהים התקבלה אפילו על ידי האל בביקורת מסוימת, בעיקר בהאשמתו את העם כי עזבו את ברית ה'. לכן הוא כביכול לא מת אלא עלה בסערה לשמים, ורוחו ממשיכה להסתובב בעולם, כדי להיווכח שוב ושוב שעם ישראל ממשיך לקיים את בריתו עם אלהים. הוא מבקר כביכול באירועים שונים, כגון ברית המילה או ליל הסדר, ולפי אגדות שונות הוא אפילו מתגלה לעתים לחכמים הלומדים תורה או לבני אדם הזקוקים לעזרה (למשל בסיפור "חנהל'ה ושמלת השבת"), והוא כאמור עתיד לבשר על הגאולה (עוד על כך ראו להלן).


לכבודו של אליהו שרים במוצאי שבת בקהילות ישראל רבות את הפיוט שהפזמון החוזר שלו הוא: "אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי, בִּמְהֵרָה יָבוֹא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד." זוהי גם האמרה המלווה שיר זה.


ערכים מובילים לפי תוכנית הלימודים בתרבות יהודית ישראלית: השיר מבטא בעיקר את הערך של זיקה לעם ולארץ, ובכלל זה את הזיקה והכיסופים לירושלים, וכן את ערכי האחריות והמעורבות, המסורת והחידוש.


בשיר משוקעים ומהדהדים מושגים שונים מהתרבות היהודית והישראלית.

1. כיסא אליהו: כאמור, אליהו הנביא, כפי שהוא מעיד על עצמו, היה נביא קנאי: "וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל....." (מלכים א', יט י). בפרקי אבות דרבי אלעזר מסופר, כי בתגובה לדברים אלה אמר אלוהים לאליהו: "חָיֵיךָ (לשון שבועה, בחיי האדם) שאין עושין ברית מילה ש[אין] אתה רואה בעיניך". מכאן התקינו (קבעו תקנה) חכמים לעשות כיסא אחד מכובד ל"מלאך הברית" (כך מכונה אליהו הנביא). על פי מסורת זו, מכיוון שאליהו הנביא האשים את העם שעזב את בריתו עם אלוהים, הנביא מוזמן לכל טקסי ברית המילה ושם מראים ומוכיחים לו את הברית בין העם לאלוהיו. בהלכות שולחן ערוך כתוב "נוהגין לעשות כיסא לאליהו שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כיסא אליהו" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רסה, סעיף יא(. [על פי "הפיוט והזמר בתרבות ישראל"].

2. בֵּן עַל הָרִים יִנְווּ (יהיו נווים, יפים) רַגְלֵי הַמְּבַשֵּׂר. אליהו עתיד לחזור ולהשלים את תפקידו, "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם יְהוָה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל-אֲבוֹתָם ..." (מלאכי ג, כג-כד). אליהו הנביא נתפס כמבשר הגאולה, והביטוי בשיר הוא ברוח נבואת הנחמה של ישעיהו: "מַה-נָּאווּ עַל-הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה אֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו נב, ז). אחד הביטויים של הגאולה, לפי המסורת, הוא בניינו מחדש של המקדש, כפי שחוזר הביטוי בפזמון: "ייבנה המקדש".


נערוך דיון:

  • נברר מה התלמידים יודעים על אליהו הנביא, ונשלים ידיעותיהם.
  • מה לדעתם אומרת הכותרת "על כפיו יביא". מי מביא, ואת מה?
  • אילו מקצועות מופעים בשיר, מה עושה כל בעל מקצוע, ולמה הוא מצפה?
  • נברר מה יחסם לאמונה בביאת המשיח? כיצד הם מבינים אמונה זו?
  • "אליהו הנביא, אליהו התשבי"

בררו עם התלמידים מדוע לדעתם שרים על אליהו הנביא דווקא בזמירות של מוצאי השבת. (פזמוני אליהו הנביא מושרים במוצאי שבת, על פי דברי התלמוד במסכת עירובין, שלפיהם אליהו הנביא לא יבוא בערב שבת ולא בשבת. מכאן שהחל ממוצאי שבת הוא הזמן המתאים לצפות לבואו.)

  • ראוי לשים לב להבדלים בין הבתים השונים מבחינת העשייה של בעלי המלאכה, דבר שלעתים מחמיצים: הבית האחרון שונה מעט מקודמיו. בבתים הראשונים בעלי המלאכה פרשו ממלאכתם בעבר, והם ממתינים לבוא המשיח עם הפריט שהכינו לאליהו (כיסא או נעליים). בבית השלישי האיש מתואר כמי שבונה את ירושלים "כבר שבעים שנה". הראשונים רוצים לתת משהו לאליהו: "על כפיו אותה יביא לאליהו הנביא", ואילו השלישי, הבנאי, שבונה בפועל את העיר כל חייו, אמנם מכין כמו חבריו דבר מיוחד, אבן ראשונה לבניין המקדש, אולם אבן זו "על כפיו אותה יביא, אליהו הנביא". הנביא בעצמו יביא את האבן. ולמעשה – הבנאי פעל כל ימיו בבניין ירושלים (ולא רק ציפה לאליהו) וזה שכרו.
  • כתיבה: חישבו על מקצוע נוסף המתאים לשיר, חברו בית נוסף לשיר והקדישו אותו לירושלים.

 

הסיפור מאחורי השיר
על נסיבות כתיבת השיר מספר הפזמונאי יורם טהרלב:
"
אחרי מלחמת ששת הימים היה בארץ גל של שירי ניצחון ותהילה. אבל מתחת לפני השטח החלו לרחוש גם זרמים מיסטיים של אמונה בנסים שקרו לנו. את השיר 'על כפיו יביא' כתבתי שנתיים אחרי המלחמה, אבל אני חושב ששורה עליו רוח המסורת היהודית, שניתן למצאה בין השִטין. שהרי אליהו הנביא נחשב למבשר ביאת המשיח. לפני בוא המשיח יבוא אליהו הנביא כדי לבשר את בואו, אחריו יבוא משיח בן יוסף, שייהרג במלחמת גוג ומגוג, ורק אחריהם יבוא המשיח האמתי, משיח בן דוד, ויביא את הגאולה השלמה. זה אחד השירים האהובים עליי, בעיקר בגלל אופיו ה'עממי'. הוא מעלה אל פני השטח בעלי מקצועות יום-יומיים, שדמותם נזכרת הרבה בשירי העם היהודיים ממזרח אירופה, אך כמעט לא מופיעה בשירים העבריים".

 

ריאיון עם יורם טהרלב:
http://www.baba-mail.co.il/video.aspx?emailid=9279
בעקבות  הריאיון, האם השיר אכן מתאים לירושלים? הסבירו.

סימנייה