זרקור מוזיקלי
מצורפים שלושה נספחים.
השיר המוכר בביצועה של עופרה חזה נושא אופי עליז, קליט וסוחף למרות מורכבותו. הלחן הקצר מורכב משני חלקים בעלי אותה סכמה מבנית לא שגרתית: משפט קצר - משפט קצר - משפט ארוך. הלחן מרחיק, סוטה מהטוניקה המינורית וחוזר כעין דימוי מוזיקלי לנושא ההתרחקות מהארץ והחזרה אליה, כמו גם הניואנס המלנכולי הבלוזי (כעין blue note"") בצרוף המילים "הארץ הזו" בבית הפותח (תיבה 11). בולט בלחן מהלך של הארכת המשפט המלודי, חיבור והידוק המלים זו לזו כביטוי מוזיקלי לנושא הטקסטואלי של הידוק הקשר (לארץ).
גרסה חדשה של השיר בביצוע הזמרת נסרין-ברכה קדרי (2018) מרחיבה את משמעות המושג של חיים משותפים בארץ הזאת. העיבוד מעניק נופך שונה, מהורהר וכבד יותר לעניינו של השיר.
מגוון פעילויות לפי קבוצות גיל
כיתות א'-ב'
1. השמיעו את השיר בביצועה של עופרה חזה ופעלו לפי מבנה השיר (חזרות מלודיות ומילוליות) במשחק חיקוי תנועתי בין המורה לתלמידים (ראו הצעה בנספח 1).
2. הקישו את הפעמה (במפעם רבעים או חצאים) ושירו בקולכם את הבית והפזמון הראשונים. בקשו מהתלמידים לצעוד קדימה רק בהפסקות השירה (בשתקים), ולעמוד על מקומם בעת השירה:
- מה ההבדל המובחן בצעידה בין תחילת השיר לבין סיומו?
- איזו שורה במילות השיר מאפשרת צעידה רבה ביותר ואיזו שורה כלל אינה מאפשרת?
3. בזוגות – הנחו את התלמידים לעמוד זה מול זה, ולהושיט את כפות ידיהם עד לנגיעה. שירו או השמיעו את השיר ובקשו להצמיד כפיים בעת השירה, ולהפרידן כשהשירה פוסקת (בשתקים).
- מה הקשר המורגש בין הטקסט ללחן בשורות: "נסינו לברוח, נסינו לשכוח ולא יכולנו לעזוב"?
- באיזה שורות נוספות בשיר ממחישה המנגינה תחושות אלו?
- חזרו על הפעילות עם השמעת השיר בביצועה של עופרה חזה, והציעו לתלמידים משחק ידיים זוגי לקטע המעבר המוזיקלי המופיע בשיר.
כיתות ג'-ד'
1. השמיעו את השיר בביצוע עופרה חזה והציגו את התרשים שבנספח 2. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר התרשים, לפענח את סימניו ולהמשיכו בהתאם.
- איזו מלים או משפטים מדגישה המנגינה ובאיזה אופן?
2. הזמינו את התלמידים לעמוד בשורות או במעגל ושירו את השיר יחד:
במשפטים המתייחסים לארץ הזאת/לכאן - עמדו במקום.
במשפטים המתארים התרחקות מהארץ (לברוח, לשכוח, מעבר לים, אדמה זרה) – צעדו לאחור.
במשפטים המתארים חזרה משם לכאן – צעדו קדימה.
3. השמיעו את השיר בביצוע נסרין קדרי ושאלו:
- מה שונה בביצוע זה מבחינה מוזיקלית? (למורה – האטה קצבית, ליווי אלקטרוני "ריק" יותר ופחות קופצני, אווירה קודרת יותר, תוספת סלסולים בשירה).
- האם ביצוע השיר על ידי נסרין- ברכה קדרי משנה גם את משמעותו של השיר? מדוע? (למורה – ספרו לתלמידים על הזמרת ודונו עמם בהקשר של דו-קיום ערבי-יהודי בארץ).
כיתות ה'-ו'
1. עמדו במעגל גדול והשמיעו את השיר בביצוע עופרה חזה. הנחו את התלמידים לחבר ידיים כאשר השיר מושר, ולהפרידן בהיפסק השירה (בשתקים). ניתן להעצים את התנועה על ידי הנפת הידיים מעלה בעת חיבורן.
- מה הקשר בין מנגינת השיר לבין המילים? באיזו שורה/ות בשיר מומחש קשר זה באופן הבולט ביותר וכיצד?
2. בקשו מהתלמידים לעקוב אחר תווי השיר בנספח 3 ושירו בקולכם:
- מה משותף ללחן במלים: אחד, כאן, הזאת? (למורה – הארכת משך המילה והדגשתה על ידי כך).
- מה מבדיל בין לחני המלים: אחד, הזאת לבין לחני המילה כאן בשתי הופעותיה? (לחן סילבי במילים "אחד" "הזאת" לעומת לחן מליסמטי של המילה "כאן" שהיא בת הברה אחת).
- המילה לעזוב מושרת פעמיים בפזמון. במה שונה הלחן שלה בפעם הראשונה ללחן שלה בפעם השנייה? (למורה – לחן סילאבי בתיבות 26-27, לעומת לחן מליסמאתי בתיבות 34-36)
- באיזה משפט בשיר מדגיש לחן רצוף ומתמשך את עוצמת האחיזה בארץ באופן החזק ביותר? (למורה – המשפט "ולא יכולנו לעזוב" בסיום הפזמון הוא הארוך ביותר מבחינה מלודית, מרובה בצלילים מתמשכים ומסתיים במליסמה).
3. השמיעו את השיר בביצוע נסרין קדרי לפי פעילות 3 לכיתות ג-ד.
מה למדנו?
- חזרות מלודיות ומילוליות, פיסוק א-סימטרי וביטויים באמצעות תנועה.
- זיהוי לחנים סילבים ומליסמטים בשיר.
- המחשת הכיווניות הגאוגרפית מהארץ באמצעות צעידה.
- זיקה בין טקסט ללחן: הדגשת מלים חשובות על-ידי משכים ריתמיים ארוכים ומליסמות.
- השוואת ביצועים: השפעת זהותו של המבצע על אופן ביצוע השיר והמסר שהוא רוצה להעביר דרך הביצוע.
