המדריך ליצואן אנרגיה וקלינטק

גרמניה | החזון: 60% אנרגיה מתחדשת עד 2050

• אחרי שמאות מיליארדי דולרים הושקעו במעבר אסטרטגי של גרמניה לאנרגיה מתחדשת, דורון אברהמי, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בברלין לא מופתע שהמדינה היא היעד המוביל בשוק המתפתח באירופה

לאורך עשרות שנים גרמניה נחשבה לחלוצה עולמית ביישום טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת וסביבה. התמורות שעובר תחום האנרגיה בעולם ניכרות גם בגרמניה. המדינה מציבה לעצמה יעדים שאפתניים לקיצוץ פליטת הפחמן הדו-חמצני ב-80% ולהגדלת הנתח של האנרגיה המתחדשת ל-60% מסך צריכת האנרגיה הכללית עד לשנת 2050. לכן הצפי הוא לעלייה מתמדת בצורך של המדינה להשקיע בתחנות רוח ימיות, באנרגיה פוטו-וולטאית, בהרחבת רשתות ופרויקטים לאגירת אנרגיה וביישום של תשתית אנרגיה חדשה וחכמה שיהיה ביכולתה לאזן את האספקה המשתנה של משאבי טבע מתחדשים.

בעבר הסתמכה גרמניה על כורים גרעיניים ושריפת פחם לצורך ייצור חשמל. החל משנות השמונים של המאה הקודמת חל שינוי במצב הן בקרב הציבור והן בקרב קובעי המדיניות. בעקבות מחאות הציבור עברה המדינה לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשת על ידי שילוב של אנרגיה הידרואלקטרית, טורבינות רוח, ביו-מאסה ואנרגיה סולארית. כיום, למעלה מ-36% מתפוקת החשמל של גרמניה מגיעים ממקורות אנרגיה מתחדשת - לעומת 6% בלבד לפני עשור. מגמת עלייה זו נמשכת ומובילה להפיכת גרמניה ליצואנית של אנרגיה חשמלית לשכנותיה.

המעבר האנרגטי האסטרטגי של גרמניה נקרא Energiewende והושקעו בו מאות מיליארדי דולרים. לאור הצלחתו טוענים מומחי אנרגיה כי המדינה צריכה להתמקד כעת בפיתוח אמצעים לאחסון האנרגיה ובמציאת פתרונות אגירה מתאימים שיקטינו את הדינאמיות המאפיינת את ייצור האנרגיה המתחדשת ויבטיחו אספקה סדירה של חשמל לאורך זמן.

המטרה: ללמוד לאגור

בעוד שהצורך באחסון אנרגיה גובר בכל רחבי אירופה, גרמניה היא שוק היעד המוביל והבחירה הראשונה עבור חברות המעוניינות להיכנס לתעשייה המתפתחת הזאת. גרמניה בולטת בתחום כשוק ייחודי המשמש הן כפלטפורמה לפיתוח והן כמרכז ייצוא למדינות נוספות.

כ-1.6 מיליון חוות סולאריות בעלות קיבולת כוללת של 43 GWp הותקנו ב-27 השנים האחרונות בגרמניה. 980,000 מתוכן הן למעשה פאנלים סולאריים עם קיבולת של פחות מ-10 kWp המותקנים על גגות של מבני מגורים. הם אלה שמניחים את הבסיס עבור השוק המבטיח של פיתוח מערכות אחסון אנרגיה קטנות.

כל מערכת פוטו-וולטאית חדשה שנייה המותקנת על מבנה מגורים משולבת עם מערכת אחסון אנרגיה שמטרתה להגדיל את כמות האנרגיה הנצרכת. עד לשנת 2017 כ-80,000 משקי בית וחברות מסחריות כבר השקיעו במערכות פוטו-וולטאיות.

גם התקנה מחדש של מתקני אגירה צפויה להיות מנוע צמיחה מרכזי בשיפור אי-התלות האנרגטית במשקי בית פרטיים וחברות מסחריות. רק 3.7% מהפאנלים הסולאריים המותקנים על גגות בגרמניה מצוידים כיום בסוללה – שיעור שעד 2030 יכול להגיע למעל 80%.

למערכות צבירת אנרגיה גדולות יהיה תפקיד משמעותי בתשתית האנרגיה העתידית של גרמניה גם בשילוב בבטחה של הכמויות הגדולות של האנרגיה הסולארית ואנרגיית הרוח ברשת הקיימת. . מספר פרויקטים להדגמה ולמטרות מסחר בתחום כבר פועלים, כך שיש מאגר רחב של שותפים פוטנציאליים לחברות שמעוניינות לייעל את הטכנולוגיות שלהן ולהעביר אותן לשלב המסחרי.

מבחינת פתרונות אגירת אנרגיה לטווח הרחוק, לאחרונה גובר בגרמניה העניין סביב טכנולוגיות של Power to Gas. טכנולוגיות אלה ממירות עודפי אנרגיה חשמלית לדלק גזי כמו מימן, והן נכללות בתוכניות אגירת האנרגיה ובאסטרטגיות הדלק והניידות העתידית של ממשלת גרמניה. הטכנולוגיות הן בעלות פוטנציאל אגירה משמעותי לאנרגיה המופקת ממקורות מתחדשים. מימן הוא אמצעי מצוין לאחסון ארוך טווח של אנרגיה חשמלית ויכול להיות מנוצל למגוון שימושים. הכנסת פתרונות מסוג זה לשימוש היא בלתי נמנעת לאור העובדה שהממשלה הגרמנית מעוניינת לעמוד ביעדי האקלים שלה ולצמצם את הביקוש לאנרגיה במגזר התחבורה. תחום ה-Power to Gas טומן בחובו פוטנציאל להשקעות לאורך כל שרשרת הייצור - מאחסון לטווח ארוך, הפקה ומסחר ועד לייצור אלקטרוליזרים, דחיסת גז ומדידה חכמה שלו.

תפקיד מרכזי במערכת האנרגיה העתידית בגרמניה צפוי גם לשימוש בחשמל עבור ניידות בתחבורה. נתח הולך וגדל של אנרגיה מתחדשת ישמש לאספקת חשמל עבור מגזר התחבורה המשתנה וישפיע על רשת החשמל.

גרמניה הציבה לעצמה יעד להפוך לשוק המוביל ולספקית של חשמל לניידות בתחבורה עד לשנת 2020 במסגרת החזון ארוך הטווח שלה לאפס פליטה בניידות. למרות ששוק החשמל עבור פתרונות תחבורה עדיין בחיתוליו במבט גלובלי, הביקוש המקומי לכלי רכב חשמליים נמצא בעלייה ועמו גם הביקוש הגובר לתשתית מתאימה לטעינת רכבים ולפתרונות חדשניים בתחום.

מה מחכה לישראלים?

גרמניה, והתעשייה הגרמנית בפרט, פתוחות לעשות עסקים עם ישראל. חלק מהתאגידים הגרמנים הגדולים מחזיקים משרדים ובעלי תפקידים המיועדים לזיהוי טכנולוגיות ישראליות. בסקטור האנרגיה שווה להזכיר את שתי חברות האנרגיה הגדולות:

• E.On - חברת אחזקות אירופית שבסיסה באסן, נורת'ריין וסטפליה, גרמניה. היא מפעילה את אחד מספקי האנרגיה הגדולים בעולם.
• Innogy - חברה שפועלת ב-16 מדינות באירופה ומשרתת 23 מיליון לקוחות. החברה מטפחת סטארט-אפים במרכז חדשנות (innovation hub) ומשקיעה בחברות בשלבי SEED ומעלה באמצעות קרן השקעות שמנהלת 130 מיליון אירו.

בשנים האחרונות ארגנה הנציגות הכלכלית בברלין יחד עם מכון היצוא את ההשתתפות בתערוכת Inter Solar. תערוכה זאת, הנחשבת לגדולה ביותר בתחום הסולארי באירופה, מתקיימת בחודש יוני במינכן ומביאה אליה מבקרים עסקיים מכל העולם. במהלך התערוכה נערכים פאנלים וכנסים שונים בנושא אנרגיה סולארית וכן פגישות עסקיות בין המציגים לבין אורחים השונים.

בשנת 2017 השתתפו ב- Inter Solar שבע חברות ישראליות במסגרת ביתן לאומי שהוקם על ידי מכון היצוא והנציגות הכלכלית בברלין האחראית על נושאי אנרגיה ומים בגרמניה. הנציגות בברלין והנציגות בניו-דלהי שבהודו תיאמו פגישות עסקיות אישיות עבור החברות הישראליות עם חברות גרמניות והודיות בולטות שרלוונטיות לתחומי הפעולה שלהן.

דברים שכדאי לדעת

• מניסיוננו, חברות ישראליות שרוצות להכניס רגל לתחום האנרגיה המתחדשת בגרמניה חייבות קודם כל להכיר את הרגולציה המקומית ואת השחקנים המקומיים הבולטים בתחום – כמו גם את מחירי המוצרים או שירותים שמציעים המתחרים.
• חשוב לבקר בתערוכות מרכזיות בתחום, בין אם כמשתתפים ובין אם כמבקרים, לקבוע רשימה מוגדרת מראש של לקוחות פוטנציאליים ולחתור להיפגש איתם בתערוכה. לפגישות כאלה כדאי להכין מצגת מסודרת עם unique selling proposition) USP) ורשימת לקוחות שיכולים לתת רפרנס.
• מומלץ לשקול מודל של מפיץ מקומי, אם טרם קיים כזה, או להכין מראש מענה על סוגיית השירות מרחוק במקרה שאין לכם עדיין משרד תמיכה מקומי.
• אומרים שאם תצליחו בתחום האנרגיה בגרמניה - תצליחו בכל מקום בעולם. שווה להשקיע את המאמץ!