דילוג לתוכן

שיר של יום - זיקה לעם ולארץ

חזרה

הצעות לשיח רגשי, עיבוד והפעלה

חלופות לדיון ושיח כיתתי בשילוב שיח בקבוצות

שיר זה מזמן שיח אודות תפילות וחלומות שליוו את החוזרים מגלות בבל לארץ ישראל ועל הקשר לשיבת ציון של ימינו בזמן הקמת המדינה.

נקודות לדיון ושיח במליאה
"שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים
אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה
אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה
הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים"

1. פסוקים אלו מתארים שמחה גדולה עם חזרת עם ישראל לארצו מגלות בבל.

  • העתיקו למחברתכם את המילים והביטויים המבטאים שמחה.
  • כיצד מגיבים העמים הרואים את עם ישראל חוזר לארצו? צטטו מהכתוב.
  • כיצד משפיעה תגובת העמים על העולים? צטטו מהכתוב.

2. תגובת הסביבה:

  • האם מוכרת לכם חוויה כזו שתגובת הסביבה מחזקת ומעצימה תחושה של טוב/רע?
  • מדוע אנו זקוקים לתגובת הסביבה?
  • מתי במיוחד אנו זקוקים לתגובת הסובבים אותנו?
  • ספרו על חוויה אישית בה תגובת הסביבה הייתה משמעותית לכם מאד

3. תארו במילים שלכם, שיח קצר בין עולה לבין אחד הצופים בשיירת העולים, מהעמים השכנים.

4. לו הייתם צופים בעולים החוזרים לארץ לאחר שנות גלות קשות וארוכות, מה הייתם אומרים להם? מה הייתם מאחלים להם? כיצד הייתם מחזקים אותם? מה הייתם מציעים להם?

"שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב,
הזורעים בדמעה ברינה יקצורו
הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע,
בו יבוא ברינה נושא אלומותיו".

5. לאחר שהגיעו לארץ מבקשים עולי ציון שהמשך ההתיישבות וההתבססות בארץ יהיו מבורכים ומוצלחים.

  • באלו דימויים הם משתמשים?
  • מה משמעות דימויים אלה?
  • מהי הבקשה הזהה המופיעה פעמיים בפסוקים?
  • מה מעידה בקשה זו על מצבם הרגשי של העולים בבואם ארצה?

6. שיר המעלות היה אחד המועמדים להיות השיר הלאומי של מדינת ישראל.

  • מדוע, לדעתך, זכה למעמד זה? מה בשיר זה יכול להיות מזוהה עם העלייה לישראל בימי הקמת המדינה? אילו תפילות ובקשות ליוו את החוזרים לארץ בזמן הקמת המדינה? אילו דימויים יכולים לתאר תפילות אלה?

"היינו כחולמים"
ביטוי של שמחה המעורבת בחוסר אמונה בהתגשמות החלום.
ישנם כמה סוגי חלומות:
חלום לילה- מראות ומאורעות שאדם רואה לפעמים בשנתו.
חלום בהקיץ- דמיונות הנחווים בזמן שהאדם ער.
חלום בלהות- סיוט, מראות קשים בחלום הלילה.
חזון, שאיפה- רצון עז להגשמת מטרה עתידית.?
חלום פז- חלום שתוכנו מראות נעימים ונפלאים.

  • באיזה חלום מדובר ב"שיר המעלות"?
  • אלו מחשבות ותחושות מציפה בכם החשיבה על חלומות?

רחל שפירא כתבה:
"במקום בו הטיפשים דורכים על חלומות
המלאכים הולכים על בהונות"

  • מה חושבת רחל שפירא על ערכם של חלומות?
  • מדוע הטיפשים דורכים על חלומות?
  • האם אתם מזדהים/מסכימים עם עמדתה של רחל שפירא? נמקו.

שיח בקבוצות

  • בקשו מהתלמידים בקבוצה לספר זה לזה על חלום שחלמו המתאים לאחת מההגדרות (חלום לילה, חלום בהקיץ, חלום בלהות, חזון, חלום פז)
  • בקשו מהתלמידים לשתף:
    • מה הרגשתם? איך התמודדתם עם ההרגשה? האם החלום השפיע על המציאות (במקרה של חלום בלהות)? כיצד? האם החלום חוזר מדי פעם? מה ניתן לעשות כדי להגשים את החלום (במקרים הרלוונטיים)? מה מעורר זיכרון החלום? וכד'.
  • בקשו מהתלמידים במליאה לסכם ולציין מה הדבר המשמעותי ביותר שלמדו מהסיפורים האישיים.

זרקור על תרבות יהודית ישראלית

מזמור זה הוא מספר תהילים, נוהגים לשיר אותו בקהילות רבות בישראל בסעודות השבת והחג וכן באירועי שמחה כמו נישואין. המזמור מתאר את שיבת ציון- השיבה מגלות בבל, שהתרחשה בעקבות הצהרת כורש, מלך פרס, החל בשנת 538 לספירה.
המונח "שיבת ציון" נטבע לראשונה, ככל הנראה, לאחר חורבן בית ראשון והוא מופיע בברור במזמור זה, "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".
הגולים מדמיינים וחוזים את שיבתם לארץ ישראל, הנראית להם מופלאה, כחלום שמתגשם, עד כדי כך שהם זקוקים לשמוע את דברי הגויים על כך שאכן נגאלו.
הפסוק המקראי המלווה שיר זה, לקוח מהמזמור עצמו "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ".  המזמור מציג את השמחה וההתרגשות הגדולה שתאחז בחוזרים מן הגלות. הדימויים במזמור לקוחים מעולמם החקלאי של יושבי הארץ – אפיקי הנגב (הנחלים) המתמלאים במים שוטפים, או קושי הזריעה של האיכרים והספקות הנלווים אליה (אם ירד גשם, אם התבואה תצליח וכו') ועוד.
הרעיון של עבודת האדמה "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"  והחשיבות שבעבודת האדמה, הן במישור הענייני של מזון, והן במישור הערכי של הקשר אל הארץ, התיישבו ועובדו בחזון ובעשייה הציונית.
לימים הולחן שיר -הזורעים בדמעה ברנה יקצורו.
 

 

פעילות לפי קבוצות גיל

כיתות א-ב
1. הסבירו לתלמידים בקצרה את נסיבות כתיבת המזמור ובמה הוא עוסק

  • האזינו עם התלמידים לשיר והתעכבו על הדימוי "הָיִינוּ כְּחֹלְמִים"
  • בררו את המושג חלום, הדגישו כי קיימים חלומות אישיים לצד חלומות משותפים לקבוצות שלמות ולאומה.
  • אילו חלומות יש היום ליהודים רבים בארץ ובעולם? אילו חלומות היו בתקופות הקודמות לקום המדינה?

2. הנושא המרכזי של המזמור – שיבת ציון

  • הדגישו בפני התלמידים את ההתרגשות הגדולה.
  • בקשו מהתלמידים לסמן בצבע ביטויים המציינים שמחה. וביטויים המתארים עצב או קושי.

3. "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"

  • בחנו עם התלמידים כיצד רעיון השמחה והקושי שלובים זה בזה.
  • בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות נוספות לשמחה, קושי או עצב השלובים זה בזה.
  • בקשו מהתלמידים לצייר את הפסוק המקראי.
  • הציגו את העבודות במליאה.

כיתות ג-ד
1. ספרו לתלמידים על התקופה ההיסטורית המאפיינת את הנאמר במזמור.
- התייחסו להנגדות המופיעות במזמור: שמחה- -עצב, דמעה- -רינה. בקשו מהתלמידים:

  • לכתוב משפטים להנגדות אלו.
  • לצטט הפסוקים בהן מופיעות הנגדות אלו ולהסבירם.

2. כתבו על הלוח "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" ושאלו:

  • מה משמעותו  של הפתגם? (גם כפשוטו, וגם כמשל לדברים שלעיתים קשה לעשותם אך התוצאה שלהם, מעוררת שמחה וסיפוק).
  • בקשו מהתלמידים לתת דוגמא למשמעות הפסוק, הפתגם, בחיי היום יום שלהם.

עבודה עם גלויית שנה טובה:

  • הקרינו בכתה את הגלויה וספרו על מנהג משלוח השנות טובות.
  • הסבירו כי הגלויה נשלחה ערב הקמת המדינה.
  • מה מצויר בשנה הטובה?
  • מדוע מצוטט בגלויה הפסוק "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" ( הקשר אותו יוצרת הציונות בין עבודת האדמה לזיקה ולקשר לארץ)?
  • האם גם היום יש חשיבות לעבודת האדמה במדינת ישראל ומדוע?

כיתות ה-ו
1. קראו את השיר והסבירו את הרקע ההיסטורי לכתיבתו.

  • הדגישו בפני התלמידים כי התנועה הציונית חשה גם היא, כמו גם גולי בבל (חורבן בית ראשון), את הרצון  לשוב לארץ.

2. התנועה הציונית העצימה את חשיבות עבודת האדמה, בחנו מדוע.

3. הציגו לתלמידים את סדרת התמונות, אשר בכל אחת מהן הציטוט, "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", ערכו קריאה חזותית לטקסטים שונים המציגים רעיון זה:

  • כיצד מוצג רעיון הטקסט החזותי שלפנינו (כרזה, מדליה, קישוטי קרמיקה, אחר)?
  • מה רואים בתמונות (דמויות, חפצים, דברים כתובים, צומח, פעילויות ועוד)?
  • כיצד הדמויות מעוצבות ולמה (לבוש, תנועה)?
  • איזה מהדימויים או התמונות מדבר אליכם ביותר ולמה?
  • מה המסר של התמונה המוצגת?

4. בקשו מהתלמידים להכין כרזה / לכתוב משפט / לצייר או להדביק ולהציג דימויים חזותיים לצד המשפט.

5. בקשו מהם להסביר מדוע בחרו בייצוגים אלו לתיאור הכרזה. 

 


סיכום

  • בררנו את המושג "חלום"
  • יצרנו אנלוגיה בין החלום של גולי בבל ובין החלום של הוגי ואנשי הציונות.
  • הדגשנו את הקשר והזיקה לארץ באמצעות עבודת האדמה.

 

סימנייה