מודלים תחבורתיים חדשניים ויעילים
שלוש חברות סטארט-אפ ישראליות לוקחות חלק במהפכת התחבורה העולמית באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים, בתמיכת רשות החדשנות. קבלו את הדור הבא של התחבורה הציבורית, את הפתרון הירוק ללוגיסטיקת תובלה ואת הטכנולוגיה שבאמצעותה תמצאו בקלות חנייה
תחום התחבורה בארץ ובעולם עומד בפני שינויים מהפכניים הצפויים להתרחש בשנים הקרובות. כלי הרכב הופכים למערכות חכמות וממוחשבות אשר יסייעו לנהג האנושי לעשות את דרכו ביעילות, בנוחות ובבטחה ובשלב מסוים אף ינהגו במקומו את הרכב.
למהפכה זו יהיו השלכות מרחיקות לכת על האנושות כולה במגוון תחומים: החל מתחום התנועה ועד תרבות הניידות כולה. איפה נגור, כיצד נגיע ממקום למקום, איך תתנהל התחבורה הפרטית והציבורית – כל אלה שאלות פתוחות שעוד אין מענה עליהן. למעשה, המעבר ממודל של בעלות על רכב למודל של תחבורה כשירות מותאם אישית ועתיר טכנולוגיות מידע וקישוריות, עשוי לשנות כליל מגוון של פעילויות אנושיות ולייצר הזדמנויות ואתגרים כלכליים וחברתיים שלא ניתן לחזות.
את האפליקציה של מוביט (Moovit) מכיר כמעט כל מי שמסתייע בסמארטפון בעת שימוש בתחבורה ציבורית בעולם. אבל מוביט מציעה הרבה מעבר למידע מתי יגיע האוטובוס הבא. מאחורי האפליקציה השימושית עומדת אחת מחברות התחבורה החכמה המצליחות ביותר בעולם. אם דברים ימשיכו בכיוון הנוכחי, סביר להניח שמוביט תהיה חלק בלתי נפרד מהאופן שבו נצרוך תחבורה ציבורית בעשורים הבאים.
יובב מידד, סמנכ"ל מוצרים ושיווק במוביט, הצטרף לחברה לפני כארבע שנים. למוביט, שקיבלה תמיכה בשלבי פיתוח האפליקציה במסגרת תוכנית חברות מתחילות, המופעלת על ידי זירת הזנק ברשות החדשנות, היו כבר אז מיליון משתמשים - בעיקר בישראל ובמספר מצומצם של יעדים נוספים בעולם. בין השנים 2017-2013 מוביט גדלה והגיעה ל-80 מיליון משתמשים על ידי פתיחת השירות ביותר מ-1,500 ערים בעולם ב-78 מדינות. כיום היא אפליקציית התחבורה הציבורית המובילה בעולם.
המערכות של מוביט מסתמכות על מידע לגבי קווי התחבורה הציבורית. בערים רבות בעולם מידע זה מונגש למפתחים על ידי הרשות לתחבורה ציבורית בעיר או במדינה, כדי שיוכלו להטמיע אותו באפליקציות - וזה בדיוק מה שעושים במוביט.
"יחד עם זאת", אומר מידד, "יש מאות ערים בעולם בהן המידע אינו קיים באופן דיגיטלי ומונגש למפתחים. על מנת לאפשר למשתמשים באותן ערים להשתמש במוביט היה צורך למפות את המידע על התחבורה הציבורית בעזרת המשתמשים המקומיים. כאן נכנס לתמונה הכלי שפיתחנו, שנקרא Transit Data Editor. זהו כלי אינטרנטי שרץ בדפדפן ומאפשר לאנשים לקחת ולמפות את הידע לגבי התחבורה הציבורית במקום שבו הם גרים, כגון מיקומי תחנות, שמות קווים, לוחות הזמנים שלהם וכו׳. הם פועלים בהתנדבות, לפעמים במאמץ משותף של כמה אנשים יחד, לטובת הכלל, במודל דומה לוויקיפדיה". התוצאה מאפשרת לאנשי הערים הגדולות והקטנות כאחת להפוך את התחבורה הציבורית בעירם לנגישה, נוחה, זמינה ויעילה יותר לציבור הרחב. "בנינו קהילה גדולה שמונה כיום למעלה מ-200 אלף עורכים מקומיים (Mooviters) בכ-150 מדינות בעולם".
חברי הקהילה של מוביט לוקחים חלק פעיל בחזון ובזכותם עולה מדי יום לאפליקציה עיר חדשה. "כיום יש לנו במערכת כאלפיים פרויקטים עירוניים של מיפוי בשלבים שונים", מסביר מידד. "בחברות אחרות, אם אין את המידע נגיש בצורה רשמית, אין שירות בעיר. כך שברבות מהערים, מוביט היא החברה היחידה לה יש את המידע לגבי התחבורה הציבורית״.
מוצר נוסף של מוביט הוא Moovit Carpool – כלי המחבר בין נהגים ונוסעים הרוצים להתנייד ממקום למקום. "לאורך הזמן הוספנו לאפליקציה פתרונות ניידות אחרים המשרתים את המשתמשים שלנו, כולל השוואה של דרכי התניידות שונות – בתחבורה ציבורית, במונית, באופניים שיתופיים וב-carpool", אומר מידד.
קבוצת המוצרים השלישית שמוביט מציעה היא Smart Transit Suite – שעוזרת להפוך ערים לחכמות יותר. "יצרנו עם השנים קשרים עם חברות תחבורה ציבורית בעולם וראינו שיש צרכים שאין להן מענה כיום", מספר מידד. "באמצעות המידע שאנחנו אוספים ממשתמשי מוביט אנחנו מסיקים הרבה מאוד מסקנות על אופי ההתניידות של אנשים במטרופולין. עד עכשיו השגת המידע היתה מורכבת ודרשה ביצוע סקרים ציבוריים - תהליך יקר, לא מדויק ומוגבל בהיקפו.
"הטכנולוגיה שלנו מאפשרת הסקת מסקנות באמצעות ניתוח ההתניידות בעיר של מיליוני המשתמשים באפליקציה, כגון: מאן ולאן הם מתניידים? באיזה כלי תחבורה? אם בתחבורה ציבורית, באיזה קו השתמשו ובאיזו תחנה עלו וירדו? זה מוצר שנקרא Moovit Urban Mobility Analytics - כלי לניתוח ההתניידות העירונית. הוא מיועד ללקוחות שהם גופים גדולים, מתכנני ערים, רשויות לתחבורה ציבורית וכו'. הוא מספק תובנות ועזרה לארגונים אלה על מנת לשפר ולייעל את תהליכי ההתניידות בעיר".
כיצד תיראה התחבורה החכמה בעתיד לפי מוביט?
"עולם התחבורה נמצא כרגע בתקופה מרתקת כי מתרחשת בו מהפכה של ממש", מספר מידד. "כדי להמחיש את התמורות המתרחשות בעולם זה, מיפינו את עולם הניידות העירונית לארבע שכבות ויצרנו מודל אבסטרקטי אותו אנו מכנים Urban Mobility Stack. במודל זה השכבה הראשונה היא שכבת התשתיות הפיזיות, כלומר רכבות, גשרים, כבישים וכו'. מעליה קיימת שכבת חוקי התנועה והכללים, שעוזרת להבטיח שלא יהיה כאוס באופן השימוש בתשתיות. השכבה מעל היא שכבת צי כלי הרכב. האחרונה היא שכבת הממשק שבאמצעותה צרכו תחבורה ציבורית במאה האחרונה – כיצד בדקו לוחות זמנים של אוטובוסים ורכבות, כיצד שילמו על נסיעות ועוד.
"בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה של ממש שהחלה בשכבה העליונה. הסמארטפונים והאפליקציות המלווים כל תחום בחיינו גרמו לאנשים לצרוך באמצעותם גם תחבורה ציבורית כולל קבלת מידע והכוונה, הזמנת רכבים ומוניות ותשלום עבור הנסיעות (כגון אפליקציות Moovit, Uber, Gett). עכשיו מתחילים לראות איך המהפכה יורדת בשכבות. השכבה השנייה היא מהפכה בשכבת כלי הרכב, שהופכים להיות חשמליים ואוטונומיים, וחברות בולטות בשכבה זו הן Waymo, Mobileye, Uber, Tesla וכו'.
"השכבה הבאה שתעבור מהפכה היא שכבת החוקים, שיהיו חייבים להשתנות ברגע שיהיו מכוניות אוטונומיות. שכבת החוקים תמוחשב לגמרי, כאשר המחשבים יצטרכו להכיר ולדעת את המצאי של כל כלי התחבורה בעיר בזמן אמת וכן את חוקי התנועה והנהיגה על מנת שיוכלו לנווט את הרכבים ללקוחות הקצה. כדי לאפשר כל זאת גם שכבת התשתיות תצטרך לעבור שינוי המותאם לצרכים המשתנים - לדוגמה, כבר לא יהיה צורך במקומות חניה גדולים ורבים בערים, אבל כן יהיה צורך במקומות איסוף רבים לטובת העלאה והורדת נוסעים מרכבים אוטונומיים. זה לא קורה בן לילה, אבל המהפכה בעיצומה".
"איפה מוביט בתהליך הזה? אנחנו לא מתכוונים לייצר רכבים ולסלול תשתיות. אנחנו רואים את עצמנו כאפליקציה מובילה בשכבת הממשק למשתמשים (B2C, עסק מול לקוח) וכחברה מובילה בשכבת החוקים והמידע. מה שהמחשבים יצטרכו זה מידע מאוד מדויק על המצאי של התחבורה הציבורית: איפה נמצא כל רכב בזמן אמת. האלגוריתם צריך לדעת את המידע בצורה המדויקת ביותר כי רק כך הוא יבין מתי תגיע הרכבת וכמה רכבים צריך להקצות לטובת זה. זו למעשה מערכת הפעלה לעיר - ואנחנו רוצים להיות שחקן משמעותי בבנייה שלה ברמות של B2B, עסק מול עסק ו-B2G, עסק מול ממשל".
ממלאים את המשאיות, מפחיתים את הזיהום
חנן פרידמן, מנכ"ל טראקנט (TruckNet), נחשף לעולם הלוגיסטיקה כאשר עבר בחברות קודמות. במסגרת תפקידו חיפש פרידמן פתרון להעברת פאנלים סולריים מהנמלים אל אזורי הקצה. הניסיון גרם לו להבין שיש בעיה לוגיסטית בתחום ההובלה. כשבחן את הפתרונות הקיימים מצא שהטכנולוגיה בהם בסיסית ומינימלית מאוד. בהמשך גילה כי 30 אחוז מהמשאיות בישראל ובעולם כולו מסתובבות על הכבישים כשהן ריקות מסחורה. המשמעות: רווחיות נמוכה לחברות ולנהגים, חוסר יעילות כלכלי, זיהום אוויר גדול, צפיפות מיותרת בכבישים ואפילו סיכון מוגבר לתאונות דרכים.
"בדקתי אם יש פתרון טכנולוגי שיאפשר בו זמנית להגדיל את הרווחים ולהפחית את זיהום האוויר. הבנתי שאין דבר כזה והעולם הלוגיסטי עובד בלואו-טק. במקרה הטוב יש תוכנות אופטימיזציה אבל הן פנים ארגוניות בלבד. הבנתי שאם נדע ליצור ביג דאטה נוכל לעזור לכולם להתייעל", מספר פרידמן.
טראקנט הוקמה ב- 2014 והשיקה את המערכת המסחרית הראשונה בעולם של ניהול חכם של ציי תחבורה שונים. מדובר במערכת על בסיס פלטפורמת ענן שמיועדת לאופטימיזציה ולאינטגרציה של חברות תובלה. המערכת הטכנולוגית מיועדת לחברות הובלה והיסעים שבעזרת שיתוף חכם חוסכת נסיעות מיותרות של משאיות כשהן ריקות ובכך תורמת לחיסכון כספי וסביבתי ניכר.
השלב הבא היה להפיץ את הרעיון הלאה. "נחשפתי לארגון שנקרא EcoMotion ולמנהלת תחליפי הדלק. בהמשך חברנו למשרד לאיכות הסביבה בישראל, משם הגענו לוועידת האקלים בפריז ובה הצענו את זה כפתרון. כשחזרתי לארץ חברנו לקפיטל נייצ'ר ולרשות החדשנות, והם השקיעו את הכסף שהיה דרוש כדי להגיע לשלב הבא.
"רשות החדשנות היא גוף נהדר שיכול לתת מענה. כל סטארט-אפ שמתחיל את דרכו בישראל יכול להיעזר בגופים של משרד הכלכלה, רשות החדשנות ומנהלת תחליפי דלקים. הישראלים נחשבים בעולם חזקים בתחום הזה ולכן כשאנחנו באים לפגישה כולם פותחים את האוזניים לפני שהם סוגרים את הדלת", אומר פרידמן.
לאחרונה הקימה טראקנט בפריז את הסניף הבינלאומי הראשון שלה ויש לה שיתוף פעולה עם משרד הכלכלה הצרפתי בחסות שגרירות צרפת בישראל. בפלטפורמה המקומית משתתפות כ-4,500 חברות הובלה צרפתיות המחזיקות כ-280 אלף משאיות (לשם השוואה, מדובר בכמות כל המשאיות שיש בישראל). האופטימיזציה של פעולת חברות התובלה מבוססת על GPS ונתוני משתמשים. התוצאה היא שיתוף נסיעות חכם ורווחי. "המשאית מלאה תמיד - והעולם נקי יותר", מסביר פרידמן.
"לאחרונה נכנס לחברה משקיע נוסף על פי הערכת שווי של 12 וחצי מיליון דולר. נכון להיום, אחרי שעשינו פיילוט ראשוני ל-300 חברות, אנחנו בונים את המערכת אחרי הסקת כל המסקנות.
"לתפיסת עולמי צריך ליצור בעולם ה-B2B בתחבורה מערכת עם מנוע חיפוש כמו של גוגל, שתאפשר הרבה יותר נגישות למידע. כך התחלתי את הפיילוט בישראל. אבל יש במערכת שלנו משהו הרבה יותר עמוק ומהותי: בעוד שבעולם הנושא של מיקור חוץ מתפתח, בתחום התחבורה קבלנות המשנה מהווה רק שמונה אחוזים בעוד שבתחומים אחרים היא מהווה 30 אחוזים. למה? כי גם אם אנחנו יודעים שלשנינו יש חברות הובלה הפועלות במקומות שונים, יש דברים שאנחנו לא יודעים זה על זה. לעומת זאת, המערכת שיצרנו יודעת הכל על המשאית המופעלת במיקור חוץ – למשל מי הנהג ואיפה היא נמצאת - ויודעת לתת את התחושה כאילו המשאית שלי, ברמת כל הפרטים הרלוונטיים.
"המערכת יודעת גם להפוך באמצעות טאבלט משאית לא טכנולוגית למשאית טכנולוגית לחלוטין. כלומר, המערכת יכולה לחבר גם משאית ישנה הנוסעת באזורים פחות מפותחים טכנולוגית ולאפשר לחברה שהמשאית בבעלותה את כל היתרונות. בעולם הלוגיסטיקה יש לזה משמעות אדירה כי גם באזורים הלא-טכנולוגיים, בהודו למשל, יש לנהג טאבלט המאפשר לו להשתמש במערכת ניהול חכמה למשאית. בעזרת המערכת שפיתחנו גם במשאית של הנהג ההודי יכולה להיות אותה הטכנולוגיה והיא כוללת גם את נושא התשלום.
"הדבר הראשון שעולה לאנשים בראש זה Uber, אבל לדעתי אובר לא יכול לנצח בעשור הקרוב בלוגיסטיקה הכבדה. הסיבה לכך פשוטה: כשאני רוצה להעביר מחשבים במיליון אירו לא אקח את הזול ביותר, אלא את הטוב, האמין והיעיל ביותר. המסר שלי לחברות הוא: אני לא מגיע ללקוח הסופי. הלקוח הסופי הוא שלכן. אני נותן שירות לחברות שמספקות את הכלים. אני לא קובע כמה אתן מקבלות, רק מייעל אתכן. טכנולוגיה היא הצעד הבא. עוד 15 שנה משאיות יהיו אוטונומיות ואני מאמין שהן ידעו לתת מענה ברמת של סידור עבודה ואופטימיזציה. אנחנו נוכל לתת מענה לאותן משאיות אוטונומיות והן יעבדו במקביל ויהיו מחוברות לאותה תוכנת אופטימיזציה שלנו.
"אגב, המערכת שלנו תומכת ברגולציה של המדינה בה היא פועלת. משאית שאין לה טסט, ביטוח מקיף ורישיון בתוקף – לא תהיה חלק מהתיאומים שלנו. משאיות מעורבות ב-35 אחוז מהתאונות הקשות בעולם. זה קורה בין היתר כי מישהו בונה את יום העבודה שלהן לא נכון".
השקת הסניף הבינלאומי הראשון של Trucknet בפריז
מהפכת הסנסורים בטלפון הנייד
בתערוכת הסלולר MWC שהתקיימה בברצלונה ב-2016 זכה סטארט-אפ ישראלי בשם אנגוג (Anagog) לכבוד נדיר כאשר עקף 900 חברות מרחבי העולם וזכה במקום ראשון בקטגוריית הרכבים החכמים.
אנגוג החלה את דרכה עשר שנים מוקדם יותר, ב-2006, כשירון איזנבוד חבר לגיל לוי בניסיון לשפר את איכות החיים על ידי שימוש במידע ה-GPS שהתקבל אז במכשירים הסלולריים. "חשבנו שזיהוי אוטומטי של יציאה מחנייה זה דבר ראוי והתחלנו בזה", אומר איזנבוד, שייסד ביחד עם לוי את החברה. "יצרנו טכנולוגיה שמבצעת ניתוח של הסנסורים השונים בטלפון החכם על מנת להבין שמקום חנייה מסוים עומד להתפנות בקרוב ומעדכנת בהתאם בזמן אמת את הנהגים שבסביבה. התוכנה לא רק יודעת לנתח את המידע שמתקבל ממשתמשי הסלולר על בסיס חוכמת ההמונים, אלא מאפשרת לטלפון ללמוד את דפוסי ההתנהגות של בעליו על מנת שניתן יהיה להציע לו שירותים המותאמים לו אישית לפי צרכיו.
"השימוש הראשון שעשינו היה אפליקציה שמזהה מתי מקום חנייה מסוים עומד להתפנות ומיידעת אחרים. אבל עם הזמן הבנו שזה הרבה יותר גדול מזה. שיש לנו משהו שמאפשר לאפליקציות לספק למשתמשים שלהן שירות אישי יותר בצורה טובה יותר בזמן אמת. על מנת לשמור על פרטיות המשתמש הטכנולוגיה מאפשרת לטלפון שלך - ולא דווקא לספק האפליקציה - להבין אותך.
"שיתוף הפעולה הראשון שלנו היה עם חברת פנגו, שיצרה במקור אפליקציה לתשלום חנייה, אבל בעזרתנו מספקת גם שירות של איתור חנייה. על פרויקט פתרון החנייה שלנו עם פנגו קיבלנו מימון של רשות החדשנות. זה גוף מדהים ואנחנו מעריכים את התמיכה שהמדינה נותנת ליזמים.
אנשי אנגוג מכנים את הסטארט-אפ שהקימו "The Mobility Status Company". "בשלב מסוים הבנו שפתרונות חנייה הם רק פן מסוים שאפשר לייצר מהטכנולוגיה שלנו", מספר איזנבוד. "משום שהטכנולוגיה יושבת על הסמארטפון, הטלפון עצמו יכול לזהות באמצעותה - בצורה מדויקת ובצריכת סוללה נמוכה - את מצב הניידות של בעליו. חשוב להדגיש שיש התחשבות משמעותית בפרטיות ובאבטחתה. המערכת מעוצבת כך שכל המידע החשוב נשאר בטלפון וכל מידע שיוצא ממנו הוא אנונימי לחלוטין.
"כך למעשה הטלפון מבין מתי האדם קם בבוקר, מתי הוא מתחיל לנסוע ומתי מחנה. הטלפון מבין אם כרגע האדם הולך, רץ או נוסע באופניים ויכול גם להבין כשהוא נכנס לאזור מסוים – אם זה קניון או חדר. את היכולת הזו ארזנו כחבילת תוכנה בשם JedAI המיועדת למפתחי אפליקציות. זה מאפשר להם לשפר משמעותית את הקשר עם משתמשי הקצה שלהם - ולהיות טובים יותר מהמתחרים. כשהם משפרים את חוויית המשתמש, הם מגדילים את ההכנסות שלהם מהאפליקציות.
"אנחנו סמן ימני בנושא הפרטיות", מבטיח איזנבוד, ומסביר: "כדי שנעמוד בצורה הדוקה על שמירת הפרטיות יש שלושה עקרונות שעלינו לא לסטות מהם: דבר ראשון הוא מתן ערך מאוד משמעותי למשתמש שמתקין אפליקציה עם הטכנולוגיה שלנו. דבר שני - לבקש את רשותו בצורה ברורה. דבר שלישי - אם אנחנו מעלים מידע מהמכשיר לענן, הוא חייב להיות אנונימי לחלוטין. אחד היתרונות התחרותיים שלנו הוא שהצלחנו לאפשר ניתוח של הסנסורים והבנת מצב הניידות של המשתמש על גבי הטלפון עצמו בלי צורך להיעזר בתקשורת עם מחשב מרכזי. זהו נדבך חשוב מאוד בשמירת פרטיות המשתמש.
"מגוון השימושים רחב", מפרט איזנבוד. "זה מתחיל בתחומי חנייה, אבל יכול לשמש גם בתחומים אחרים כמו אפליקציות ניווט, התראה על מכמונות מהירות גם כשהאפליקציה כבויה וכו'. אפשר לתת ערכים מאוד גבוהים של מידע גם בקטגוריות אחרות, למשל מזג אוויר ואפילו אפליקציות היכרויות. יש לנו יכולת לאפשר מידע על קרבה בין אנשים. אנחנו יכולים למשל לאפשר לטלפון לתת לאנשים שמסתובבים באזור מסוים התראה על אזורים שעדיף לא להיכנס אליהם או על הפופולריות של מסעדות בקרבתם. אפשר לשלב בזה גם גיימינג, כמו פוקימון גו. אפליקציות נוספות הן ביטוח – למשל לתת פרמיה דינמית שבנויה על בסיס פרופיל המשתמש, כי אנחנו מאפשרים לטלפון להבין כמה האדם נוסע, לאן, באילו שעות ובאיזו מהירות. בנוסף זאת פלטפורמה חזקה מאוד לפרסום מותאם אישית.
"ההיצע שלנו מאוד התרחב לאחרונה ואנחנו נותנים מגוון רחב של שירותים נוספים. כתוצאה מכך שהמכשיר לומד בצורה מאוד טובה את התנהגות המשתמש לאורך זמן, זה מאפשר גם חיזוי. האם למשל כדאי לי לנסוע עכשיו באוטו הפרטי, במונית, באוטובוס או ברגל? דבר נוסף שקשור בתחבורה חכמה הוא שיתוף נסיעות, כמו אובר למשל.
"ברחבי העולם למעלה מ-20 מיליון משתמשים הורידו אפליקציות שמיישמות את הטכנולוגיה שלנו. ככל שיש יותר אנשים כך יש עבודה יותר מעמיקה של למידת מכונה (Machine Learning). זה תחום מאוד חם שאנחנו יכולים לעשות באמצעותו עבודת עומק ולאפשר לטלפון להבין את התנהגות המשתמש כדי לאפשר למערכות הבינה המלאכותית להציע שירותים מותאמים אישית. כל העוצמה המיחשובית יושבת במכשיר עצמו ולא צריכים תקשורת עם מחשב מרכזי. זה חוסך מאוד בסוללה, זה שומר על פרטיות המשתמש וזה הרבה יותר מהיר.
"כיום יש לנו 16 פטנטים ו-10 מיליון משתמשים ברחבי העולם. היעד שלנו הוא קודם כל להיות מובילים ביכולות שלנו – וכאמור, יש מגוון מאוד גדול של תחומים שאנחנו יכולים לתת בהם ערך. אחד האתגרים הוא איך להתמקד ולהיות סטנדרט עולמי בתחום הבינה המלאכותית בעולם השירותים מבוססי המיקום".