רשם האגודות השיתופיות
רשם האגודות השיתופיות משמש כרגולטור של האגודות השיתופיות, ועומד בראש האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה.
האגף עוסק בכל מעגל החיים של האגודות השיתופיות: רישום האגודות ואישור התקנונים שלהן, בקרה על תיקוני התקנון, פיקוח ובקרה שוטפים על התנהלותן הכלכלית, החברתית והדמוקרטית של האגודות, מינוי בוררים לפתרון סכסוכים והכרעה בהשגות על החלטותיהם ופיקוח על הליכי הפירוק של אגודות שהפכו לחדלות
פירעון או הגיעו לסוף דרכן. הטיפול השוטף באגודות כולל מתן מענה לפניות מצד אגודות, חברי אגודות וגורמים רלוונטיים נוספים )במגוון נושאים, כגון בעניין התנהלות האגודה, הליכי בחירות שנתקיימו בה ועוד), דיונים בשאלת תקפות חברותם של חברים באגודה, בדיקה מעת לעת של דוחות כספיים של האגודות ועוד.
במקרים בהם יש צורך בכך, כולל הטיפול בתלונות גם ביצוע חקירות ובדיקות מעמיקות יותר, לרבות על ידי חוקרים חיצוניים המופעלים על ידי האגף במסגרת מיקור חוץ. ההיכרות וההתמחות המעמיקה של הרשם ועובדי האגף בבעיות ובמאפיינים הייחודיים של מגזר האגודות השיתופיות מאפשרים להם גם לתרום ולהיות שותפים בגיבוש מדיניות בתחומים הנוגעים לאגודות שיתופיות במשרדי ממשלה שונים, כגון משרדי החקלאות, הפנים האוצר והמשפטים, וברשויות ציבוריות שונות, כגון מועצות אזוריות, רשות מקרקעי ישראל ורשות המים. רשם האגודות השיתופיות
פועל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנותיה, אשר מקנות לו סמכויות מסוגים שונים, לרבות סמכויות שיפוטיות ורגולטוריות. בנוסף לחקיקה כוללים דיני האגודות השיתופיות גם פסיקה מגוונת של בתי המשפט ושל הרשם, שהצטברה עם השנים ומנחה את האגף בהפעלת סמכויותיו ושירותיו.
כוח האדם ביחידה
באגף כ40- עובדים, המשתייכים ברובם לצוותים ולמחלקות הבאות: פיקוח, בוררות, פירוקים, מחלקה משפטית, רו"ח וחקיקה ופיתוח. כל המחלקות הללו כפופות לרשם האגודות.
העובדים באגף הינם בעלי רקע מגוון ומגיעים מכל קבוצות האוכלוסייה, לרבות כאלו המיוצגות בחסר בשוק העבודה בישראל ובמגזר הציבורי, שבאגף יש להן ייצוג נכבד. מעבר לכך, כ20%- מהעובדים באגף הינם אנשים עם מוגבלות המשולבים באופן מלא בעבודת באגף ותורמים לה באופן ניכר. האווירה המכילה הקיימת באגף מאפשרת לעובדיו לפעול יחד, בהרמוניה ובכבוד הדדי.
מהי אגודה שיתופית?
אגודה שיתופית היא סוג של תאגיד, אשר נועד לקדם את רווחת חבריו. בהתאם לכך, הגדלת רווחי הבעלים אינה המטרה העיקרית של ההתאגדות, אלא קידום רווחתם הכלכלית של החברים ואיכות חייהם.
ההגדרה המשפטית של האגודה מופיעה בסעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות, לפיו אגודה שיתופית הינה "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה".
הרעיון העומד בבסיס האגודות השיתופיות הוא איגום כוחות, משאבים ויכולות של בודדים באמצעות יצירת מסגרת המסדירה את יחסי השיתוף וקבלת ההחלטות ביניהם, במטרה לשפר, כאמור, את רווחתם הכלכלית והיבטים אחרים הנוגעים לחייהם. רעיון זה מבטא שני רעיונות בסיסיים:
- הכוח טמון באנשים, והם אלו המסוגלים והמתאימים ביותר לשיפור מציאות ותנאי חייהם.
- התאגדות עם שותפים הינה הדרך הטובה ביותר להפעיל ולהעצים כוח זה.
מרעיונות אלה נגזרים העקרונות הבאים:
- שוויון בין חברי האגודה – לכל החברים באגודה מעמד שווה וזכות הצבעה שווה. קול אחד בלבד לכל חבר.
- הנהלת האגודה מבוססת על חבריה בלבד, ולכל חבר הזדמנות שווה לבחור ולהיבחר.
- קיימת הגבלה על אחוז האחזקות של חבר אחד באגודה.
מאחר שמטרת ההתאגדות היא קידום רווחת החברים, הרי שהיא אינה כוללת, כאמור, רק את השאת הרווח הכספי, אלא גם היבטים נוספים הקשורים לרווחת החברים באגודה, כגון איכות החיים והסביבה שלהם, קיום מסגרת קהילתית, או הבטחת רשת בטחון כלכלית, למשל באמצעות יצירת אפשרות לחברים לקנות או למכור תשומות או מצרכים במחירים טובים יותר. בכך שונה האגודה השיתופית מחברה בע"מ, שהמטרה המוצהרת היחידה שלה היא השאת הרווח הכספי עבור בעלי המניות שלה, או מעמותה שאינה מיועדת להשגת רווח כספי.
לאגודות השיתופיות תפקיד חשוב בעיצוב החברה הישראלית. חלק ניכר מהפעילות הכלכלית וההתיישבותית ביישוב היהודי טרם קום המדינה ובשנותיה הראשונות התנהל באמצעות ההתארגנות באגודות שיתופיות. השינויים והמשברים הכלכליים שפקדו את המשק בישראל בארבעת העשורים האחרונים, הביאו, בין היתר, להיחלשותה של התנועה הקואופרטיבית בארץ. עם זאת, בשנים האחרונות ובעיקר בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011, אנו עדים להתעוררות קואופרטיבית המגיעה "מהשטח" ושואפת לתת מענה לבעיות אשר עמדו בלבה של המחאה - יוקר המחייה והריכוזיות הגבוהה במשק הישראלי.
את אוכלוסיות היעד של האגודות השיתופיות ניתן לסווג לארבע קבוצות עיקריות:
- קהילות וישובים – קבוצה זו של אגודות שיתופיות מורכבת מרובם המכריע של היישובים הכפריים בארץ – למעלה מ1000- ישובים המאוגדים כאגודות שיתופיות מסוגים שונים כגון: קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או יישוב קהילתי. קבוצה זו מהווה קהל יעד מרכזי, ומטופלת ביחידת הרשם שנים רבות.
- אגודות שיתופיות עסקיות – אגודות שמטרתן ליצור עבור חבריהן כוח כלכלי ויתרון לגודל לצורך רכישה, מכירה, ייצור או אספקה של שירותים, תוצרת או תשומות, והכול באמצעות איגום המשאבים של חברי האגודה וחסכון בעלויות.
- התאגדויות חברתיות-כלכליות – כאמור, בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות של חלקים מהציבור הישראלי, בעיקר צעירים, המחפש מודלים כלכליים-חברתיים חלופיים שיכולים לסייע במאבק להפחתת יוקר המחייה וליצירת כלכלה שוויונית יותר. המודל הקואופרטיבי הינו המודל המרכזי שאומץ ברבים מהמיזמים שהוקמו על ידי ציבור זה.
- קואופרטיבים להורדת יוקר המחייה – התארגנות קואופרטיבית במטרה להכניס "שחקנים חדשים" לשוק, באמצעות התארגנות הפונה לכלל האוכלוסייה בישראל ומבוססת על התאגדות של חברים רבים. התארגנות זו תתחרה בענפים הריכוזיים במשק הישראלי, במטרה להביא להוזלת מחירים ולחזק את כוחם של הצרכנים.
מפעולות המשרד בשנה החולפת
מעבר לפעילות השוטפת בפיקוח ובבקרה על האגודות השיתופיות, נרתם האגף ליישום המדיניות הממשלתית ולקידום יעדי משרד הכלכלה בתחומים שונים שהעיקרי בהם הוא המאבק להפחתת יוקר המחיה. במסגרת זו פעל האגף בשנה החולפת בכמה מישורים:
זמינות אשראי – נציגי האגף משתתפים בצוות, שפעילותו מרוכזת במשרד האוצר, אשר נועד לערוך הסדרה של נותני שירותים פיננסיים שונים, ובהם אגודות שיתופיות לאשראי. האגף דואג לכך שבסופו של יום תתגבש רגולציה מתאימה ומודרנית לאגודות אלה, כתשתית מתאימה להקמה ולשגשוג שלהן, הכול במטרה להנגיש האשראי לאוכלוסיות אשר חוות קשיים בזמינותו.
צמצום רגולציה ויצירת מסלול מהיר לרישום אגודה - על מנת לשפר את היעילות של האגף בכל הקשור לרישום אגודות חדשות, אנו פועלים ליצור תקנונים אחידים, שנוסחם מאושר על ידינו מראש, במטרה לסייע לאגודות חדשות להוזיל ולהאיץ את פעולות ההתאגדות שלהן באמצעות אימוץ אותם תקנונים. החזון שלנו הוא שאגודות שיאמצו את התקנון האחיד, ועומדות בכל יתר הדרישות ליישום הקבועות בדין, יוכלו לקבל אישור מיידי לרישום האגודה. במסגרת זו עלה לאתר האינטרנט של האגף תקנון מצוי של אגודה שיתופית חקלאית, ותקנונים מצויים נוספים נמצאים בתהליכי הכנה.
עידוד וסיוע לקואופרטיבים החדשים
כפי שצוין לעיל, בשנים האחרונות אנו עדים לגל הולך וגדל של יוזמות קואופרטיביות, שהתעורר במידה רבה בעקבות המחאה הכלכלית- חברתית שפרצה בקיץ 2011 . יזמי הקואופרטיבים החדשים פועלים בתחומים שונים של צרכנות ותעסוקה ומתאגדים לקידום מטרות שונות, כגון הורדת יוקר המחייה, קידום עסקים קטנים, תעסוקה הוגנת, ביטול הריכוזיות במשק ועוד. במטרה לתמוך ביוזמות אלה ולהסיר חסמים שונים העומדים בדרכן, הוקם באגף לפני כשנה וחצי צוות 'חקיקה ופיתוח', המיועד ללוות את המיזמים של האגודות הצעירות ולסייע להם ליצור תשתית וכלים להצלחתם והתפתחותם.
צוות האגף פועל כיום על מנת לקדם את הנושאים הבאים:
עדכון חקיקה ורגולציה - עדכון החקיקה שהייתה קיימת לאורך השנים, אשר הותאמה במיוחד לסוגי התאגדות מסורתיים יחסית, לצרכים הקיימים בשטח. עדכון החקיקה מיועד להתאים לסוגי האגודות השונים חקיקה עדכנית המתאימה לצורכיהן, ובכך לתרום לשיפור התנהלותן ולהכנת התשתית החקיקתית הנדרשת לפעילות הכלכלית והקואופרטיבית שלהן.
הנגשה של שירותים ממשלתיים - הקואופרטיבים שהתאגדו בשנים האחרונות מתאפיינים, בדומה לכל עסק חדש, במחסור בהון, ידע ניהולי והיכרות עם המערכות השלטוניות והעסקיות. במקרים רבים ההתנהלות מול הרשויות נתפסת כמבלבלת, מקשה ולעתים אף מאיימת, דבר המצריך נקיטת צעדים למתן ידע רלבנטי ולהגברת הנגישות שלהם לשירותי הממשלה.
במסגרת זו אנו פועלים בערוצים הבאים: תקשורת פתוחה וישירה - פעילות פרו-אקטיבית ליצירת קשר עם קואופרטיבים, במטרה לשמוע מהם על הקשיים והחסמים עמם הם מתמודדים, לרבות מול הרשויות השונות בכלל, ומול היחידה שלנו בפרט. התקשורת הפתוחה שאנו מנסים לעודד, מיועדת לייצר תחושת אמון ולהסיר את החשש הקיים בהתנהלות מול גורמים ממשלתיים. במסגרת זו אנו עמלים באחרונה, בין היתר, על עדכון פרטי הקשר עם האגודות, להקלה על ההתקשרות עמן.
הנגשה באמצעות אתר היחידה - בספטמבר 2014 עודכן והועלה אתר אינטרנט חדש של האגף. האתר פונה בשפה ידידותית בין היתר לקהל המבקשים להקים קואופרטיב, ומספק הסברים והדרכה נחוצים. במהלך שנת 2015 עודכן האתר בנתונים שונים, כגון חקיקה, נהלים שונים של האגף, 'תקנון מצוי' המהווה 'קיצור דרך' להתאגדות ורישום כאמור, החלטות חשובות, טפסים ועוד.
קידום תהליכים מקוונים - קידום והסדרה של תהליכים מקוונים, ובתוכם הגשה מקוונת של הדוחות הכספיים השנתיים שהאגודות השיתופיות צריכות להגיש לרשם האגודות על פי דין.
קידום כלי סיוע נוספים - שיתוף פעולה עם יחידות המשרד השונות, במטרה להתאימן גם לאגודות שיתופיות.
סיוע לפתרון קשיים בתהליך של שינוי אורחות חיים בקיבוצים -משרדנו נרתם לסייע לקיבוצים בפתרון קשיים שונים שהם נתקלים בהם בתהליךשל שינוי אורחות החיים ומעבר מסיווג של 'קיבוץ שיתופי' ל'קיבוץ מתחדש'. במסגרת זו נערכות פגישות, במשרד היחידה ולעיתים בקיבוץ עצמו, להבנת הקשיים העומדים בפני הקיבוץ בתהליך שינוי אורחות החיים, מיפוי אוכלוסיות שעלולות להיפגע וסיוע בגישור ובמציאת פתרונות לקשיים השונים שעולים,
הכול מתוך רצון להביא את חברי הקיבוץ להסכמה רחבה ככל האפשר על השינוי הגדול שהם מבצעים.