וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה. (ישעיהו י"ב, ד)
אודות השיר
"הלוואי" הוא פזמון שנכתב עבור תחרות הקדם-אירוויזיון בשנת 1986 (האירוויזיון הוא תחרות מוזיקה שנתית בין-לאומית שמארגן איגוד השידור האירופאי.)
השיר שהולחן ובוצע על ידי הזמר בועז שרעבי הגיע בתחרות שהתקיימה בארץ למקום האחרון עם נקודה אחת בלבד, אולם ברבות השנים הפך לשיר אהוב ומושמע, ואף בוצע מחדש בפי יהודית רביץ באופן מיוחד ומרגש בחגיגות היובל למדינה, כשיר תפילה לשנים הבאות בארץ.
שם השיר "הלוואי" הוא גם מילת המפתח שבו, החוזרת בראשיתה של כל שורה. 'הלוואי' היא מילת בקשה ותקווה לעתיד, יש בה גם ציפייה וגם קריאה לפעולה. השיר מבטא את התפילה וחתירה לעולם טוב ומתוקן יותר במכלול רחב של תחומים, בחיי היחיד והחברה כאחד, בארץ ובעולם כולו.
בשיר משולבים ביטויים רבים מן המקורות היהודיים. כך למשל, ישנן שתי שורות שונות בשיר השואבות מעולם הדימויים בתנ"ך, כפי שעולה בפסוקים הבאים (מיכה ד',א'-ד'): "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ... וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה. וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד, כִּי פִי ה' צְבָאוֹת דִּבֵּר". (וכן הפסוק מספר ישעיהו שמובא כפתגם בעמוד זה.) פסוקים אלו (והשורות המקבילות בשיר) מבטאים חזון ושאיפה לעתיד של חיי שקט, שלווה ושלום בעולם כולו.
ערכים מובילים בשיר: ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות וסובלנות, זיקה לעם ולמורשת היהודית, תיקון עולם